ישראל בדרך החוצה מעוד ארגון בינלאומי: הממשלה בועטת בשקיפות ופורשת מה־OGP
השרים גדעון סער וניר ברקת הובילו את ההחלטה לעזוב את הארגון הבינלאומי לממשל פתוח בטענה כי הפך ל"כלי פוליטי לניגוח ישראל". חשש שהמהלך מבטא בעיקר את רצון הממשלה לא לשמוע ביקורת או לקדם שקיפות
במסגרת ישיבת הממשלה שהתקיימה היום בקריית שמונה, אישרו השרים את הצעתם של שר החוץ גדעון סער ושר הכלכלה ניר ברקת להפסיק את חברותה של ישראל ב"שותפות הבינלאומית לממשל פתוח" (Open Government Partnership - OGP). ההחלטה, שעברה תחת הכותרת "הפסקת השתתפותה של מדינת ישראל בשותפות", מסיימת 14 שנות חברות בארגון שמטרתו קידום שקיפות, שיתוף הציבור ודיווחיות ממשלתית. בדברי ההסבר להחלטה טענו השרים כי הארגון שינה את פניו בחודשים האחרונים על רקע מלחמת "חרבות ברזל". לטענתם, השותפות הפכה "לכלי פוליטי לניגוח ישראל", ובמסגרתה מקודמות יוזמות המנוגדות לעקרונות הארגון.
שני אירועים מרכזיים הוצגו כעילה לפרישה. הראשון, תקרית מדריד: לפי הצעת המחליטים, בספטמבר 2025 הודיעה ספרד, כי תמנע מנציגי ישראל להשתתף בכנס השותפות שנערך בשטחה. הממשלה טענה כי הנהלת ה־OGP לא הגיבה למהלך התקדימי, וישראל נותרה מחוץ למפגש. השני הוא תלונה של ארגון לא־ממשלתי דרום־אפריקאי, שבעקבותיה החליטה ועדת ההיגוי של השותפות לקדם "הליך בדיקה" נגד ישראל, מהלך שהוגדר על ידי השרים כבזבוז משאבי הארגון וכנובע מטענות "שערורייתיות וחסרות בסיס". בדברי ההסבר הודגש כי ארה"ב, דנמרק והונגריה פרשו אף הן מהיוזמה בעבר, וכי הפרישה אינה פוגעת במחויבותה העקרונית של ישראל לערכי ממשל פתוח.
גורמים המעורים בפעילות הארגון מציגים תמונה שונה בתכלית. רועי פלד, לשעבר מנכ"ל התנועה לחופש המידע ומי שהיה מעורב בהצטרפות ישראל למיזם ב־2012, תקף את ההחלטה בפוסט שפרסם בפייסבוק, וכינה את הטיעונים הרשמיים "ישראבלוף מוחלט". לדבריו, הסיבה האמיתית היא חוסר הרצון של הממשלה הנוכחית להתמודד עם ביקורת בינלאומית או לקדם ערכים ליברליים של שקיפות ושיתוף הציבור.
ישראל הצטרפה ל־OGP ב־2012 בהחלטת ממשלה (4515) שהוביל רה"מ דאז בנימין נתניהו, מתוך רצון ליישר קו עם הסטנדרטים של ממשל אובמה ולשפר את השירות הממשלתי והטכנולוגי. הפרישה היום מסמנת נסיגה סמלית ומעשית כאחד מהיעדים. מעבר לכך, היא מאותתת לעולם ולמשקיעים כי ישראל של 2026 בוחרת להתנתק ממנגנוני בקרה בינלאומיים המזוהים עם דמוקרטיות ליברליות.
המהלך מצטרף לשורה של צעדים המעידים על הסתגרות, כמו המהלכים לקראת פרישה מארגון הבריאות העולמית ומהסכמי פריז שנוגעים להגנת הסביבה, כאשר ברקע, כפי שרומזים המבקרים, עומדים גם שיקולים פוליטיים והרצון להחליש את מעמדם של שומרי הסף וארגוני החברה האזרחית. החלטת הממשלה אולי חוסכת את דמי החבר לארגון, אך המחיר התדמיתי והדמוקרטי עשוי להיות גבוה בהרבה.
