האוצר נגד גפני ורגב: ביטול מס הגודש יפגע בתחבורה הציבורית
שרת התחבורה מירי רגב ויוזם הצעת החוק לביטול המס משה גפני טוענים כי מס הגודש יפגע בתושבי הפריפריה, אך באוצר מציגים נתונים המראים כי רק 3% מתושבי הפריפריה ישלמו את המס. לטענת המשרד, ביטול המס, שהכנסותיו מיועדות לתשתיות תחבורה חיוניות, הוא זה שיפגע בתושבי הפריפריה
בתחילת השבוע הודיעה שרת התחבורה, מירי רגב, בדיון של ועדת הכספים כי תפעל לבטל את חוק מס גודש, ואף פנתה בנושא לראש הממשלה. ביום ראשון צפויה ועדת השרים לענייני חקיקה לדון בהצעת חוק לביטול או דחיית המס, שהוגשה על ידי ח"כ משה גפני מיהדות התורה. השניים טוענים כי מדובר במס "פריפריה" שיפגע בשכבות החלשות. במשרד האוצר זועמים על המהלך לפגוע במס, ומזהירים כי דווקא ביטול המס יפגע בתושבי הפריפריה וגם בחרדים, שמרבים לנסוע בתחבורה ציבורית.
חוק מס גודש, שנחקק ב-2021, נועד להפחית את הפקקים בגוש דן בשעות העומס וקובע גבייה של תשלום מבעלי רכבים פרטיים שחוצים מעגלי תנועה בלב גוש דן בשעות העומס. במרץ 2023, ימים אחדים לפני מועד הגשת ההצעות למכרז להפעלת גביית המס, הורתה רגב לנתיבי איילון, הממונה על הקמת התשתית, להקפיא את המכרז. המכרז היה אמור להכניס את המס לתוקף כבר במרץ 2025, וביטולו הוביל לדחייה של שנתיים בגביית המס, שצפוי להיכנס לתוקף רק ב־2027. בסופו של דבר, המכרז נסגר בספטמבר, ובימים אלו בוחנים במשרד האוצר את ההצעות.
רגב וגפני טוענים כי מדובר במס שיכביד על האזרחים, ובעיקר על תושבי הפריפריה, שהאוצר רואה אותם כ"פרה חולבת". אולם, במשרד האוצר מתנגדים נחרצות לעמדתם, ואף הציגו נתונים שסותרים אותה. במסגרת בדיקת הרגלי נסיעה שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הוכח כי רק 3% מתושבי הפריפריה נכנסים לגוש דן באמצעות רכב פרטי בשעות העומס. המשמעות היא שמי שישלם את המס הם דווקא תושבי המרכז, ולא תושבי הפריפריה.
באוצר מבינים כי מדובר במס שיכול להכביד על הכיס, אך מתעקשים כי אם לא ייגבה כמס גודש - הוא ייגבה כמס אחר. בחוק הגודש וחוק המטרו יש סעיפים ספציפיים שמתייחסים לסוגיית המימון, כאשר כל הכנסות המס מיועדות לעבור לשיפור התחבורה הציבורית בישראל ולא למטרות אחרות. הכנסות המס מיועדות לתשתיות תחבורה חיוניות, כשבין היתר 700 מיליון שקל מתוכו מיועדים להרחבת השירות של התחבורה הציבורית. זו הסיבה שבאוצר מתקשים להבין את העמדה של גפני, שמייצג את הציבור החרדי שממילא נוטה להשתמש יותר בתחבורה ציבורית וזקוק להרחבת השירות במיקומים רבים.
המס צפוי להוות גם רכיב משמעותי במימון הקמת המטרו: כ-700 מיליון שקל מהכנסותיו יופנו למימון המטרו, שעלותו מוערכת בכ-150 מיליארד שקל. זה אומנם נשמע כחלק צנוע, אך מדובר בתקציב שנתי שאם יבוטל יאלץ את פקידי האוצר לחפש מקור מימון אחר. באוצר לא פוסלים את האפשרות כי הדבר יגרום לכך שייאלצו לבצע שינויים בתוכנית המקורית של המטרו, שנחשבת לתשתית לאומית חיונית, לצמצם אותה וככל הנראה לגרום לעיכובים נוספים. זאת, על אף שהפעלת המטרו כבר נדחתה מספר פעמים, והצפי כיום הוא להתחלה של הפעלה חלקית ב-2034. בתרחיש של ביטול מס הגודש, ההפעלה צפויה להידחות פעם נוספת - לפחות עד 2037. רגב מעולם לא היתה תומכת נלהבת של המטרו, אך מכיוון שהוא נמצא כבר בשלב מתקדם, של תכנון, חפירות והפקעת שטחים, במשרד התחבורה יצטרכו למצוא גם לזה פתרון.
על רקע הניסיונות של רגב וגפני לבטל את החוק, באוצר מזהירים כי הטענות שלהם אינן מבוססת ולא מגובות בנתונים, והם עלולים לגרום למחסור במשאב משמעותי שיפגע ישירות בציבור הנוסעים - אותו ציבור שהם מתיימרים להגן עליו.
