האוצר השלים גיוס אג"ח דולריות בחו"ל בסכום של 5 מיליארד דולר
מדובר בהנפקה ראשונה לשנת 2025, במסגרתה הונפקו שתי סדרות חדשות של אג"ח לתקופות של 5 ו-10 שנים. המרווח שנקבע עמד על 120 ו-135 נקודות בסיס מעל האג"ח המקבילה בארה"ב - בדומה לפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים העולמיים
ממשלת ישראל גייסה הלילה חוב בהיקף של 5 מיליארד דולר, במרווח של 1.2-1.35% מעל אגרות החוב האמריקאיות, הגיוס נעשה בשתי סדרות, אחת ל-5 שנים ואחת ל-10 שנים.
מי שאחראי על גיוס החוב של ממשלת ישראל הוא החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, וסגנו גיל כהן. השניים שוהים כעת בלונדון, שם הם ליוו את ההנפקה מקרוב. רוטנברג הביע שביעות רצון מתוצאות ההנפקה ואמר "זו הנפקה ציבורית חשובה שמצביעה על היציבות הפיננסית של מדינת ישראל, ועל האמון הגבוה של המשקיעים הגלובליים בכלכלה הישראלית, גם בתקופה של אתגרים גלובליים, בטחוניים ומקומיים".
הביקושים בהנפקה היו בהיקף של 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. תהליך ההנפקה החל אתמול, במסגרתו נבנה 'ספר ביקוש', שבו כל משקיע מוסדי מזרים ביקוש ואומר כמה אג"ח ירצה לקנות ובאיזה מחיר, מטבע הדברים, הביקושים שונים בין משקיע למשקיע, ויש שדרשו ריבית גבוהה יותר ויש שדרשו ריבית גבוהה פחות. בשורה התחתונה, הביקוש הגבוה מלמד על מידת האטרקטיביות של החוב הישראלי. במשרד האוצר לא אמרו מראש מה היקף ההנפקה, וגם כעת הם לא אומרים מה היה התכנון המקורי, אך הם מציינים כי הגמישות סביב סכום ההנפקה איננה גדולה במיוחד, ובסופו של דבר "הגיוס נעשה לפי הצרכים הדולריים שלנו".
אין הפתעה של ממש בתוצאות ההנפקה, לנוכח הירידה העקבית בפרמיית הסיכון של ישראל והעובדה שכלכלת ישראל גילתה עמידות בפני המלחמה. ואולם כל הנפקה מלווה בלחץ עד לסיומה.
יש שלושה פרמטרים מרכזיים לבדיקת איכות הנפקה: המרווח מאג"ח ארה"ב, איכות המשקיעים, והביקושים. במקרה של ההנפקה הנוכחית, המרווח מאג"ח ארה"ב נקבע על בין 120 ל-135 נקודות בסיס - בדומה לפרמיית הסיכון של ישראל אחרי הירידה בפרמיה מאז הפסקת האש עם לבנון. מבחינת החשב הכללי מדובר בהישג שכן "קיבענו את הירידה בפרמיית היסכון".
עדיין מדובר במרווח גבוה מאלה שנרשמו לפני המלחמה, אז עמדו על סביב 100 נקודות בסיס. המרווח שנקבע דומה לאלה הנפוצים במדינות עם דירוג כמו של ישראל. מכל מקום, מבחינת האוצר, עיתוי ההנפקה הנוכחי הוא מעולה, מכיוון שהוא מגיע ברגע יחסית אופטימי במצבה של ישראל, למרות שיש עדיין אי ודאות לגבי ההתפתחויות הבטחוניות.
לשם ההקשר - המקור העיקרי למימון החוב של מדינת ישראל הוא השוק המקומי, והחוב החיצוני של ישראל מהווה כ-16% בלבד מסך החוב הממשלתי, כ-200 מיליארד שקל מתוך חוב של כ-1.33 טריליון שקל. בה בעת, יש חשיבות רבה לגיוס החוב מחוץ לישראל, הן מסיבות שנוגעות לניהול החוב הממשלתי עצמו, והן מסיבות שנוגעות לכלכלת ישראל כולה.
מבחינת ניהול החוב, העובדה שהשוק המקומי יודע כי יש לממשלת ישראל גישה לשווקים הבינלאומיים, מקטינה את התלות של הממשלה בשוק המקומי ושומרת על מחיר אג"ח נמוך. בנוסף, העובדה שיש לישראל ערוצי מימון מגוונים, מהווה מעין ביטוח לאירועי קצה חמורים. מעבר לכך, יש לישראל 'צרכים דולריים', ונוח יותר לגייס דולרים. הצרכים הדולריים העיקריים הם 'פרעונות' של חוב דולרי, ורכש של מערכת הבטחון.
אבל החשיבות של גיוס החוב החיצוני לא מתמצית בכך. היא גם גורמת לגופים בינלאומיים רבים לנתח את כלכלת ישראל ולכתוב אנליזות על תמונת המאקרו של המדינה. ומכיוון שהגופים הללו מכירים את מדינת ישראל, יש להם כלים רבים יותר לנתח חברות עסקיות בישראל ולבחור האם להשקיע בהן. זו אחת הסיבות שבהודעת החשב הכללי יש הדגשה רבה על כך ש"המשתתפים בהנפקה כללו משקיעים מוסדיים גדולים, וכי בהנפקה השתתפו כ-300 משקיעים שונים ממעל ל-30 מדינות בכל רחבי העולם", כלומר, מבחינת האוצר איכות המשקיעים בהנפקה הזו היתה טובה.
