סחרור הדולר
השקל החזק מאיים על מנוע הצמיחה הביטחוני של ישראל
התחזקות השקל שוחקת את רווחי היצואניות הביטחוניות, פוגעת בכושר התחרות מול אירופה וארה"ב — ומעלה חשש מהוצאת ייצור מישראל. בכירים בתעשייה מזהירים: אם המדינה לא תתערב בשוק המט"ח, עבודות וידע יעברו לחו"ל — דווקא בזמן שמשרד הביטחון מבקש להרחיב את הייצור המקומי
הטלטלה בעקבות התרסקות הדולר לשפל היסטורי של 2.90 שקלים אינה פוסחת על ענף הייצור הביטחוני, שבשנים האחרונות צמח והתאפיין ביציבות על רקע מכירות נשק בהיקפים חסרי תקדים לעולם מתחמש. רוב העסקאות המשמעותיות של החברות הביטחוניות המרכזיות בישראל נעשות בדולרים, וצניחת המטבע בכ־20% מול השקל בחודשים האחרונים שוחקת את הכנסותיהן, את כושר התחרות שלהן מול חברות מארה"ב ומאירופה, ומעלה שאלות לגבי כדאיות הייצור בישראל בעתיד.
לכל הכתבות בפרויקט "סחרור הדולר" לחצו כאן
"התשומות התייקרו בתוך כשנה ב־25% עד 30% בשל התחזקות השקל", אמר לכלכליסט סמנכ"ל כספים באחת החברות הביטחוניות הגדולות. "אנחנו נשחקים, בעוד שהחברות באירופה משפרות עמדות בשווקים ואת כושר התחרות שלהן מול החברות הישראליות. הן מקבלות העדפה מדינתית מובהקת: הממשלות עצמן משווקות את הסחורות שלהן, והנשיא הצרפתי עמנואל מקרון משמש בפועל סמנכ"ל שיווק של תאלס. אני לא מבקש מהממשלה שום סיוע כמו זה שמקבלות המתחרות שלנו באירופה — פרט להבנת המצב ולהתערבות בו. אני תוהה אם בבנק ישראל ובממשלה מבינים את גודל המשבר".
ראשי התעשיות הביטחוניות תולים תקוות בדיונים המתוכננים להתקיים היום במשרד האוצר, בתקווה שיובילו לנקיטת צעדים לריסון התחזקות השקל. לדברי אותו סמנכ"ל, "הממשלה חייבת להתערב, ויש דרכים לעשות זאת גם בלי להרגיז את האמריקאים. אם לא יתערבו עכשיו נשלם מחירים כבדים. הספקולנטים מזרימים כסף לשקל ומחזקים אותו, ותנועות ההון האלה מכתיבות את הכלכלה הריאלית. זה תמיד נגמר רע".
בתעשיות הביטחוניות מזהירים כי הזנחת הטיפול בשער החליפין תאלץ יצרנים להוציא פרויקטים מישראל למדינות שבהן עלויות הייצור נמוכות יותר תוך סגירת מקומות עבודה בארץ והוצאת ידע לחו"ל.
מצב זה עלול גם לאתגר את מדיניות משרד הביטחון, המבקש להרחיב דרמטית את בסיס הייצור המקומי של אמצעי לחימה כדי להשיג עצמאות מרבית בתחום, בין היתר כלקח מההגבלות שהטילו מדינות רבות על אספקת נשק לישראל במהלך מלחמת 7 באוקטובר.
"עבודה שיוצאת מכאן לא חוזרת, ומוטב שמקבלי ההחלטות יבינו זאת. המשקיעים אינם סבלניים לאי־רווחיות לאורך זמן. הגנת המטבע הטובה ביותר היא לייצר לפי המטבע שבו משלמים לנו, וזה אומר שנייצר בחו"ל. כך האמריקאים איבדו יכולות בתחום השבבים ובתחומים נוספים לטובת סין והמזרח, וזה מה שעלול לקרות גם כאן", אמר מנכ"ל חברה ביטחונית ותיקה.
כ־70% מהמכירות של אלביט מערכות ושל התעשייה האווירית מופנים לשווקים בחו"ל. גם עסקאותיה של רפאל מעבר לים מהוות חלק גדול מהמכירות אם כי בהיקפים נמוכים יותר.
לפי שעה, משרד הביטחון רואה במשבר הדולר עניין של משרד האוצר ושל החברות עצמן, ומתבונן מהצד. בתעשיות הזכירו את החוב האדיר של המשרד כלפיהן — כ־13 מיליארד שקל לתעשייה האווירית, לרפאל ולאלביט, כפי שנחשף בכלכליסט. "אם משרד הביטחון רוצה לסייע לחברות שפועלות בהנחייתו מסביב לשעון יותר משנתיים וחצי, שישלם את המיליארדים שהוא חייב להן", אמר בכיר באחת החברות.
חברות מוטות יצוא נוהגות לרכוש הגנות מטבע כדי להפחית את סיכוני החשיפה לתנודתיות הדולר. בחברה הממשלתית לביטוח סיכוני סחר אמרו כי 55% מכלל החשיפה שלה כיום היא לחברות מהמגזר הביטחוני, לעומת כ־20% בלבד לפני כשנתיים וחצי. לדברי מנכ"ל החברה דודי קליין, "הביקוש העצום לנשק ישראלי לא ייפגע בגלל הדולר. אני מעריך שעוד חברות במגזר הביטחוני יבקשו הגנות מטבע וגידור עסקאות לתקופות ארוכות".
"אנחנו לא מבצעים הרבה הגנות מטבע, ויחסית גם לא סובלים מאוד מהשער הנוכחי", אמר מאיר פדרסקי, המשנה למנכ"ל וסמנכ"ל הכספים של TSG, שבשליטת התעשייה האווירית ופורמולה. "אנחנו מצמצמים חשיפות באמצעות התאמה בין הוצאות להכנסות באותו מטבע. המצב היה יכול להיות גרוע יותר. עכשיו יש המון הזמנות לתעשיות הישראליות ויש רווחים. נכון, נעים יותר להרוויח מדולר בשער של 3.8 שקלים, אבל עדיין יש מה להרוויח. אלה צרות של עשירים".
"אין תוכנית עבודה"
היקפי המכירות הגדולים של התעשיות הביטחוניות מאפילים לעיתים על האתגרים היומיומיים שמעסיקים אותן, ובהם ההתמודדות עם רגשות שליליים כלפי ישראל בשווקים רבים, בעיקר באירופה. חזרה ללחימה עצימה ברצועה עלולה להחזיר את החרמות, בזמן שהמתחרות מאירופה ישפרו עמדות וחברות נשק טורקיות יזהו הזדמנויות וינסו להשתלט על נתחי שוק.
על רקע שלל האתגרים, רשות החברות הממשלתיות מתכוונת להנפיק בשנה הקרובה את התעשייה האווירית ואת רפאל לפי שווי של 80 עד 100 מיליארד שקל לתעשייה האווירית ו־50 עד 60 מיליארד שקל לרפאל. הימשכות המשבר בדולר עלולה לשחוק את רווחי השיא שהציגו בשנים האחרונות ואף להשפיע על שוויין בהנפקה.
"מספרים לנו ששקל חזק הוא דבר טוב, שזה סימן לעוצמה, ושאנשי ההייטק בכיינים", אמר בכיר בתעשיות הביטחוניות. "זה דיון שמתעלם לחלוטין מההשלכות ארוכות הטווח. אי אפשר לפתור את זה באמירות כמו 'המשק הישראלי נמצא בתעסוקה מלאה'. הנתונים של תעסוקה מלאה משקפים את מצב המשק מלפני שנתיים להגיד שאנשי ההייטק בכיינים — זו לא תוכנית עבודה אחראית".
