סגור
מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד ויפעת שאשא ביטון שרת החינוך
מזכ”לית הסתדרות המורים יפה בן דוד ויפעת שאשא ביטון שרת החינוך (צילום: גדי קבלו, יובל חן)

על חשבון ההורים והילדים: המורים החליטו ללמד את האוצר שיעור בחשבון

פיצוץ המשא ומתן בין האוצר למורים אינו רק על פער של 2,000 שקל לגבי שכר המורים המתחילים • יש נושאים נוספים במחלוקת שיהיה קשה יותר לגשר עליהם • בהסתדרות המורים מעריכים: הממשלה לא תרצה שביתה בתחילת שנת הלימודים ממש לפני הבחירות

ספק אם היה דבר צפוי כמו התסריט של שביתת מורים, משא ומתן, פיצוץ, השבתה חוזרת עד סוף שנת הלימודים. זה היה צפוי לאור הנחישות של יפה בן דויד לנצל כל יום לימודים שנותר לצורך הפגנת כוח. זה היה צפוי לאור הנחישות של האוצר לא לפתוח במשא ומתן ממשי מתוך הערכה שאין דרך להגיע לפשרה בלי השוט של תחילת שנת הלימודים.
הבעיה היא שבסיפור הזה מי שמסתבכים שוב ושוב הם האוצר והסתדרות המורים אבל מי שמקבלים את המלקות, אוכלים את הדגים הסרוחים ומגורשים מהעיר (או לפחות ממוסדות החינוך) הם ההורים והילדים. היום שוב תתקיים שביתת מורים כללית בחינוך היסודי ובגנים.
מהרבה בחינות אפשר לטעון שהחזרה ללימודים ביום שישי רק הגבירה את הבלגן שבו נתונים ההורים ומנעה פתרון קבוע. ביום רביעי הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן שיעביר מימון לרשויות מקומיות שמעוניינות לשבור את השביתה ולהפעיל בתי ספר של החופש הגדול החל מתחילת השבוע. אז היה זמן להיערך. עכשיו כבר אין. רשויות מקומיות רבות מנסות להפעיל את גני הילדים באמצעות הסייעות. ההסתדרות אסרה על כך. התוצאה היא שהמצב של כל הורה השבוע תלוי ביכולת של הרשות שלו להפעיל גנים באמצעות הסייעות בניגוד להוראת ההסתדרות. במקביל צריך לזכור שאצל החרדים אין שביתה ואצל הערבים היא חלקית. מתברר שיש מצבים שעובדים דווקא לטובת הפריפריה החברתית. רחוק מהעין מתקיימים לימודים.
בהסתדרות המורים מתנחמים בכך שהאיום בהשבתה בספטמבר, חודשיים וחצי לפני הבחירות, מאוד מחזק את עמדתם. בסופו של דבר, לראש הממשלה המיועד יאיר לפיד ולשרת החינוך יפעת שאשא־ביטון עניין מובהק בפתיחה מסודרת. לא בטוח שזה גם העניין של שר האוצר אביגדור ליברמן. נראה שהוא מנסה למצב את עצמו כאיש החזק נגד השביתות.

1 צפייה בגלריה
אינפו שיעור בפערים
אינפו שיעור בפערים
שיעור בפערים

אתמול אמר ליברמן בישבת סיעת ישראל ביתנו ש"המשא ומתן שמתנהל הוא מורכב ולא פשוט, וכמו בכל מו״מ יהיו עליות ומורדות. אני מקווה שאנחנו בסופו של דבר, תוך זמן סביר, נגיע לעמק השווה ונוכל לחתום על הסכם קיבוצי חדש בהיקף מלא ולא הסכם זמני, כי אחרת אין טעם לבזבז זמן וכסף".
מבחינת האוצר יש חשיבות רבה להחלטת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שלפיה "ניתן לקיים משא ומתן עם הסתדרות המורים לשם הגעה להסכם שכר חדש, בכפוף למגבלות המוכרות החלות בתקופת בחירות". האוצר רואה באמירה "בכפוף למגבלות בתקופת בחירות" סוג של תקרה שמונעת היענות לדרישות מוגזמות.
חשוב לשים לב שהמשא ומתן עם המורים הפך לזירת קרב בין ארגונים ניאו־ליברליים וסוציאל־דמוקרטיים — מעין סמל של המאבק על עתיד האיגודים המקצועיים החזקים. במצב הזה בהחלט ייתכן שכל הסכם שיושג יביא לעתירה של ארגונים שמרנים בטענה שלא ניתן לעשות ויתורים כאלה בתקופת בחירות.
במשך השבועות האחרונים הדרישה המרכזית של הסתדרות המורים היתה שהאוצר יציג מסגרת תקציבית וידבר על סכומים. לאוצר שום דבר לא היה דחוף כי היה ברור לו שכל סכום שיציג לא יספק את הסתדרות המורים ורק ישמש עילה להשבתה נוספת. ביום ראשון, שבוע לפני סוף שנת הלימודים, האוצר סוף סוף הציג סכומים. כמובן שכבר למחרת, כלומר אתמול, הסכומים האלה היוו עילה לפיצוץ המשא ומתן.
אתמול בבוקר התכנסו יו"ר הסתדרות המורים יפה בן דויד, הממונה על השכר קובי בר נתן ומנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר לפגישה שנייה השבוע. מתברר שהשיחה כולה עסקה בוויכוח על הצעת משרד האוצר להעלות את שכר הבסיס של מורים מתחילים מ־6,900 שקל ל־8,600 שקל, תוספת של 25%. במשא ומתן רגיל זו היתה נחשבת לתוספת חלומית. אבל פה מדובר בשאלה איך מעלים את מעמד המורה ומשכנעים צעירים לבוא להוראה. בן דויד דורשת העלאה ל־10,500שקל, כלומר תוספת של 52%. אחרי ויכוח עקר על הסכום של 8,600 שקל - השיחה התפזרה. עד שהפערים האלה יצטמצמו המשא ומתן לא יתקדם.
בדו"ח המונה על השכר האחרון התפרסמו עוד שני סכומים לגבי שכר המורים המתחילים. השכר הממוצע ברוטו למשרה מלאה של מורה מתחיל הוא 8,500 שקל. זה כולל גם שעות מילוי מקום, שעות בית ספריות וגמולי תפקיד. זה אומר שאם שכר הבסיס למשרה מלאה יעלה ל־8,600 שקל, השכר הממוצע למשרה מלאה יעלה לסכום שבין 10,200 שקל ל־10,400 שקל. יכול להיות אגב שהוא יעלה עוד יותר, כי האוצר שואף להעלות גם את גמולי התפקיד.
אלא שהמספרים האלה תיאורטיים - כי מורים מתחילים בדרך כלל לא עובדים במשרה מלאה אלא במשרה חלקית. זו הסיבה שהשכר הממוצע ברוטו למורה מתחיל, במציאות, לא בתיאוריה, עומד על הסכום המביך של 5,300 שקל בלבד.
יש לא מעט סיבות למה מורים מתחילים מקבלים רק חלקי משרה. בין היתר, מנהלים נותנים להם את מה שיש, למורים ותיקים יש עדיפות וסיבה נוספת היא שמנהלים חוששים להיתקע עם מורים לא טובים ולכן הם מנסים בקטן. אלא שהמסקנה היא שהעלאת שכר המורה המתחיל לבדה לא תפתור את הבעיה. יש צורך גם בשינוי מערכתי שיאפשר למורים מתחילים לעבוד במשרה מלאה או כמעט מלאה.
לאור הפערים העצומים בנושא שכר המורה המתחיל, קצת מפתיע לגלות שזה הנושא שנמצא בהסכמה רחבה יחסית. אין כמעט גורמים בציבור שאינם תומכים בהעלאה דרמטית של שכר המורה המתחיל. אלא שבן דויד רוצה העלאה גדולה גם בשכר המורים הוותיקים. שכר מורה מתחיל ביסודי נמוך ב־35% מממוצע ה־OECD. לעומת זאת, שכר מורה ביסודי בשיא המשכורת נמוך ב־2.5% בלבד, כלומר הוא לגמרי סביר במונחי המדינות המפותחות. בנושא הזה צפוי מאבק קשה ורווי השמצות והדלפות.
נושאים נוספים במחלוקת: השיטה היחידה שבה מנהלים יכולים היום לתגמל מורים מצטיינים היא באמצעות גמולי תפקיד. הבעיה היא שהגמולים ניתנים כאחוז של השכר ולכן הם הרבה יותר גבוהים כשהם ניתנים למורה ותיק. האוצר רוצה לעבור לגמולים שגודלם קבוע כדי לעודד מורים חדשים וצעירים. נושא נוסף: היום אי אפשר לפטר מורה כושל בלי לשלול לו את רישיון ההוראה. זה הופך פיטורי מורה לכמעט בלתי אפשריים. האוצר רוצה לשנות את זה.
לכאורה יש הסכמה עקרונית של הסתדרות המורים לוותר על ימי החופשה הבודדים - חגים של ימים בודדים והימים של איסרו חג. אבל גם בנושא זה ארוכה הדרך עד להסכמה סופית. צריך, למשל, להחליט איפה וכיצד המורים יקבלו את הימים האלה בחזרה.
מה שבכלל לא ברור הוא למה הנושא של ביטול הלימודים בימי שישי בתמורה לוויתור של המורים על חלק מימי החופשה לא על שולחן המשא ומתן. זה יכול היה לתרום למשק הרבה יותר. אפשר רק לקוות שעד תחילת שנת הלימודים רוב הנושאים יהיו סגורים ויישאר רק לסגור מחלוקות אחרונות.