נדחתה הצעת האוצר לביטול הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת
משבר נגרם סביב אישור תקציב המדינה בממשלה, לאחר שהשר חיים כץ עצר את המו"מ התקציבי מול האוצר בשלושה ממשרדיו לאור פגיעה דרמטית כדבריו בנושאי הליבה של משרדי התיירות, שיכון והרווחה. בהמשך הביא לביטול הפטור בתחום התיירות, וכתוצאה מכך יחסר בתקציב 2026 סכום של 1.5 מיליארד שקל
משבר סביב תקציב המדינה: השר חיים כץ עצר את המשא ומתן התקציבי מול האוצר בשלושה ממשרדיו לאור פגיעה דרמטית כדבריו בנושאי הליבה של משרדי התיירות, שיכון והרווחה. בהמשך לכך הוא הוביל לדחיית הצעת האוצר לביטול הפטור ממע"מ על התיירות הנכנסת לישראל. כתוצאה מכך, יחסר בתקציב סכום של 1.5 מיליארד שקל בשנים 2026 שתוכנן להיגבות עקב ביטול הפטור. יצוין כי ההצעה הועלתה מספר פעמים ונפלה, כך שספק אם באוצר בכלל חשבו ברצינות שיוכלו להעבירה כעת, כשהתיירות לישראל נמצאת בשפל.
לדברי כץ, "האוצר מתקצב בחסר פעילויות ליבה ומוביל לקיצוצים דרמטיים הפוגעים בדיור הציבורי, עלולים להוריד נערות לזנות וסוגרים את התיירות הישראלית. לא אוכל לתת את ידי לתקציב שכזה, ועל כן נעשה הפסקה במשא ומתן". אולם לאחר הביטול של הפטור מסר כי "אני מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ על הורדת סעיף המע"מ מחוק ההסדרים וההבנה שזוהי ההזדמנות שלנו להביא להתאוששות התיירות בישראל, שתביא לתרומה לכלכלה ולהסברה".
מוקדם יותר הבוקר שיגרה היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק, מכתב אל היועץ משפטי של משרד האוצר דודי קופל שבו דרשה לפצל 10 סעיפים הכלולים בחוק ההסדרים במשק, שנילווה לחוק התקציב לשנת 2026.
יועמ"שית הכנסת דורשת לפצל 10 סעיפים הכלולים בחוק ההסדרים
משרד האוצר תכנן באמצעות צעדי המיסוי, להגדיל הכנסות המדינה ממסים. פיצולם מחוק ההסדרים יגרום לחסר בתקציב בצד ההכנסות לעומת התחזית.
הממשלה צפויה לדון היום באישור הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 וחוק ההסדרים וצעדי מסוי וצפויה לאשר אותם מחר. שר האוצר צפוי להגישם לכנסת בחודש הבא. עד להגשתו של חוק ההסדרים ולאחר ההצבעה בקריאה הראשונה יערכו דיונים בין שר האוצר ליו"ר הכנסת בהשתתפות היועמ"שית לכנסת בעניין פיצול הסעיפים הבעייתים מהחוק.
הכנסת נדרשת לאשר את תקציב 2026 בקריאה השנייה והשלישית עד ל-31 במרץ 2026, אחרת תתפזר לבחירות. אפיק מזהירה כי פרק הזמן שנותר מקשה על הכנסת לחוקק את החוקים הללו.
עוד הוסיפה אפיק כי "זו השנה השנייה שבה הצעת חוק התקציב מוגשת באיחור ניכר. עמדתי היא שלרשות הכנסת יעמוד מניין הימין המלא הקבוע בחוק בעניין הכנת חוקי התקציב (60 ימים-צ"ז), וודאי שהדבר חיוני גם לגבי חוק ההסדרים".
אפיק ציינה, כי "הטיוטות של חוק ההסדרים מתפרסות לאורך 211 עמודים וכוללות מגוון רחב של נושאים. מדובר בהצעות בעלות היקף נרחב מאוד שככל שיגיעו לכנסת יידרשו משאבים משמעותיים עבור הכנתן להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. עמדתי בעבר על כך שכלל אין מקום לחקיקה של סעיפים בחוק ההסדרים שאינם בעלי משמעויות תקציביות הקשורות קשר ישיר והכרחי לתקציב, אלא, רק לחקיקה בעלת משמעויות כספיות שיש לה קשר ישיר לתקציב".
במכתבה ציינה אפיק כי "לשם שמירה על נאותות החקיקה ועל תקינות ההליכים בכנסת לקראת דיוני התקציב הקרובים, אין מקום להכללתם של נושאים אלה שוב בחוק ההסדרים".
"בשנתיים האחרונות אישרה הכנסת 8 חוקי תקציב. ככל שישנה חקיקה ממשלתית חשובה – ראוי שתובא בפני הכנסת בהליך חקיקה רגיל שאינו נגוע במחלות המוכרות של חוק הסדרים. ודאי שביחסי כיבוד הרשויות ההדדי אין מקום למיחזור הנושאים (שנדחו או זכו להתנגדות-צ"ז)".
"מעיון בטיוטות שפורסמו עולה כי מתוך 42 נושאים המופיעים בהן, בשלב זה 10 מהם כוללים סעיפים שכבר הגיעו לכנסת בעבר, והיא החליטה שאין מקום לקדם אותן. אף כי לממשלה אפשרות להביא מחדש לכנסת גם נושאים שבעבר הכנסת סירבה לאשר- אין מקום לעשות זאת כחלק מהצעת חוק ההסדרים, זאת בשל בעיות וקשיים בעניין לוחות הזמנים, עיקרון ההשתתפות ויכולת הכנסת להליך חקיקה נאות, ובכך יש פגיעה בעבודת הכנסת והליך החקיקה".
אלה הנושאים המרכזיים שאותם מבקשת אפיק לפצל מחוק ההסדרים:
• מיסוי: דיווח על הכנסות מדמי שכירות ושחיקת הפטור על הכנסה מהשכרת דירת מגורים, הכללת מס שבח במכירת דירה במסגרת חישוב ההכנסה החייבת במס נוסף, ביטול איחוד עוסקים, אי התרה בניכוי של הוצאות ששולמו בשל רכישת דלק, ניכוי מס תשומות ובלו.
• צעדים למלחמה בהון שחור: הגבלת החזקת מזומנים בסכום של למעלה מ-200 אלף שקלים, העברת נתונים מפלטפורמות דיגיטליות להשכרת נכסי מקרקעין.
• האצת מיזמי תשתיות לאומיות.
• דיגיטציה: שיפור השירות לאזרח והאצת העברות מידע בין גופים ציבורים.
• יעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה.
• רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים וטיוב מאגר נתוני אשראי.
• הגברת היעילות המשקית בענף התיירות.
• טיוב הרגולציה בתחום בטיחות האש.
• מסוי ואסדרת שוק הסיגריות האלקטרוניות ותחליפי מוצרי עישון.
• יעול תהליכי הפיקוח על היצוא הביטחוני.
העברת סמכויות שר הפנים
בתוך כך, הממשלה תאשר היום העברת סמכויות נוספות של שר הפנים לראש הממשלה בנימין נתניהו, והפעם הארכת מינויים של ממלאי מקום לראש רשות האוכלוסין ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בתל אביב.
כזכור, מאז 27 ביולי 2025, כשהתפטר משה ארבל מתפקיד שר הפנים אין למשרד שר קבוע, כאשר כהונתו הזמנית ל-3 חודשים של יריב לוין כשר הפנים הסתיימה.
לאחר שהממשלה תעביר סמכויות לנתניהו הוא יאריך את כהונתם כממלאי מקום של בועז יוסף כראש רשות האוכלוסין ושל עודד פלוס כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
ב-24 בנובמבר אישרה הכנסת העברת סמכויות לרה"מ בעניין מתן היתרים להעלאה חריגה של הארנונה ב-2026. נתניהו בלחצו של יו"ר המרכז לשלטון מקומי יחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ אישרו השבוע לרשויות להגיש בקשות להעלאה חריגה של 6.62% בשיעור הארנונה לשנת 2026, לעומת השיעור המתוכנן של 1.62%.
האישור להעלאה חריגה טעון אישור של נתניהו כמחזיק סמכויות שר הפנים. שר הפנים הקודם משה ארבל הכריז שלא יאפשר העלאה חריגה של ארנונה אלא לרשויות שנמצאות בגרעון ובתוכנית הבראה. נשאלת השאלה האם נתניהו ימהר לאשר לרשויות העלאה חריגה של הארנונה, בטרם תחזור ש"ס לממשלה.
