דו"ח: הרפורמה של מירי רגב לא מטפלת בבעיות האמיתיות של התחבורה הציבורית
לנוסעים בתחבורה הציבורית לא ממש אכפת ממחירי הנסיעות. מה שחשוב להם יותר זה בעיקר השירות. כך עולה מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שבחן את ההשפעות של רפורמת "צדק תחבורתי"
דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שבחן את השפעות רפורמת "צדק תחבורתי" שמובילה שרת התחבורה מירי רגב, קובע כי לנוסעים לא אכפת מתעריפי התחבורה הציבורית והם בעיקר רוצים שירות טוב ויעיל יותר.
הפעימה הראשונה של הרפורמה נכנסה לתוקף במרץ 2024, ובאפריל האחרון נכנסה לתוקף הפעימה השנייה שבמסגרתה הורחבו ההנחות לזכאים והתווספו אוכלוסיות שזכאיות להנחה בתחבורה הציבורית (כמו נסיעות חינם מגיל 67). במקביל, תעריפי התחבורה הציבורית התייקרו בשיעור של עד 33%. החודש אמורה להיות עלייה נוספת בתעריפי התחבורה הציבורית על פי מנגנון אוטומטי, אך עד כה לא ברור אם תצא לפועל.
הדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסכם מחקרים שנעשו בשנים האחרונות ובין היתר מביא ממצאי סקר שערכה הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ב־2022. לפי הסקר, רק 21% מהנשאלים אמרו שהוזלת התחבורה הציבורית תגרום להם להשתמש בה יותר. 48% טענו כי אם התחבורה הציבורית תהיה אמינה יותר הם ישתמשו בה יותר, 44% ציינו את הצורך בהגדלת המסלולים של התחבורה הציבורית ו־42% אמרו כי אם היתה תחבורה ציבורית גם בסופי שבוע הם היו משתמשים בה.
על השאלה "למה לא תמליץ על נסיעה באוטובוס?" השיבו 64% כי הסיבה העיקרית היא איחורים ואי הגעה של אוטובוסים. סיבות נוספות הן זמני הנסיעה הארוכים (56% מהמשיבים ציינו זאת), הצפיפות באוטובוסים (51%) והתדירות הנמוכה של האוטובוסים (47%). רק 7% טענו שהכרטיס יקר מדי. המשמעות היא שמחירי התחבורה הציבורית לא מפריעים לציבור, אלא סוגיות כמו אמינות, שירות, זמני נסיעה ומסלולים הן אלו שמטרידות אותו.
נושא נוסף שמעלה הדו"ח הוא שיעור ההוצאה של משקי הבית על תחבורה ציבורית. בשנת 2022 משק בית ממוצע הוציא 0.34% מהכנסותיו על נסיעה בתחבורה ציבורית, כאשר משקי בית בחמישון התחתון הוציאו 1.05% מההכנסה שלהם על נסיעות בתחבורה ציבורית, כלומר פי 3 מהממוצע. המשמעות היא שתחבורה ציבורית בישראל היא עדיין ברירת המחדל של מחוסרי היכולת, ולא בחירה חופשית מטעמי נוחות או רצון לחסוך זמן בפקקים.
הדו"ח מציין כי לפי בדיקה של ה־OECD משנת 2019, לעומס בכבישי ישראל יש השפעה שלילית על המשק בישראל בהיקף של כ־2% מהתוצר המקומי הגולמי, כמעט פי 3 בהשוואה לאירופה.
לפי אומדן של אגף התקציבים במשרד האוצר משנת 2018, נזקי הגודש בכבישים מוערכים ב־35 מיליארד שקל בשנה ועד 2040 הם צפויים להגיע ל־70 מיליארד שקל בשנה. יש כלכלנים שמערכים כי הנזק עלול להגיע ל־100 מיליארד שקל בשנה ואף יותר. על בסיס זה קובעים מחברי הסקירה כי צמצום מספר הרכבים הפרטיים שנוסעים בכבישים והגדלת מספר הנוסעים בתחבורה הציבורית הם אינטרס ציבורי מובהק.
במהלך השנים נעשו ניסיונות רבים לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית כמו הפחתה ניכרת בתעריפים בשנת 2016, המעבר לרב קו, הגדלת הסבסוד בעשרות אחוזים וגם הגדלה של מספר הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית. אולם כל אלה, בדומה לרפורמה הנוכחית ("צדק תחבורתי"), לא הצליחו להגדיל את מספר הנוסעים, אלא רק את מספר הנסיעות שהנוסעים הקיימים מבצעים.
לפיכך קובעים מחברי הסקירה כי הנחות במחיר הנסיעה לא יגדילו במידה ניכרת, אם בכלל, את מספר הנוסעים בתחבורה ציבורית על חשבון רכב פרטי. רק הגדלת ההשקעות בשיפור איכות התחבורה הציבורית היא שיכולה לגרום לנהגים לזנוח את הרכבים הפרטיים לטובת התחבורה הציבורית, נכתב.
הדו"ח נכתב לבקשתו של ח"כ משה פסל מהליכוד לקראת ישיבה של ועדת הכלכלה בחודש שעבר. ח"כ פסל לא הגיע לדיון בגלל עניין אישי רפואי. לדבריו, ניסה לדחות את הדיון אך ללא הצלחה ובכוונתו לקדם דיון נוסף בעניין.
על רקע ההעלאה הצפויה של תעריפי התחבורה הציבורית במנגנון האוטומטי נראה כי משרדי הממשלה ממשיכים להתעסק במספרים ובמחירים, במקום להשקיע במה שבאמת מטריד את הנוסע הישראלי – איכות התחבורה הציבורית.
ממשרד התחבורה נמסר: "על פי סקר מקיף שביצעה הרשות לתחבורה ציבורית נמצא כי המחיר בהחלט מהווה חסם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, ולפיכך רפורמת 'צדק תחבורתי' שהובילה בנחישות השרה רגב מעניקה שלל הטבות והנחות לכ-80% מהציבור בישראל וכוללת פטור גורף מתשלום לבני 67 ומעלה, נסיעה חינם לחיילים משוחררים ולבני שירות לאומי, ו-50% הנחה לתושבי אזורים המדורגים במדד הסוציו-אקונומי 1-5, כולל בערים מבוססות.
"באשר לטענה על הצורך בשיפור התחבורה הציבורית, הרי שמשרד התחבורה הקצה בתקציב 2025 מאות מיליונים לתוספות שירות שיאפשרו הגברת תדירות נסיעות, שיפור אמינות השירות והוספת קווים חדשים. כמו כן, התקציב השנתי מקדם פיתוח מערכות להסעת המונים (רשת BRT ארצית), הארכת מסילות הרכבת מקריית שמונה ועד אילת ותוספת תקציבים לשיפור תשתיות התחבורה, במטרה לחזק את הקישוריות בין כל חלקי המדינה. באשר להתייקרות המדד, כפי שהצהירה שרת התחבורה, היא מתנגדת לכך בתוקף ותפעל מול כל הגורמים הרלוונטיים לבלום אותה".
