הפתעה בנתוני הלמ"ס: שיעור הפריון החרדי עלה ל-6.75 ילדים לאישה
הנתונים מנוגדים למחקרים שחזו ירידה והם צפויים להשפיע על תחזית האוכלוסייה לשנת 2065. במקביל, שיעור הפריון של נשים יהודיות לא חרדיות ומוסלמיות ממשיך לרדת. פרופ' דן בן דוד מזהיר: "זו אולי ההזדמנות האחרונה לתקן את מערכת החינוך"
הפתעה: שיעור הפריון של נשים חרדיות עלה - בניגוד למחקרים שהעריכו שהוא יירד. נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מצביעים על כך ששיעור הפריון של נשים חרדיות עלה מ-6.45 ילדים שחזויים לאישה בשנים 2023-2021 ל-6.75 ילדים ב-2024-2022.
שיעור הפריון הכולל (ולא מספר ילדים ממוצע) הוא הנתון העיקרי שבאמצעותו מודדים מגמות דמוגרפיות. מדובר בחישוב של שיעור הילדים הממוצע החזוי לאישה מאוכלוסייה מסוימת במהלך חייה. כיוון שמדובר בנתון תלת-שנתי, הייתה דרושה עלייה גדולה במיוחד ב-2024 כדי ליצור את העלייה הזאת. יתרה מכך, מדובר במגמה שכן בשנים 2022-2020 נרשם הנתון הנמוך ביותר בעשורים האחרונים – 6.34 ילדים חזויים לאישה, ומאז הייתה עלייה משמעותית של 0.4 ילדים.
שיעור הפריון של הנשים החרדיות עלה דרמטית עם העלייה בקצבאות הילדים בעשורים האחרונים של המאה הקודמת והגיע לשיא של 7.21 ילדים לאישה בשנים 2005-2003. עם הקיצוץ בקצבאות, הוא החל לרדת באיטיות עד ל-6.34 בשנים 2022-2020, ומאז הוא מטפס שוב. לשם השוואה, במקביל שיעור הפריון החזוי לנשים יהודיות לא חרדיות ירד מ-2.52 ב-2020-2019 ל-2.37 ב-2024-2022. שיעור הפריון החזוי לנשים מוסלמיות ירד באותן שנים מ-2.88 ל-2.51.
חישובי הלמ"ס מתבססים על הסקר החברתי. שני מחקרים - של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל המכון לאסטרטגיה ומדיניות חרדית - טענו בשנים האחרונות שיש ירידה ל-6.2 ילדים לאישה. שני המחקרים התבססו על נתונים מנהליים של כלל האוכלוסייה. אבל בעוד בסקר החברתי יש זיהוי עצמי של רמת הדתיות, בנתונים המנהליים יש אלגוריתם לזיהוי רמת הדתיות, ונראה שבלמ"ס לא מרוצים מספיק מהשיטה.
יצוין שעולם המחקר מתבסס כבר שנים בבדיקת השפעת החברה החרדית על המשק על תחזית האוכלוסייה 2065 של הלמ"ס, ויש ציפייה דרוכה לתחזית החדשה. אם התחזית הזו תתבסס בין היתר על נתוני הפריון החדשים - היא צפויה להיות פסימית בהרבה ממה שציפו עד כה לגבי שוק העבודה ועתיד המשק. שעור הפריון החזוי לנשים חרדיות משליך על שיעור הילדים שלא ילמדו ליבה, לא יתגייסו ויתקשו להשתלב בשוק העבודה המודרני.
דן בן דוד, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ונשיא מרכז שורש למחקר כלכלי-חברתי, אמר כי "הפרסום של הלמ"ס מנוגד להערכות שיש לרוב האנשים שיש ירידה כוללת בילודה בישראל. בפועל יש ירידה אצל כולם מלבד החרדים". בן דוד מציין שהחרדים מכפילים את שיעורם באוכלוסייה כל 25 שנים. "בהנחה שהחרדים ימשיכו לא ללמד חלקים גדולים מתוכנית הליבה ומה זה דמוקרטיה, יש בעיה אמיתית לשוק העבודה ולצבא. מי יהיו המהנדסים?".
על רקע זה אומר בן דוד שהבחירות הקרובות גורליות במיוחד לא רק בהיבט של עתיד הדמוקרטיה: "זו אולי ההזדמנות האחרונה לתקן את מערכת החינוך שהיא גם כך הגרועה בעולם המפותח. צריך לפרק את ארבע מערכות החינוך הנפרדות ולהקים מערכת חינוך אחת ולא להשאיר את החרדים מאחור. יותר מאוחר יהיה בלתי אפשרי לעשות את זה".
