סגור
פס ייצור ברפאל
פס ייצור ברפאל. החברה צפויה להתחרות מול אנבידיה על התעסוקה באזור הצפון (צילום: גיל נחושתן)

בתעשיות הביטחוניות חוששים: אנבידיה תעורר מלחמה על הטאלנטים בצפון

קמפוס הענק של אנבידיה שצפוי לקום בקרית טבעון מדאיג את החברות הביטחוניות שיצטרכו להתחרות על כוח אדם טכנולוגי בצפון. בתעשיות אומרים שלא יכולים לשלם משכורות של הייטק וכי תחושת השליחות לא תספיק. הם שמים את מבטחם בהפרטה 

מדובר באחד האתגרים המשמעותיים שיעסיקו בשנים הקרובות את החברות הביטחוניות הישראליות, והוא לא קשור רק להתמודדות עם טילים עוצמתיים המתמרנים בקצב מסחרר ובמהירות היפר־סונית ועלולים להקשות על יירוטם. בתקופה שמתאפיינת במאמצי פיתוח קדחתניים של מערכות נשק עתידיות, הקמת הקמפוס החדש של ענקית השבבים אנבידיה בקריית טבעון, שיעסיק יותר מ־10,000 איש, עשויה להקשות על מאמצי התעשיות הביטחוניות לגייס עובדים מיומנים ועל שימורם. כיום מעסיקה כ־5,000 עובדים, כך שהחברה עומדת בפני מאמץ גיוס אינטנסיבי.
"תהיה קניבליזציה בין החברות ומי שתוכל לשלם יותר לעובדים תנצח בקרבות האלה", העריך בכיר במשרד ממשלתי, "אנבידיה תפתח בתהליכי גיוס, תציע 40%–50% מעל השכר שמקבל טאלנט ברפאל וכל מפת התעסוקה בצפון יכולה להשתנות".
רפאל היא חברה ממשלתית הנחשבת לאחת המעסיקות המרכזיות בצפון ופועלת בשני אתרים עיקריים, מכון לשם הסמוך לכרמיאל ומכון דוד שבקריות. בשני העשורים האחרונים צוותיה חתומים על פיתוח של אמצעי לחימה פורצי דרך המשמשים את צה"ל, ממערכות ההגנה האוויריות כיפת ברזל, קלע דוד ואור איתן המבוססת על לייזר רב עצמה ועד מעיל רוח להגנה על טנקים ונגמ"שים.
רפאל מעסיקה כ־10,000 עובדים, רובם בצפון. מפרוץ מלחמת 7 באוקטובר היא עיבתה את מצבת עובדיה ב־3,000 איש, שרבים מהם שוקדים על פיתוח מערכות נשק עתידיות. בשנים הבאות, מזהירים בכירים בתעשיות הביטחוניות, גיוסים כאלה ייעשו קשים יותר ויותר כשברקע דרישות תובעניות מצד מערכת הביטחון לפיתוח מערכות נשק חדשניות.
על פי הערכה שכר ממוצע ברוטו של מהנדס מוערך בתעשייה האווירית אשר החברה חפצה ביקרו הוא כ־35 אלף שקל. עם זאת יש מודלים נוספים להתקשרויות בין חברות לטאלנטים, כמו העסקתם כיועצים חיצוניים במסגרת הבנות על מספר ימים/שעות בשבוע. לרוב מודלים של העסקת יועצים מתאפשרים במצב שתקרת השכר מגבילה התקשרויות עם אותו עובד, תוך יצירת קשרי עובד מעביד. יצויין כי השכר הממוצע לעובד בענף ההייטק נכון לאקטובר 2024 עומד על כ־31 אלף שקל לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"במציאות לא רחוקה מאוד, שבה אנבידיה תשלם טוב יותר מרפאל ותבסס פעילות באותו אזור שבו היא פועלת, רפאל תתקשה", הזהיר בכיר באחת החברות הביטחוניות בשיחה עם כלכליסט. לדבריו, "יהיה לה קשה לגייס ויהיה לה קשה גם לשמר טאלנטים. הפיכתה של אנבידיה לשחקנית מרכזית בשוק העבודה בישראל מחייבת חשיבה מחודשת על היכולות של התעשיות הביטחוניות. אלה תהליכים שצריכים להתחיל כבר עכשיו, לפני שנמצא את עצמנו מול שוקת שבורה. לא ברור כמה עובדים באמת ירצו להמשיך לעבוד בחברה ביטחונית ממשלתית, שלא מסוגלת לתגמל אותם בדומה לחברה אחרת, רק מחמת העיקרון שהם עושים משהו משמעותי למען ביטחון ישראל. הערכים האלה משתנים בין אדם לאדם ובין דור לדור. צריך לדבר על הכל אבל אסור בתכלית האיסור לטמון את הראש בחול".
רשות החברות הממשלתיות קיימה שלשום את הכנס השנתי שלה, בסימן של 50 שנות פעילות. חלק ניכר מתכני הכנס עסקו בתעשיות הביטחוניות הממשלתיות ובמרכזן התעשייה האווירית, רפאל ותומר החוות את התקופה הטובה בתולדותיהן ברקע ביקוש חסר תקדים לנשק, בישראל ובמדינות רבות אחרות, שהביא אותן להישגים עסקיים חלומיים.
"אסור לנו להיות שאננים ולנוח על זרי הדפנה", אמר שם מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן בתגובה לשבחים שהרעיפו עליו ועל מנכ"ל התעשייה האווירית בועז לוי בשל היכולות שהעמידו התעשיות הביטחוניות לצה"ל במלחמה הממושכת. "יש לנו כוח אדם טכנולוגי מדהים שערוך ומוכן למשימות שעל הפרק, אלא שאם יש משהו אחד שמדאיג אותי זה מצב תשתיות החינוך. אני חושש שאנחנו מגיבים באיחור לירידה ברמת החינוך וזה אתגר משמעותי. לנו, כתעשיות ביטחוניות יהיה קשה להתמודד עם מצב כזה". בדבריו תמך גם לוי מתע"א.
קצב האירועים המסחרר, הכוננות המתמשכת והגוברת לקראת מערכה אפשרית נוספת עם איראן, פרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית בפרשת הצוללות ועוד, דחקו מסדר היום העמוס את אזהרותיהם של שני בכירי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות. חצי יממה לאחר מכן שר החינוך יואב קיש השתלח בפרקליטות בדיון של ועדת החינוך של הכנסת בשל הקפאת תקציבים למוסדות חינוך חרדיים לא מפוקחים. בעוד שקיש עסוק בכל הדברים הלא נכונים, ניכר שאנבידיה מצחצחת חרבות לקראת הקרבות שעוד יבואו על עובדיה העתידיים ומהדקת את קשריה עם מוסדות אקדמיים, בהם הטכניון בחיפה.
"הקרם דה לה קרם של הטכנולוגיה הישראלית נמצאת בתעשיות הביטחוניות ואין לי ספק שיהיו ניסיונות לקחת מאיתנו מוחות וכישרונות טובים. במתכונת הפעילות הנוכחית ועם מודלי התגמול הקיימים העתיד צופן לנו קושי משמעותי", אמר לכלכליסט בכיר בחברה ביטחונית גדולה. "המדינה תצטרך לקבל החלטות בנושא, בין אם בשינוי מודלי השכר של החברות הממשלתיות, בין אם בשינוי מעמדן הנוכחי של אותן חברות תוך הוצאתן להנפקה ובין אם בפתיחת עוד ועוד מסגרות הכשרה למקצועות ההנדסה לצד הגברה משמעותית של לימודי המדעים בבתי הספר".
אתגרי כוח האדם האורבים לחברות הביטחוניות מעבר לפינה, וחמש שנים הן לא הרבה זמן, נענים לפי שעה בעיקר בחזון ההנפקה של החברות הממשלתיות שמקדמת רשות החברות בראשות רועי כחלון. הנפקת התעשייה האווירית עומדת על הפרק כבר תקופה ארוכה, בשנה האחרונה גם חלו תזוזות בנושא כשמשרדי האוצר והביטחון תמימי דעים בצורך להוציא להנפקת מיעוט ולנצל את המומנטום החיובי שלה, לפי שווי המוערך ב־80–100 מיליארד שקל. תוכניות דומות יש גם לגבי רפאל, אם כי נקודת המוצא שלה להנפקה קשה יותר ביחס לזאת של תע"א, שכבר סוחרת באג"חים ומדווחת לבורסה בתל אביב. הנפקת רפאל תדרוש הערכת שווי, פרקטיקה שככל הידוע טרם נעשתה, בין השאר בשל פעילויות מסווגות שהיא מקיימת.
הנפקת החברות הביטחוניות מסתמנת בעיני מנהליהן ורשות החברות כמוצא לשיפור מעמדן בסביבת פעילות עם ענקית בעלת כיסים עמוקים כמו אנבידיה. התומכים בהנפקת שתי החברות הממשלתיות רואים במהלך כלי שיקל עליהן להציע תנאי תעסוקה אטרקטיביים ביחס לאלה שבכוחן להציע כיום, בהיותן כפופות לחוק יסודות התקציב ולפיקוח של הממונה על השכר במשרד האוצר. אלא שלמרות כל ההצהרות על הוצאת רפאל ותע"א להנפקה, שעון החול של הממשלה הנוכחית אוזל. כניסת המערכת הפוליטית לתקופת בחירות תבלום כל יוזמה הקשורה לקידום הנפקת החברות הביטחוניות ותדחה את המהלך למשך זמן שאינו ידוע, עד תכונן הממשלה הבאה. ואז כל הקלפים עשויים להיטרף מחדש.