סחרור הדולר
חולשת הדולר הוזילה את מוצרי החשמל הלבנים והמסכים
יבואני הטואלטיקה טוענים שעלויות השילוח ושכר העבודה לא מאפשרים הוזלה, אולם ביבוא מקביל הצליחו להפחית 10% מהמחיר בחלק מהמוצרים. בענף מוצרי החשמל חלה הוזלה של 13% בממוצע, אך מודים: "לא מגלמים את כל הירידה במחיר לצרכן"
"אף אחד לא יוריד מחירים מטוב ליבו. העולם הקפיטליסטי זז לפי היצע וביקוש, ורק התחרות קובעת את המחירים", אומר יאיר כהן, מבעלי כהן קוסמטיקס, יבואנית של מוצרי טואלטיקה, כשהוא נשאל אם שער הדולר הוביל לירידת מחירים בתחום. לדבריו, שער הדולר הוא לא חזות הכל: "נכון, עלות היבוא ירדה אבל עלות ההובלה, שנובעת מהתייקרות הדלק, עלתה. אני מייבא מאירופה אז יש אפקטים של אינפלציה ועלייה של שכר עבודה. ההובלה התייקרה לי בכ־10%, ואילו שער הדולר ירד מתחילת השנה ב־11%. השפעת שער הדולר על מוצרי הטואלטיקה זניחה. היא כן משמעותית לצרכן שקונה בגדים מאתרים בחו"ל כי אין לו את הקמעונאי באמצע שגוזר קופון. בסוף רק תחרות והורדת חסמים תביא להורדת מחירים. הפתרון ליוקר המחיה הוא ביבוא מותגים פרטיים אשר מהווים אלטרנטיבה איכותית וזולה למותגים המוכרים היקרים בשוק".
לכל הכתבות בפרויקט "סחרור הדולר" לחצו כאן
ברשת גוד פארם מעידים שבחלק מהמוצרים היחלשות הדולר כן חלחלה לצרכן. מלבד היותה רשת קמעונאית, גוד פארם גם עושה יבוא מקביל. אדם פרידלר, מבעלי הרשת, אומר כי בקטגוריות של משחות שיניים ודיאודורנטים, שבהן הרשת הצליחה לבצע יבוא מקביל משמעותי, ירדו המחירים לצרכן ב־10%. לעומת זאת, ספקי הטואלטיקה המקומיים מהם קונה הרשת לא הורידו מחירים. לדבריו, "בסוף עלות המוצר היא משתנה אחד בתוך משוואה של הרבה מאוד דברים. המחיר מורכב מעלות קנייה, שינוע, הדבקת מדבקות בעברית, אחסנה, הפצה, שכירות וכוח אדם. מחיר הקנייה ירד וזה לכל הפחות מנע עליית מחירים, ובחלק מהקטגוריות הוביל לירידה של 10%. שתי הקטגוריות שהושפעו מאוד הן דיאודורנט ומשחת שיניים. מאחר שהעלויות מסביב מאוד התייקרו, הצרכן מרגיש רק חלק מהירידה של הדולר. השינוע התייקר בעשרות אחוזים בגלל עליית מחיר הדלק". פרידלר מעריך כי "כל עוד הדולר יישאר מתחת לשלושה שקלים נראה ירידות יותר ויותר עמוקות. זה משמעותי מאוד וזה יוביל להורדות מחירים על אף העלויות שהתייקרו".
"שער הדולר לא אמיתי"
בענף מוצרי החשמל המחירים ירדו בממוצע של 13% בהשוואה למחירם לפני המלחמה, כך לפי גורמים בענף. יורם בדש, מנכ"ל מחסני חשמל, הקמעונאית הגדולה בתחום שהיא גם יבואנית, אומר כי "ענף החשמל מאוד תחרותי ולכל יבואן יש יבוא מקביל ויש המון קבוצות רכישה ואתרים, וכל אלה משפיעים על המחיר של המוצר. עכשיו גם המחיר של הדולר יורד. הצריכה בשנה האחרונה גדלה בגלל המלחמה כי אנשים היו בבתים, ולכן היבואנים מחדשים מלאי כל הזמן, והמלאי החדש מגיע במחירים מצחיקים. כל מחירי מוצרי הקו הלבן כמו מכונות כביסה ומקררים ירדו בממוצע ב־15%-10% וגם מחיר מסכי הטלוויזיה ירד, והוא בשפל. מסך של סמסונג שעלה 2,500 שקל היום עולה פחות מ־2,000 שקל, ומסך 98 אינץ' של סמסונג נמכר ב־6,300 שקל, שבעבר מחירו היה למעלה מ־8,000 שקל". לדבריו, "המחירים ימשיכו לרדת במוצרי קו לבן, אבל במחשבים למשל ההשפעה לא מורגשת בגלל עליית מחירי השבבים".
יבואן חשמל שמנהל רשת קמעונאית אומר כי הוא אומנם מרוויח מהתחזקות השקל, אבל היבואנים חוששים להוריד מחירים ולא מגלמים את כל הירידה במחיר לצרכן מחשש שהמצב ישתנה, המלחמה תחזור והדולר יזנק בחזרה. "אנחנו כיבואנים מעדיפים דולר יציב", הוא אומר. "היציבות היא המפתח לכל דבר בעסקים. כשיש אי־ודאות אתה לוקח ביטחונות וזו בעיה. היבואנים לא מורידים את המחירים, לא בגלל שהם תאווי בצע אלא מפחד שמחר יתחילו לירות באיראן והדולר יקפוץ. ברגע שהורדת מחיר זה כבר מסובך לעלות אותו בחזרה. לכן היבואנים נוהגים בזהירות. אני גם מרגיש ששער הדולר לא אמיתי. זה שער חצי ספקולטיבי כי מה שגורם לזה הן תנועות מוסדיים, אבל מחר הרגולטור יכול להתערב ולשנות את המצב".
"לא ישנתי בלילה"
בזמן שהיבואנים נהנים מהתחזקות השקל, היצואנים מרגישים שהאדמה רועדת להם מתחת לרגליים. ישראל שטיין הוא בעלים של חברת פיברולן שיש לה משרדים ביקנעם, באירופה ובארה"ב והיא מייצרת מערכות טכנולוגיות לשוק התקשורת.
בשיחה לכלכליסט אמר שטיין "ירידת שער הדולר מכניסה אותי לפניקה. לא ישנתי בלילה. ישבתי אתמול אחרי הצוהריים ועקבתי אחרי תנועת הדולר, ואני רואה שכל שעה הוא יורד ברבע אחוז, וכל שעה אני מפסיד כמה עשרות אלפי שקלים. יש לי כמה עשרות עובדים, חלקם בארץ וחלקם בחו"ל. כשמדברים על הוצאת חברות לחו"ל, זה טוב לחברות גדולות. לחברה קטנה כמו שלנו, להקים פעילות בחו"ל זה רק יגדיל הוצאות. שעת מהנדס תהיה חצי ממה שאני משלם, אבל הניהול וכל מה שמסביב יעלה לי יותר".
לדבריו, המדינה צריכה להתערב: "זה משפיע על הכל, בין אם זה חברות שיתחילו לפטר עובדים או יעבירו פעילות לחו"ל. זה יקטין את הכנסות המדינה. לי אישית יש רזרבות בחברה כי בשנים שהייתי מאוד רווחי את רוב הכסף שמרתי בקופת החברה ולא בזבזתי, אבל אם אני רואה שהחברה עברה להפסד ואף אחד לא עושה כלום, אני לא יכול לשבת בשקט גם כבעל מניות עיקרי וגם כאחראי על פרנסת אנשים. יש לי אחריות לילדים של העובדים".
שטיין מספר כי בשנת 2024 החברה הרוויחה מעט, אבל סכום שאיפשר לו להשקיע וגם למשוך דיבידנד, ואילו 2025 הסתיימה בהפסד מהותי. "אני לא שוכר עובדים חדשים וזה מגביל את קצב הצמיחה, ואני לא נותן בונוסים לעובדים למרות שמגיע להם. וכל זה עדיין לא מספיק. אני לא ממש יודע מה לעשות. אומרים לי תעלה מחירים, אלא שאני מתמודד מול חברות הודיות וסיניות שעלות הפיתוח שלהן היא עשירית משלי. המלקחיים מתחילים להיסגר על הצוואר שלי".
