דרוש "מודל אקטיביסטי" לחזרת המילואימניקים לשוק התעסוקה
שוק העבודה לא חיכה ללוחמים שחזרו אחרי מאות ימים של מילואים. מענקים חד-פעמיים הם פלסטר; הפתרון האמיתי טמון בשיפוי מעסיקים, הארכת ההגנה מפיטורים ל-90 יום וקרן לאומית לשדרוג מיומנויות (Upskilling)
מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של ניסוי חברתי מסוכן וחסר תקדים: היא לוקחת מאות אלפי צעירים בשיא פריחתם המקצועית, מנתקת אותם מחייהם האזרחיים למשך חודשים ארוכים, ומצפה שיחזרו לשוק התעסוקה כאילו דבר לא קרה. המציאות כמובן שונה בתכלית – המילואימניקים שחזרו מ"חרבות ברזל" לא זקוקים לטפיחה סמלית על השכם או למדבקה על הרכב; הם זקוקים לחוזה תעסוקתי חדש. אנחנו צריכים להפסיק לדבר על "הוקרה", ולהתחיל לדבר על פיצוי מבני, הגנה משפטית ותמריצים כלכליים אגרסיביים.
המספרים שנחשפו בחודשים האחרונים בוועדות הכנסת ובדוחות השונים צריכים להטריד מאוד את שרי הממשלה. כ-300 אלף משרתים עזבו את עבודתם לתקופות ממושכות של מאות ימי מילואים בשנתיים האחרונות, וגם בשנה הבאה מצופה מהם לשרת עשרות ימים. השירות לא קורה בואקום - בינתיים העולם חווה מהפכה טכנולוגית עצומה שמובילה בעצמה שינויים טקטוניים בשוק התעסוקה, בהגדרת המשרות ובכישורים הנדרשים. סקר הלמ"ס בנושא המילואימניקים הראה שמעבר לפגיעה הכלכלית בעקבות השירות, כ-60% מהנשאלים דיווחו על חוסר ודאות תעסוקתי והוסיפו שאינם מרוצים ממצב הקריירה שלהם. עובדים שכירים, עצמאיים ובעלי עסקים, יחד עם בני ובנות הזוג של המשרתים חוזרים מלחימה בשדה הקרב בלמלחמה יומיומית על הקריירה. מעבר לפן הערכי, הנזק המצטבר גורם לפגיעה בפיריון הלאומי- עובד הייטק שנעדר חצי שנה מאבד רצף טכנולוגי קריטי בעולם שבו בינה מלאכותית משנה סדרי עולם מדי שבוע; מנהל פרויקטים שחזר מהחזית מוצא את עצמו לעיתים מחוץ לדינמיקה הארגונית, כשהחלטות קריטיות התקבלו מעל ראשו בזמן שהיה בנחל עוז או בחאן יונס, ובעל עסק שחוזר מגלה שהמתחרים שלו לא עצרו בזמן השירות והוא צריך לצבור לקוחות מחדש. וכמובן, מעל כולם מרחפת עננת השחיקה הנפשית- מחקרים על חזרה משירות ממושך מצביעים על כך שמעל 40% מהחוזרים מדווחים על קושי בריכוז וביצירת עניין במשימות שגרתיות. כשהמשק דורש "ביצועים" מידיים, והמילואימניק עדיין מעבד את חוויות הקרב, נוצר חיכוך שמוביל לגל של פיטורים מצד אחד והתפטרויות שקטות מצד שני. אם לא נתערב עכשיו בצורה אגרסיבית, אנחנו עלולים לחזות בהשלכות הרסניות לכל הצדדים המעורבים.
למרות השינוי העמוק באופן הפעלת המילואים, וההצהרות על כך שגם בשנים הקרובות ידרשו לעשרות ימים בשנה, המענה הממשלתי הנוכחי מתבסס על מענקים חד-פעמיים ויעיל כמו פלסטר על פצע פתוח. כדי למנוע קריסה תעסוקתית ארוכת טווח, על המדינה לאמץ מודל אקטיביסטי הכולל שלוש רגליים יציבות:
ראשית, המשך שיפוי מעסיקים בגין תשלום הפרשות סוציאליות, ובחינת זיכוי מס למעסיקי מילואימניקים. המדינה חייבת להפוך את העסקת המילואימניק למשתלמת (או לפחות נסבלת) כלכלית ולא רק ל"ערכית". ניתן גם לקשור זאת לחזרת המילואימניקים לעבודה כגון הענקת נקודות זיכוי או הפחתה משמעותית בדמי ביטוח לאומי למעסיקים שיציגו תוכניות שימור, חניכה והכשרה ייעודיות לחוזרים. שנית, הקמת קרן "מתעסוקה מבצעית לשוק התעסוקה" - קרן ממשלתית שתממן באופן מלא קורסי ריענון טכנולוגיים (Upskilling) למילואימניקים שחזרו לשוק עבודה שממשיך להשתנות כשהם נלחמים. שלישית, הגנה משפטית מורחבת: הארכת התקופה המוגנת מפיטורים ל-90 יום לפחות, וקביעת מנגנון אכיפה נוקשה שימנע מחברות "לייבש" עובדים שחזרו מהחזית עד שיפרשו מרצונם.
גם המגזר העסקי חייב לחשוב אחרת. המילואימניקים חזרו מהמלחמה עם סט כישורים (Power Skills) משודרג- חוסן נפשי, יכולת עבודה בלחץ קיצוני, מנהיגות וכישורים נוספים ששום קורס ניהול יוקרתי לא יכול לספק. במקום לראות בהם "עובדים בפיגור" שיש להדביק להם את הקצב, על המעסיקים לראות בהם עתודה ניהולית מן המעלה הראשונה. חברות שלא יבנו מסלולי נחיתה רכים - הכוללים עבודה היברידית גמישה, תמיכה רגשית והכרה בכישורים החדשים שנרכשו בשטח - יגלו מהר מאוד שההון האנושי הכי איכותי שלהן נוטש לטובת מתחרים גמישים יותר או מקים עסקים עצמאיים.
אחרי מעל שנתיים של לחימה ולקראת הבאות- הגיע הזמן. המילואימניקים ובני משפחותיהם נתנו למדינה ולמשק "צ'ק פתוח" של זמן, קריירה ובריאות נפשית- עכשיו תור המדינה והמעסיקים לפרוע את השטר. ללא קשר לימין או שמאל או שאר הויכוחים שקמים כחדשות לבקרים- הציבור המשרת צריך לגבש ברית ציונית כלכלית ופוליטית שתשים את אתגריו בראש סדר העדיפויות הלאומי. אקטיביזם תעסוקתי מדינתי הוא לא מעשה צדקה – הוא תעודת הביטוח של הכלכלה הישראלית ליום שאחרי המלחמה. אם לא נשקיע במי שהחזיקו את הנשק, אל תתפלאו אם ביום פקודה כלכלי, הם כבר לא יהיו שם כדי להחזיק את המשק.
הכותב הוא אבי שניר, מנכ"ל Elevaition - חברה ישראלית המתמחה בהכשרות ופיתוח מקצועי, המכשירה עובדים וארגונים במיומנויות עדכניות בהתאם לצורכי שוק העבודה.
