פרשנות
המינויים למועצת הרשות השנייה והעברת השליטה ברשת 13: האם בג"ץ ייכנס לאירוע?
שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד המינויים הפוליטיים למועצת הרשות השנייה, שעשויה להכניס מקלות בגלגלי העסקה להעברת השליטה ברשת 13 לידי ההייטקיסטים; השופט אלכס שטיין סירב להוציא צווים ארעיים שיקפיאו את המינויים ופיצל את הדיונים - דבר המשקף במידה מסוימת אדישות שיפוטית לפגזים שנופלים על הדמוקרטיה הישראלית
1. שלשום (יום שישי) הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה שתיכנס למערכה המשפטית נגד מינוייה של ד"ר יפעת בן חי שגב כיו"ר מועצת הרשות השנייה. "ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה של ד"ר בן חי שגב, ופעל בניגוד לחוות הדעת שניתנה בעניינו", כתב המשנה ליועצת גיל לימון לחברות הכנסת קארין אלהרר ושלי טל מירון, והוסיף: "אנו בוחנים את המשמעות המשפטית של האמור, והדברים יובאו גם בפני בית המשפט בתשובה לעתירה שהוגשה בעניין זה לאחרונה". לעתירות נגד המינויים של בן חי שגב, כנרת בראשי וחיים שיין למועצת הרשות נגיע בהמשך.
הסיכום על העברת השליטה ברשת 13 לידי ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט מנכ"ל וויז באמצעות חברת מריט, עורר את ממשלת ישראל לתגובת נגד נמרצת כדי לסכל את האופציה שנועדה להציל כלי תקשורת עצמאי וביקורתי. תקשורת העונה להגדרות עצמאית וביקורתית אינה נסבלת על נתניהו וממשלת ההפיכה המשטרית שמשקיעה כל מאמץ, ולאורך כל החזית כדי למגרן. כך בחוק התקשורת החדש של שר התקשורת שלמה קרעי, בניסיון לסגירת גלי צה"ל, בפגיעה בתקציב התאגיד ובניסיונות לסגור אותו, בסנקציות על עיתון הארץ, בחיזוק שופר הבית ערוץ 14. הקרב הוא רב זירתי ומרובה חזיתות. והוא משלים את הקרב להכרעת מערכת המשפט, ולשחרור הממשלה מכל ביקורת של שני מבקרים אלה — התקשורת והמשפט.
2. המהלך לסיכול הצלת רשת 13 ממוקד במינויים החדשים למועצת הרשות השנייה שבכוחה לחבל בעסקת ההייטקיסטים. ליו"ר המועצה נבחרה ד"ר בן חי שגב ולחברים בה נבחרו עו"ד כנרת בראשי וד"ר חיים שיין, שלושתם טבולים עד צוואר בהתנגדות ועוינות עזות לחברות החדשות של 12 ו-13 ומנגד שלושתם מזוהים עד כלות עם נתניהו.
העובדה שהמינויים האלה עברו את הוועדה בראשות השופטת בדימוס שולי דותן, המופקדת על העמידה בתנאי הכשירות של המועמדים, מלמדת על כך שדותן והוועדה התרשלו וכשלו. מסתבר שגם המאחז הזה להגנת השירות הציבורי נפל.
שתי עתירות הוגשו נגד המינויים. של ארגון העיתונאים באמצעות עו"ד אמיר בשה ושל חברת החדשות של 12 באמצעות עו"ד ישגב נקדימון. עתירת 12 מגוללת שובל ארוך של דם רע בין חדשות 12 לבין בן חי שגב. "האם מי שסבורה, כי חדשות 12 פרסמה עליה פרסומים עיתונאיים בשל 'מניע זדוני ורצון לסגירת חשבונות' תוכל לקבל באופן ענייני והגון החלטות המשליכות על חדשות 12?" שאל נקדימון במכתב לנתניהו. התשובה ברורה — בהחלט, לכן היא ראויה.
בן חי שגב גם חברה לפרופ' משה כהן אליה, שמופיע לא מעט בערוץ 14, שמונה בידי השר ניר ברקת לנהל קרן למימון תביעות נגד חדשות 12. "האם סביר שמי שחברה לאדם העוסק במימון תביעות נגד חדשות 12 תהיה גם הרגולטור של חדשות 12", שואל נקדימון. לפי נתניהו - בהחלט!
3. העתירה השנייה של ארגון העיתונאים היא רחבה יותר ומכילה בעקיפין גם את החשש של רשת 13 מפני סיכול או לפחות מסמוס אישור העסקה. מועצת הרשות השנייה היא הרגולטור שנותן את הרישיונות לחברות החדשות ומפקח עליהן (תקציב, קביעת מועדי שידורי החדשות ואורכם ועוד). "עולה מחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה", נכתב בעתירת ארגון העיתונאים, "כי אין כל דחיפות בקבלת ההחלטה (על המינויים — מ"ג) בשים לב לכך שהמועצה היוצאת ממשיכה לכהן עד למינוייה של מועצה חדשה. עניין זה רק מעורר תמיהה מאחורי המניעים העומדים מאחורי החיפזון בהתנהלות המשיבים (הממשלה ושר התקשורת - מ"ג)".
הליקוי המרכזי הוא ניגוד העניינים החריף שמתגלה בשני הצדדים - של הממנה ושל הממונים. נתניהו סוחב עמו את ההגבלה שלא לעסוק במי שהעיד במשפטו, ובמיוחד מי שהתהפך לטובתו, כמו שעשתה בן חי שגב. בן חי שגב, בראשי ושיין סוחבים עמם את הזיהוי הפוליטי והפרסונלי החריף לראש הממשלה שאמור למנוע מהם להפוך לרגולטורים תקשורתיים. במיוחד ביחס למצופה מהם, להיגיון מינויים בידי הממשלה - לתקוע מקלות בעסקת רשת 13. מקלות כאלה יש במגוון רחב.
אפשר לא לכנס את המועצה כדי לאשר את העסקה; אפשר לבקש אינספור הבהרות לגבי טיבה של מריט – איך זה שהניהול הוא בידי חברה ולא בעל שליטה (שנתניהו יכול לפנות אליו ישירות וללחוץ עליו — ראו תיקי האלפים); ואפשר שלא לאשר את העסקה בנימוקים שונים ומשונים שגם אם ייהפכו בבג"ץ, יעבור זמן רב שיגרום נזק להזרמת החמצן נחוץ לקיומו של הערוץ.
4. השופט אלכס שטיין סירב להוציא צווים ארעיים שיקפיאו את המינויים. הוא גם פיצל את הדיונים ודחה אותם לחודש הבא. ב־12 באפריל יתקיים הדיון במניעות נתניהו מלהתערב במינויים; ב־26 באפריל יתקיים הדיון בשאר הטענות נגד הפגמים המינהליים כמו ההתעלמות מעמדת היועצת המשפטית לממשלה.
שטיין משקף במידה מסוימת אדישות שיפוטית לפגזים שנופלים על הדמוקרטיה הישראלית, ובמקרה הזה על חופש הביטוי, על עצמאות התקשורת החופשית. אגב, בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד המפכ"ל, לביטול מינוי רמ"ד הסתות, עוד מהלך לדיכוי וצינון חופש הביטוי מצד הממשלה, קבע שטיין שהמפכ"ל יגיב עד 31 במאי. שום דבר לא בוער.
אם לא יוצאו הצווים המתאימים, אפשר יהיה למרוח את הדיונים וההחלטות כך שיתאפשר הנזק לעסקת ישועת רשת 13 שחיוני לשיח הציבורי כאוויר לנשימה ובמיוחד בתקופת בחירות. היועצת המשפטית לממשלה תתייצב נגד המינויים החדשים, והשאלה אם בג"ץ יבין את המהות האמיתית של האירוע ואת חלקו בתמונה הכוללת.
