פרשת אוטומקס: ביהמ"ש קבע כי החברה חדלת פירעון - ומינה נאמנים זמניים
ארבעה בנקים הגישו לביהמ"ש בקשה לצו הקפאת הליכים ומינוי נאמנים זמניים ליבואנית הרכב; לטענתם, מתוך 1,300 מכוניות במלאי שעליהן הצהירה היבואנית, רק 55 מכוניות נמצאות בישראל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע היום (ג') כי יבואנית הרכב אוטומקס היא חדלת פירעון, ומינה את עו"ד רונן מטרי ורו"ח יזהר קנה לנאמנים זמניים. ביהמ"ש דחה את בקשת הבנקים למנות את עו"ד ישראל בכר.
בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי ארבעה בנקים הגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לצו הקפאת הליכים ומינוי נאמנים זמניים. לטענת הבנקים, מתוך 1,300 מכוניות במלאי אוטומקס שעליהן הצהירה היבואנית, רק 55 מכוניות אכן נמצאות בישראל. אתמול הודיעה אוטומקס לבית המשפט כי החברה מבקשת "הסדר שקט" שבמסגרתו יימכרו רכבי החברה הנמצאים בחו"ל.
לדברי עו"ד אביחי ורדי, מטעם אוטומקס: "המסלול שהם הולכים בו הוא מסלול התרסקות. הבנקים דורשים 169 מיליון שקל אבל יש פה עוד בעיה, יש אנשים שקנו מכוניות, יש כמה מאות יחידות. זה לא להרים קול זעקה סתם. השוק המשני חי בהרבה ערפל, הוא צריך לפעול בניגוד לשווקים המרכזיים וזו בעיה בכל העולם. החברה קיימת שנים רבות, היא סיפקה מעל 15 אלף מכוניות, היא מהווה מתחרה ליבואני הרכב, וזה לא רע לשוק הרכב ולא לצרכנים הסופיים. חשיפת הפרטים יוצרת נזק נוראי, אלה גורמים שנמצאים בחו"ל, הקשר איתם הוא קשר חברי, קשר של שמירת סודיות הדדית.
"בדרך זו מורידים עלויות בשוק. עצם העובדה שהנתונים נמצאים בכל המקומות, גם בתקשורת, יוצרת נזק. איננו באים לחנך אף אחד. הצעתנו בנויה בצורה שהיום נוצר מצב בו מזמינים כלי רכב מהשוק המשני ומשלמים מקדמה. בשרשרת הזאת נוצר מצב שיש התחייבות לרכישה עתידית של כלי רכב. לא קונים 200 כלי רכב. שרשרת זו עבדה עד עכשיו והיא נעצרה. ויש בלגאן. אנו חשבנו, בשיתוף פעולה עם המערכת הבנקאית, לבטל את כל המטה, לעבוד רק מול המערכת הבנקאית ומול גורמים בחו"ל.
"בכסף הזה אנו מגדילים את החוב ואין לנו זכות חתימה. תוך כדי המהלך ובגלל שנוצרה בעיית ניהול, התחלנו לעבוד על ניהול נוסף שבמסגרתו אנו מעריכים רווח של 30%-40%. על כל פעימה של כשני מיליון נרוויח כ-600 אלף. הוגשה בקשה, היא פורסמה בכלכליסט והעניין הוא שאנחנו התחלנו לתת נתונים. אנו תחת חקירה פלילית ויש קושי תחת הוראות עורכי הדין. אנו כפופים להוראותיהם ומתואמים איתם. הסברנו את הדבר הזה ובאותו יום כבר קיבלנו ריקושטים מגורמים בחו"ל. וכך נוצר מצב בו ביקשנו חתימה על הסכם סודיות".
לדברי עו״ד ישראל בכר מפרל כהן, שייצג את הבנקים, "אני באירוע כמה שבועות וליוויתי את הפרשה כאשר התפוצצה לפני פחות מחודש וחצי, עם תחילת חקירת רשות שוק ההון. עד אז הבנקים לא ידעו דבר וחצי דבר. החברות עבדו לאורך השנים וסברו שהכל בסדר. כאשר הפרשה התפוצצה, כל בנק בדק נקותית מול החברה מה מצב הדברים, כיצד היא מתמודדת עם החקירות. רצו לבדוק האם החברה מסוגלת לפעול כרגיל. המענה היה חלקי בלבד וניסו לתכלל את האירוע בדיאלוג עם ארבעת הבנקים. ואז הגענו למסקנה שהדבר הכי נכון יהיה לבחור רואה חשבון. התנהלות הבנקים מאוד מדודה ומאוד אחראית. הבנקים נתנו לחברות להמשיך לעבוד במסגרות הקיימות ובאשראי הקיים.
"רו"ח בן יעקב שמונה לנושא התרשם כי החברות רוצות לשתף פעולה. אבל מאז החלה הידרדרות של שיתוף הפעולה. רואה החשבון בן יעקב ביקש נתונים, חומרים והסדרים אך לא קיבל כל נתון. אין עם מי לדבר. בעיני בנק זהו מצב קטסטרופלי. עלינו למצוא מוצא במקום להגיע לבית המשפט. עשינו את שעשינו כשכלו כל הקיצים. בניו של מר דני לוי אינם מתקשרים עמנו. הם צריכים לעמוד מול נושיהם. ולאחר מכן הגשנו את הבקשה בלית ברירה. אנו הגענו עד הלום ומנסים לתקשר ולמצוא פתרון אחר. אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. אני רואה בתגובתם המשך ישיר של התנהלותם כפי שהיתה עד היום. בל נשכח שאלה חברות מבוססות מלאי. אם אין מלאי אין להן זכות קיום.
"נדרשת יחסי אמון בין בנק ולקוח, זה הבסיס הראשון במעלה. ואם האמון נפל, אין בסיס להמשך. הבנקים האמינו למשפחה, הם סברו שהרכבים בארץ, שהם יגיעו במועד מסוים. שעלויות השינוי יעלו כמה שיעלו. אבל בעת האחרונה זרמו דיווחים שיש מאות רכבים, וזה לא בסדר. הבנקים הוכו בתדהמה כאשר הפרשה התפוצצה. אכזבת הבנקים היא מאוד גדולה, האירוע הוא אירוע מאג'ורי, ויש חששות גדולים להמשך הדרך, ליכולת לאתר את הרכבים ולמעשה איננו יודעים היכן הם. השגנו מתווך אשר נמצא בפולין שציין שיש רכבים בסין, בסלובניה ובהולנד, וזהו מתווך שקושר על ידי אחד הסמנכ"לים. לא יודעים מי בעלי הרכב, עלויות השינוי ועלויות השחרור. לכן יש אירוע חריג. אנו רואים בחומרה את התנהלות נושאי המשרה, לרבות משרד רואי החשבון שהפיק, ערך וחתם על הדוחות הכספיים, שעל בסיסם ניתן האשראי".
לפי עורך דין אמנון ביס המייצג את בנק ירושלים: "בנק ירושלים הוא נושה מובטח והוא מושפע מהמהלך. ברצוני לציין כי גם בחברות יבוא ישיר וגם בחברות יבוא מקביל, הבנקים נהגו באורך רוח, במטרה להבין שהדברים עובדים כמו שצריך. למשל, במכתבי דרישה שהוצאנו, עליהם לא קיבלנו מענה. בנק ירושלים, כמו יתר הבנקים, מאוד רצה פתרון הסדרי לחברת היבוא הישיר שיש לה הסכם זיכיון עם יצרן סיני. יש חשש לגורל הסכם הזיכיון, במיוחד כשאין חלפים ואין אחריות. הקושי הוא ששיתוף הפעולה היה מצומצם. מעט מאוד נתונים סופקו והמידע שאנו יודעים על חברת יבוא ישיר מגיע ממשקיע שהביאה החברה. אחד הדברים הכי מטרידים, לא רק בפעולות שנעשו בעבר, הוא שנדרש בסיס לנתונים. הרגשתנו היא שסוחטים אותנו בגלל היעדר נתונים על הקשר עם היצרן הסיני. יכול להיות שיש עוד נתונים, שיביאו עוד משקיעים. עד לרגע זה לא קיבלנו מענה, לא קיבלנו מתווה שיאפשר התקדמות".
"הפרסום בכלכליסט חשף את סודותינו המסחריים"
לדברי ורדי המייצג את אוטומקס: "זה לא נכון, היתה הצעה למשא ומתן. ניסינו להביא את כל הנתונים בכפוף לבעיות הפליליות. בנוסף, בניגוד לדברי עורך דין בכר, הם קיבלו את כל המידע. כאשר נכתב שמכונית בנמל, היא בחו"ל. יש כאן חוב של 169 מיליון שקל. האם הבנקים נתנו כאלה סכומים בלי לדעת על מה הם נותנים את הכסף? הבנקים קיבלו מידע שיכולנו להעביר. בתיק זה יש לחקור גם את הבנקים. יש כאן עוד גורמים, למשל אג"חים של רוכשי מכוניות. הנתונים של החברה, הסודות המסחריים, כולם פורסמו בכלכליסט. מספרי השלדות של המכוניות, הרווחים של החברה. אנו מבקשים מינוי של בעל תפקיד חיצוני, מכיוון שמדובר בתיק של חברה שהובלה למצב של חדלות פרעון. באה המערכת הבנקאית והובילה את החברה למצב של חדלות פירעון. אם הינו מקבלים את הכסף, מכוניות היו מגיעות לארץ".
במהלך הדיון הופיעו גם בעלי מכוניות שרכשו מכוניות אך לא קיבלו את הסחורה. כפי שפורסם אתמול ב"כלכליסט" כבר הוגשה בקשה לבית המשפט בשם רוכשת מרעננה. לדברי אחד הרוכשים: "רכשתי רכב במיטב כספי. רכב ב-170 אלף שקלים. אני רודף אחרי נציגי החברה והיום בדיעבד מתברר שהוצגו לי מצגי שווא. מכוניתי בישראל, היא שייכת לי, רכשתי אותה בתום לב ושילמתי מלוא תמורתה. יש מספר שלדה, יש צבע, אבל דוחים אותי בטענות שונות כבר חודשים". לדברי רוכש אחר: "רכשתי טויוטה יאריס, מכונית צנועה שלקחתי עבורה הלוואה מבנק לאומי. הבנקים הרוויחו מיליארדים. אני לוויתי כספים לעשר שנים ואין אוטו".
אין מנוס מלקבוע כי החברות בחדלות פירעון מבחינה תזרימית
לפי קביעת השופט חגי ברנר: "טענת החברות היא שמפאת החקירה הפלילית, יכולת ההתגוננות שלהן מוגבלת, שכן נאסר על נושאי משרה למסור מידע בגין עסקיהן. המבקשים לטענתן הם שהגבילו את יכולת החברות להמשיך בפעילותן, מאחר ואלה נטלו כספים שיועדו לשרת את הפעילות העסקית. בדיון נטען כי המבקשים ידעו היטב שמלאי הרכבים מצוי ברובו בחו"ל, תוך אבחנה בין רכבים בנמל (כלומר בחו"ל ובין רכבים בישראל). גרסה דלה זו אינה סותרת את הטענות החמורות נגד החברות. אין בכוחה להראות שהחברות הן בעלות כושר פירעון. הגרסה שהוצגה על ידי החברות מחזקת את החשש שמא יש ממש בטענות שהועלו נגדן.
"כל שהחברות מציעות למבקשים הוא 'הסדר שקט' ללא מעורבות בית משפט בו אלה יוכלו לממש רכבים ממקום הימצאם בחו"ל ולחסוך עלות הבאתם לישראל. הצעה זו דורשת העמדת מימון מצד המבקשים, מה שהמבקשים מסרבים לעשות. לא ניתן לזקוף לחובת המבקשים סירובם להסדר זה. בנסיבות אלה, שעה שנגד חובות עתק בסכום של כ-160 מיליון שקל, לא קיים בישראל המלאי, אין מנוס ממסקנה כי החברות מצויות בחדלות פירעון מבחינה תזרימית".
עוד ציין השופט: "ברור כי בנסיבות אלה, שעה שיש צורך מיידי לברר היכן מצוי מלאי הרכבים של החברות, יש למנות לחברה נאמנים זמניים שיטלו את מושכות הניהול. זהו מקרה מובהק בו נדרש מינוי בעל תפקיד לשם הבטחת ניהול תקין של התאגיד ושמירה על נכסיו".
