תושבים בערד מזהירים: האסון הבא עלול להתרחש בגלל מקלטים ציבוריים שהופכים לבתי כנסת
מתוך כ-90 מקלטים ציבוריים, 43 משמשים כבתי כנסת - חלקם עם דלתות חסומות וציוד שלא פונה; ראש העיר דוחה את הטענות: "רוב המקלטים משמשים את אגף החינוך והרווחה. אני שומע הרבה שקרים ואם יש בעיות צריך לדווח"
האסון בעיר ערד שבו נפצעו על פי הדיווחים כ-115 מתושבי העיר נגרם בשל פגיעה ישירה של טיל אמש בין מספר מבני מגורים. הפגיעה התרחשה ברחוב, המתאפיין בעיקר בתושבים חרדים מחסידות גור, וההדף החזק גרם לפגיעה רבה גם ברחובות שמסביב ובקניון הסמוך. במהלך 24 השעות שקדמו לנפילת הטיל היו בעיר כ-10 התראות ו-4 אזעקות, ולאחר ההתראה שהתקבלה אתמול בלילה היו כ-8:30 דק' לרדת אל המקלטים לפני הפגיעה. כל מי שירד אל המקלט יצא ממנו ללא פגע, אך משפחות רבות בהן מרובות ילדים ויתרו על הירידה אל המקלט ונפגעו.
זוהי הנפילה הראשונה בעיר ערד אשר עד כה, גם אם הופעלו בה התראות ואזעקות היא נחשבה למקום מפלט מהמרכז. "ערד נחשבה לעיר בטוחה, לא היו הרבה אזעקות והייתה תחושה של ביטחון בקרב התושבים, סיפר תושב העיר, מייק גטנר. לדבריו הוא אינו חושב שהתושבים מזלזלים בהנחיות, "אני נהג מונית ואני לא רואה כמעט אנשים ברחובות. במקרה של אתמול, היו שם משפחות עם הרבה מאד ילדים, והיו פחות מעשר דקות בין ההתראה לפיצוץ, ויכול להיות שזה השפיע".
ראש העיר ערד לשעבר, וכיום חבר באופוזיציה בעיריית ערד - ניסן בן חמו, אמר כי ככל הנראה שתי אזעקות שהופעלו בהפרש זמנים קצר גרמו לכך שחלק מהתושבים לא ירדו למקלטים, "זה שלא היו כאן נפילות, פיתח קצת אדישות בקרב התושבים, הגעתי לזירה כעבור 20 דק' והיה כאן כאוס אמיתי, הטיל קילף את כל החזיתות של הבניינים הסמוכים".
בן חמו התייחס לטענות אחרות שעלו בעיר לאחרונה, ולפיהן ראש העיר יאיר מעיין הקצה מקלטים לטובת חסידי גור כדי שישמשו כבתי כנסת, "22 מקלטים ניתנו לחסידים מתחילת הקדנציה שלו, זה אפשרי וחוקי, אבל יש תנאים שצריך לעמוד בהם, ובמקרה הזה יש מקלטים לא עומדים בתקן. ראינו מקלטים שעשו בהם שינויים מהותיים כמו קירות גבס, דלתות ברזל שחסומות עם ארונות, מקלטים עמוסים בציוד שאיש לא טרח לפנות, וגם היו מקרים שבהם מנעו מאנשים להגיע למקלטים, הם לא מאפשרים לתושבים ותיקים לישון במקלטים". לגבי המקלטים הפרטיים במבני המגורים אמר בן חמו, "בתקופתי כשהיו מגיעות תלונות על מקלטים שהפכו למחסנים היינו מטפלים בזה מיידית ואם לא היו מפנים את המקלט פרצנו בכוח וניקינו אותו, לצערנו עכשיו זה לא קורה".
לילך ענבר חביב, אשת חינוך, ילידת העיר המתגוררת בה גם כיום, החלה לבדוק בתקופה האחרונה יחד עם פעילים נוספים בעיר, את מצבם של המקלטים הציבוריים בערד. מנתונים שאספו על כלל המקלטים בעיר, עולה, כי מתוך כ-90 מקלטים, כ-35 משמשים כבתי ספר מעונות יום וכיתות לימוד עבור עמותות חרדיות ותורניות, כ-43 משמשים כבתי כנסת, מהם למעלה מחצית מבתי הכנסת הם ללא הקצאה כפי שמחויב. על פי החוק, רשות מקומית יכולה להפוך מקלט ציבורי לדו תכליתי – כך שהוא יוכל לעמוד לשימוש נוסף, ומלבד שהמטרה העיקרית שלשמה נבנה – הגנה על תושבים, אינה נפגעת. לפי החוק, חל איסור לבצע שינויים במקלטים, ובעת חירום לפחות 80% משטח המקלט צריך להיות פנוי.
ענבר חביב אומרת כי יש השתלטות על מקלטים ציבוריים בחסות העירייה, וגם אם המקלטים פתוחים בעת חירום, חלקם לא תקינים. "אני מדברת על מקלטים ציבוריים עם פתחי אוורור לא אטומים, דלתות שחסומות בגלל ספרי קודש, וציוד רב שנותר במקלטים. לפני שבוע היו לנו עניינים עם בית כנסת ללא הקצאה בעיר, הייתה שם פעילות של בני עקיבא ולא נתנו להם להיכנס לשירותים".
למרות התלונות, יש לציין כי מאז מבצע עם כלביא, כן בוצע שינוי משמעותי על ידי העירייה, באמצעות הכנסת מנגנון לפתיחה אוטומטית מרחוק של כל המקלטים הציבוריים. ראש העיר ערד, יאיר מעיין אמר בשיחה לכלכליסט כי הפגיעה אמש לא קשורה למקלטים, "בכל 12 הבניינים שנפגעו היו מקלטים, רוב הדיירים לצערי לא ירדו אליהם". לגבי ההשתלטות על המקלטים הציבוריים אמר מעיין, "רוב המקלטים משמשים את אגף החינוך והרווחה וכן עמותות שונות שקשורות לפעילות חינוך בעיר, ובעם כלביא נתנו עוד 10 מקלטים לטובת בתי כנסת. הם כולם מתוחזקים ומוחזקים ברמה גבוהה. אני שומע הרבה שקרים, יש לנו מוקד עירוני ואם יש בעיות צריך לדווח לשם ולא לכתוב פוסט בפייסבוק".
לגבי מקרים בהם תושבי העיר לא הורשו להיכנס למקלטים אמר מעיין, "היה אירוע אחד עם ילדים, היה שם חוסר תיאום, הם השתמשו להם במקרר פרטי ובשירותים ובעת תפילה זה הפריע ולא הרשו להם להיכנס". לגבי המקלטים בבניינים הפרטיים אמר מעיין, "לפני עם כלביא קיבלנו תלונות מתושבים על מקלטים שיש בהם ציוד ואחרי שהתרענו למי שלא פינה העירייה הגיעה בעצמה לפנות. היו גם כמה מקלטים שפינינו בעת האחרונה".
