ספרטה זה כאן: נתניהו דורש להגדיל את תקציב הביטחון בעשור הקרוב ב־350 מיליארד שקל
במסגרת הדיונים על התקציב, ראש הממשלה הניח הצעה להגדלת תקציב הביטחון ב־35 מיליארד שקל בשנה בעשור הקרוב. באוצר מתנגדים למהלך: "זה נעשה ללא תיאום, יוצר פערים תקציביים ויוביל להכבדה בלתי אפשרית בעול המסים"
תקציב הביטחון עומד לקראת גידול דרמטי של כ־350 מיליארד שקל בעשור הקרוב, כך מסתמן משורה של דיונים שהתקיימו בימים האחרונים בין ראשי מערכת הביטחון, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר. מדובר בתוספת של 35-30 מיליארד שקל בכל שנה לתקציב הביטחון, והיא אמורה לממן תוכניות להרחבת יכולות צה"ל אל מול איומים קיימים ואיומים מתהווים במזרח התיכון. את היקף התוספת הדרמטית לבסיס תקציב הביטחון הניח על השולחן ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת דיון שהתקיים ביום רביעי שעבר לקראת אישור תקציב המדינה בממשלה בסוף השבוע הקרוב.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' טען כי ההנחתה של נתניהו באה בלי תיאום מוקדם עם משרדו ושהיעדר מקורות תקציביים שיאפשרו לממן את הגדלת ההוצאה על הביטחון בעשור הקרוב יוביל בהכרח להעלאת מסים, ולהכבדת הנטל על אזרחי המדינה. גורמים באוצר אמרו לכלכליסט: "הכיוון שאליו הולך ראש הממשלה, ללא תיאום, יוצר פערים תקציביים שלא ברור כיצד יש בכוונתו לגשר עליהם. הטלת מסים בהיקף שתדרוש המדיניות הזאת תוביל להכבדה בלתי אפשרית בעול המסים על אזרחי המדינה. סמוטריץ' יתנגד למהלך ודורש תשובות מראש הממשלה".
החלטה סופית בנושא אמורה להתקבל בדיון נוסף שמתוכנן להתקיים היום ובו ייקבע גם גובה תקציב הביטחון ל־2026. בין משרדי האוצר והביטחון ניטש ויכוח ממושך על היקף תקציב הביטחון לשנה הבאה. במערכת הביטחון דורשים תקציב של 144 מיליארד שקל בעוד באוצר דורשים התייעלות נרחבת בהוצאות, בעיקר במערך המילואים שהפעלתו במהלך המלחמה התאפיינה באי־יעילות שעלתה בבזבוז של מיליארדי שקלים.
1 צפייה בגלריה
חיילי צה"ל לקראת כניסה לעזה. בצבא אומרים כי התייעלות פנימית תחסוך 50 מיליארד שקל
(צילום: AP/Ariel Schalit)
ההגדלה המסתמנת בתקציב הביטחון עשויה להשפיע על התוכנית הרב־שנתית (תר"ש) שמגבש בחודשים האחרונים הרמטכ"ל אייל זמיר, בראי לקחי המלחמה. תר"ש "מעלות" שגיבש הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי לא יצאה לפועל שכן זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת 7 באוקטובר. התר"ש המאושרת שאיתה צה"ל יצא למלחמה הארוכה והמורכבת בתולדותיו היתה "תנופה", שגובשה בתקופת הכהונה של אביב כוכבי בתפקיד הרמטכ"ל. מדובר בתוכניות עבודה שאבד עליהן הכלח בשל השינויים הטקטוניים שחוללה מלחמת 7 באוקטובר במזרח התיכון, תוך התחזקות כוחן של מדינות כמו טורקיה, קטאר וסעודיה והשפעתן העצומה על תהליכים אזוריים לצד מהלכי שיקום מואצים שניכרים בחודשים האחרונים באיראן.
ב־2025 תקציב הביטחון של ישראל עמד על 153 מיליארד שקל כאשר הבסיס שלו עמד על 114 מיליארד שקל. בסיס תקציב הביטחון לשנה הבאה אמור להיות 81 מיליארד שקל, סכום שלא כולל 15 מיליארד שקל תוספת שעליה המליצה ועדת נגל וגם לא את כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, כ־3.8 מיליארד שקל בשנה. הגדלת התקציב בעשרות מיליארדי שקלים בשנה אמורה לתמוך בתוכניות משרד הביטחון שבמרכזן כניסה ל"עשור עצים" שמשמעותו חידוש מלאי החימושים, עיבוי של פלטפורמות לחימה והצטיידות בטכנולוגיות ייחודיות לשימוש צה"ל בעימותים עתידיים.
במערכת הביטחון אומרים כי ערב מלחמת 7 באוקטובר תרחיש הייחוס שאליו נערך צה"ל דיבר על מלחמה קרקעית של 21 ימים עם חזבאללה בלבנון לצד לחימה קרקעית שתיעשה בו־זמנית במשך 14 יום עם חמאס בעזה ולאורו בנה את הכוח שלו וניהל את מלאי החימושים שעומד לרשותו.
לקח בסיסי מאורכה ומורכבותה של המלחמה מצריך חשיבה מחודשת על היקפי המלאים שברשות צה"ל לקראת מערכות עתידיות וזאת, תוך לקיחה בחשבון של אמברגו נשק ועיצומים מצד מדינות בעולם. על לקח זה מתבססת התוכנית שמוביל משרד הביטחון להרחבת העצמאות של ישראל בתחום החימושים וחומרי הגלם הבסיסיים הנחוצים לתהליכי הייצור של אמצעי לחימה בתעשיות הביטחוניות המקומיות.
במערכת הביטחון דוחים תחזיות קודרות שעולות מצד גורמים באוצר שלפיהן הגדלת העתק הצפויה בהוצאה הביטחונית עלולה להעמיד את ישראל לפני סכנה של "עשור אבוד" בדומה לעשור שאחרי מלחמת יום הכיפורים ב־1973. לטענת האוצר, מהלכים להגדלת תקציב הביטחון באופן ניכר יתבטאו בצמצום ההוצאה האזרחית, וישפיעו על איכות השירותים הניתנים לציבור ועל טיבם.
לדברי פרופ' עזר גת מאוניברסיטת ת"א, צה"ל צריך למקד את דרישותיו. "האם באמת נחוץ להשקיע במסוקי קרב? מעל הכל, אין להתכונן למלחמה הקודמת"
לפי גורמים ביטחוניים, מתוך כ־350 מיליארד שקל שיתווספו בעשור הקרוב לתקציב הביטחון, לפחות כ־50 מיליארד שקל יופנו מתוך התייעלות פנימית שתיעשה בצה"ל, כמו מעבר לאנרגיות חלופיות, רפורמה שתייעל את הפעלת מערך המילואים ושיפור תהליכי רכש. עוד כ־50 מיליארד שקל אמורים להתווסף מהנפקת התעשייה האווירית ומהרחבה ניכרת של היצוא הביטחוני, שתבוא בעקבות הקלות בפיקוח על יצוא הנשק והגברת המעורבות של המדינה בקידום של עסקאות ביטחוניות — פרקטיקה שאמורה לקצר תהליכים ולדלג על בירוקרטיות המאפיינות את הפעילות בענף. אותם גורמים טוענים כי גם אחרי הגדלתו הצפויה של תקציב הביטחון, חלקו בתוצר הישראלי יעמוד על כ־5%.
ברקע הדיונים התקציביים המתכנסים אל הישורת האחרונה גם נשאלת השאלה האם תוכניות ההתעצמות שאליהן מכוונים צה"ל ומשרד הביטחון מהוות היערכות למלחמה שכבר היתה והאם הנחות יסוד שעליהן הן מתבססות — נכונות.
"ברור שיש צורך מיידי בשיקום מערכות נשק שנשחקו מאוד במלחמה, בחידוש מלאים, בחזרה לשירות סדיר של שלוש שנים ובהתאמות שונות אחרות, אך אין להניח שהמלחמה הבאה בעצימות גבוהה תארך גם היא כשנתיים ושיש להקצות לקראתה השקעות יקרות מאוד", מזהיר פרופ' עזר גת, ראש קתדרת עזר ויצמן לביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, במאמר באתר המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS.
בשיחה עם כלכליסט אמר פרופ’ גת כי הימשכות המלחמה נבעה בעיקר מהאתגרים שעמדו לפני צה"ל במסגרת הלחימה בתווך התת־קרקעי בעזה. "גם אחרי שנתיים של מלחמה בעזה צה"ל לא מצא מענה אפקטיבי לכניסה למנהרות במטרה לטהר ולהרוס אותן. בהיעדר מענה אפקטיבי לבעיה צה"ל הציף את השטח בכוחות, בדומה להיקף הכוחות שהפעיל במלחמת יום הכיפורים נגד צבאות מצרים וסוריה גם יחד", אמר.
קצינים בכירים אמרו לכלכליסט כי כחלק מהפקת הלקחים מפשיטת חמאס על יישובי הדרום יידרש בניין כוח אווירי מותאם, כמו הצטיידות במסוקי תקיפה נוספים מסוג אפאצ'י ובחינת רכש של מטוסי בוכנה שבכוחם להגיב במהירות ולספק סיוע קרוב לכוחות הקרקע, תוך הקמת מנחתים ייעודיים.
כל אלה באים לצד תוכניות בניין כוח שאפתניות שאליהן פונה צה"ל, הכוללות הגדלה ניכרת במספר הנגמ"שים והטנקים, רכש של טייסות קרב חדשות בעשרות מיליארדי שקלים והרחבת יכולות ההגנה האוויריות אל מול מטחי טילים בליסטיים, רקטות קצרות טווח וכטב"מים.
אף שלחיל האוויר תפקיד מרכזי בבניין הכוח הצבאי של ישראל אל מול אתגרי המלחמה הבאה פרופ' גת סבור כי גם עליו חלה החובה למקד את דרישותיו. "האם באמת, לאחר שמערך מסוקי הקרב תוכנן להיסגר לפני המלחמה, יש לחדשו בהשקעת עתק? מסוקי קרב הם מערכת יקרה שנועדה לענות בעיקר ללוחמה בעוצבות משוריינות וייתכן שטייסת של מטוסים קלים וזולים בהרבה יכולה להוות מענה טוב יותר אל מול חדירת פתע של צבאות טרור. מעל הכל, אין להתכונן למלחמה הקודמת".
דבריו של פרופ' גת מאתגרים מגמה שניכרת בקרב גורמי רכש במערכת הביטחון למצות את פוטנציאל הרכש הנוכחי בתעשיות האמריקאיות טרם יתחייבו לאספקות מצד מדינות אחרות שנמצאות בתהליכי התעצמות ברקע מרוץ הנשק העולמי. במצב זה "סלוטים" בקווי הייצור במפעלי הנשק האמריקאים ייתפסו ומועדי האספקה של פלטפורמות יקרות כמו מסוקי קרב ומטוסים יתארכו בשנים ארוכות.
