איך להקטין סיכון למקרה של אי-ביצוע תשלום
בהתקשרות עם גורם לא מוכר חשוב לדאוג לבטוחה מתאימה למקרה שתשלום שהובטח כי יבוצע לא בוצע בסופו של דבר
אין זה סוד שמוסר התשלומים בישראל אינו מזהיר. במקרים רבים אנשים ותאגידים אינם עומדים בהתחייבויותיהם על פי חוזים שנחתמו. גם חוזה מנוסח היטב לא תמיד יועיל כאשר הצד השני נקלע לקשיים כלכליים, פועל בחוסר תום לב או בוחר, מסיבה כזו או אחרת, שלא לבצע תשלום.
השאלה כיצד ניתן להקטין את הסיכון לאי-ביצוע תשלום היא שאלה קריטית, הרלוונטית למרבית ההתקשרויות החוזיות – בין אם מדובר בהסכם שכירות, הסכם למכירת מוצר שתמורתו עתידית (במלואה או בחלקה), הסכם למתן שירותים ועוד.
במאמר זה אציע מספר כלים מרכזיים שכדאי להביא בחשבון.
בדיקה מוקדמת של הגורם המשלם
הצעד הראשון הוא ניסיון לברר פרטים על הגורם שאמור לבצע את התשלומים. לעיתים ניתן להסתמך על מכרים משותפים, אך לא אחת מדובר בגורם זר ובלתי מוכר.
במקרים כאלה מומלץ להזמין דו"ח מחברות נתוני אשראי כגון BDI או D&B (וכן מגורמים נוספים הפועלים בתחום), על מנת לבחון את דירוג האשראי של אותו גורם, עמידתו בהתחייבויות כלפי בנקים וגופים אחרים, קיומם של שיקים חוזרים וכיוצא באלה. ברוב המקרים, העלות של דו"ח כזה שולית ביחס לנזק שעלול להיגרם מאי־ביצוע תשלום.
קבלת בטוחות - ככל שניתן
צעד חשוב ולא פחות מהותי הוא קבלת בטוחה, ככל שהדבר מתאפשר. סוג הבטוחה והיכולת לקבלה תלויים בנסיבות העניין ובהסכמות בין הצדדים.
הבטוחה החזקה ביותר, מלבד תשלום מראש, היא ערבות בנקאית אוטונומית. מדובר בהתחייבות עצמאית של הבנק כלפי המוטב, המנותקת מעסקת היסוד. ככל שאין פגם פורמלי בנוסח הערבות, הבנק מחויב לבצע תשלום לפי דרישת המוטב, ללא צורך בהוכחת הפרה או נזק.
הפסיקה קובעת כי בתי המשפט ימנעו מימוש ערבות בנקאית רק במקרים חריגים ביותר, כגון תרמית חמורה או חוסר תום לב מובהק. גם כאשר הלקוח של הבנק נקלע להליך חדלות פירעון, זכאי מוטב הערבות לדרוש את מימושה – עיקרון שחודד לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 25.12.2025 (רע"א 21381-09-25). עם זאת, בפרקטיקה קיימת נטייה להתערבות רחבה יותר במימוש ערבויות במסגרת הליכי חדלות פירעון, ולעיתים אף לעיכוב זמני של המימוש לצורך בדיקת נסיבות המקרה.
בטוחות חלופיות: שעבודים והמחאות זכות
בפועל, לא תמיד ניתן לקבל ערבות בנקאית - הן בשל עלותה והן בשל דרישות הבנק להעמדת בטוחות מצד החייב. במקרים אלה יש להסתפק לעיתים בבטוחות חלשות יותר.
אפשרות נפוצה היא שעבוד נכס של החייב - מקרקעין, רכב, ציוד, מכונה או נכסים אחרים. כאשר מדובר בזכות ולא בנכס מוחשי, הבטוחה הרלוונטית עשויה להיות המחאת זכות על דרך השעבוד.
במקרים אלה חשוב לבדוק כי הנכס אינו משועבד לגורם אחר ואינו כפוף להתחייבות קודמת, באמצעות בדיקה במרשמים הרלוונטיים: רשם המשכונות, רשם החברות או האגודות השיתופיות, לשכת רישום המקרקעין, רשות מקרקעי ישראל, משרד הרישוי ועוד - בהתאם לנסיבות.
יש לוודא כי השעבוד נרשם כדין, ולעיתים נדרש רישום ביותר ממרשם אחד. כאשר מדובר בחברה או אגודה שיתופית, יש לבדוק גם קיומו של שעבוד שוטף כללי, שכן קיומו מחייב קבלת הסכמה לשעבוד נוסף, למעט מקרה שבו מדובר על מימון נכס חדש ויצירת שעבוד להבטחת המימון.
שעבוד תקף מקנה לנושה עדיפות גם במקרה של חדלות פירעון, אם כי מימושו כרוך בהליך משפטי שעשוי להימשך זמן ולהיות כרוך בעלויות.
מנגנונים חוזיים משלימים
במכירת מוצר שתמורתו עתידית, מומלץ לכלול סעיף שיור/שימור בעלות, שלפיו הבעלות במוצר תועבר לקונה רק לאחר השלמת מלוא התשלומים. סעיף מנוסח היטב עשוי להקנות יתרון משמעותי לנושה ואף להיות מוכר, בנסיבות מסוימות, גם בהליך חדלות פירעון.
בחוזים למתן שירותים הקשורים לנכס של החייב (כגון תיקון רכב), מומלץ לקבוע זכות עיכבון, המאפשרת לנותן השירות להחזיק בנכס עד לביצוע התשלום. זכות זו עשויה בנסיבות מסוימות להיות מוכרת מכוח הדין, ולעיתים אף בהליכי חדלות פירעון, אך רצוי לעגן אותה בצורה ברורה בחוזה.
כאשר קיימת התחשבנות הדדית בין הצדדים, ניתן לעגן זכות קיזוז בחוזה. אף שזכות כזו עשויה לחול מכוח הדין, עיגונה המפורש בחוזה מפחית מחלוקות עתידיות. זכות הקיזוז עשויה אף היא להיות מוכרת בהליכי חדלות פירעון אך יש לשלוח הודעה מתאימה לנאמן ולעמוד בתנאים שנקבעו בחוק.
שטרי חוב, שיקים וערבויות אישיות
בטוחה שכיחה נוספת היא שטר חוב או שיק (לרבות שיק ביטחון). יתרונם המרכזי הוא האפשרות לפנות ישירות ללשכת ההוצאה לפועל במקרה של אי־ביצוע תשלום, ללא צורך בהגשת תביעה מוקדמת. מנגד, קיימת לחייב זכות להתנגד, וקיים סיכון ממשי להיעדר נכסים מהם ניתן להיפרע.
כאשר לא ניתן לקבל בטוחה ממשית, ניתן לשקול ערבות אישית של גורם מקורב לחייב – בן משפחה, בעל מניות או דירקטור. במידת האפשר, רצוי לשלב ערבות זו עם שטר חוב או ערבות בגב שיק, ולבחון מראש את מצבו הכלכלי של הערב. כמו כן, חשוב להקפיד על גילוי נאות לערב, על מנת למנוע טענות עתידיות הפוגעות בתוקף הערבות.
לסיכום
בעת ניסוח חוזה הכולל התחייבות לתשלום עתידי, חשוב להביא בחשבון גם את האפשרות שהתשלום לא יבוצע. בחינה מוקדמת של זהות החייב, קבלת בטוחות מתאימות ועיגון מנגנונים חוזיים נכונים עשויים לצמצם באופן משמעותי את החשיפה לנזק כלכלי.
יישום הכלים האמורים - הן מבחינת ניסוח החוזה והן מבחינת עמידה בדרישות רישום ופרוצדורה - מחייב הבנה משפטית, ולכן מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי מתאים, שעשוי למנוע נזק כבד בהמשך הדרך.
מאת עו"ד דרור טימור - שותף במחלקת בנקאות ומימון, משרד עו"ד סלומון ליפשיץ, יוסי לוי ושות'
d&b – לדעת להחליט
