למרות ההבטחות: רק 14% מהזכאים נהנים מרפורמת "צדק תחבורתי"
הרפורמה של מירי רגב הבטיחה לסייע ל־2.8 מיליון נוסעים, אך בפועל מגיעה רק ל־400 אלף. הפעימה השנייה יוצאת לדרך השבוע, אך היא בכלל לא מטפלת בבעיות היסוד של תדירות, אמינות ואיכות השירות
רפורמת "צדק תחבורתי" של משרד התחבורה, שהבטיחה להוזיל את מחירי הנסיעה ל־2.8 מיליון נוסעים ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית, ממומשת בפועל רק על ידי 400 אלף איש. כך מודים במשרד התחבורה עצמו. הפעימה השנייה של הרפורמה תצא לפועל ביום שישי הקרוב (25 באפריל), והיא מתרחשת סמוך לעלייה של 33% במחירי התחבורה הציבורית שצפויה בחודש הבא. הבעיה היא שלא רק שחלק קטן בלבד מהישראלים יוכלו ליהנות מהרפורמה, אלא היא בכלל לא מטפלת בסוגיות שבאמת מפריעות לנוסעים.
הפעימה הראשונה של רפורמת צדק תחבורתי נכנסה לתוקף במרץ 2024, והיא העניקה הטבה של נסיעה בחינם בתחבורה ציבורית במשך שנה שלמה לחיילים משוחררים, הרחיבה את זכאותם של אנשים עם מוגבלויות והעניקה הנחות לצעירים מגיל 18 עד 26. בפעימה הנוכחית יתווספו הנחות לאזרחים על בסיס דירוג סוציו־אקונומי לפי שכונות, ולא רק יישובים, וכן נסיעה בחינם לאזרחים מעל גיל 67.
בהשקה של התוכנית אשתקד הצהירה שרת התחבורה, מירי רגב, כי מטרת הרפורמה "לקרב בין הפריפריה למרכז, לצמצם פערים גיאוגרפיים וחברתיים, ליצור הזדמנויות תעסוקה, להוריד את יוקר המחיה ולעודד שימוש בתחבורה ציבורית". עם זאת, הצהרות לחוד ומציאות לחוד – חודשים בודדים בלבד לאחר שהרפורמה נכנסה לתוקף, מחירי התחבורה הציבורית בארץ התייקרו ב־10%-5%, וב־25 במאי השנה הם כבר צפויים להתייקר שוב, הפעם ב־33%.
יתר על כן, הפעימה הנוכחית ברפורמה מתייחסת רק למחירי המינויים החודשיים, בעוד ההתייקרות חלה גם על תעריפים חד־פעמיים וגם על מנויים. גם ההיענות לרפורמה צפויה להיות בעייתית: "העלאת התעריפים צפויה להכביד באופן משמעותי על אוכלוסיות הנסמכות על תחבורה ציבורית כאמצעי תחבורה עיקרי ולעתים בלעדי", אומרת עו"ד בקי כהן־קשת מהפורום למאבק בעוני, שהגיש נייר עמדה לוועדת הכלכלה נגד העלאת המחירים. לדבריה, "אף שישנן הנחות לאוכלוסיות זכאיות, רבים אינם מממשים את זכותם להנחה בשל חוסר מודעות או קשיים בירוקרטיים".
בנייר העמדה הומלץ לפעול להעברת מידע אוטומטית ממוסדות שונים אל משרד התחבורה, בייחוד מביטוח לאומי, כדי להגדיל את אחוז המימוש של ההנחות. בדיוני הוועדה הסבירו נציגי הפורום כי עבור מעוטי היכולת, שממילא משתמשים בתחבורה הציבורית לעתים קרובות אך לא על בסיס קבוע, ההנחות לא רלבנטיות כי הן תקפות רק לחופשי־חודשי. נציגי משרד התחבורה נדרשו לספק מידע לגבי אחוזי המימוש והודו שרק 400 אלף נוסעים אכן מממשים את זכאותם.
אך לא מדובר רק במחיר. לדעת מומחים, הרפורמה שלה כולם ציפו לא נתנה את הדעת לבעיות האמיתיות של התחבורה הציבורית בישראל. "ברגע שהרפורמה מתמקדת רק במחיר, היא מפספסת את העיקר", מסביר חבר עמותת תחבורה בדרך שלנו, עמרי מטר, העוסק בחקר ותכנון תחבורה. "הסוגיות המשמעותיות שדורשות פתרון הן תדירות, אמינות ואיכות השירות. זה מה שבאמת מטריד את הנוסעים. גם הבחירה להתמקד בפריפריות גיאוגרפיות וסוציו־אקונומיות היא לא בהכרח דרך טובה לנהל מדיניות רווחה, אבל זו שיטה מעולה לקרוץ למצביעים".
מטר מסביר כי העיסוק במחיר לא רלבנטי בימים שבהם מחירי התחבורה עולים, מכיוון שיחסית לעולם הם עדיין לא נחשבים ליקרים ,"לכן אי אפשר להתעלם מהחשש שזו רפורמה בעיקר פופוליסטית ואולי גם קצת פוליטית. היא משפיעה על הנוסע באופן מיידי ומצומצם, במקום להשקיע בפרויקטים משמעותיים יותר, שיפתרו בעיות שאנחנו סוחבים כבר שנים".
בין הפרויקטים שמוטב היה שמשרד התחבורה ימצא דרך לממן נמצאים הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה בראשון לציון וכן המטרו, שמתמודד עם בעיות מימון, בין היתר לאחר שהאוצר דחה את כניסתו לתוקף של מס הגודש לתחילת 2027. מדובר במס שנועד לעודד שימוש בתחבורה ציבורית וחלקו יועד למימון המטרו.
האם שימוש בתקציב שמסבסד את הנחות רפורמת "צדק חברתי" היה מספיק למימון פרויקטים בעלי קנה מידה כה גדול? סביר להניח שלא. אך דווקא בימים בהם השימוש בתקציבי משרד התחבורה היו צריכים להישקל ביתר שאת, מפתיע כי המשרד בחר לסבסד דווקא רפורמה שלא באמת מעודדת שימוש בתחבורה ציבורית והפחתת התנועה בכבישים ואינה נגישים לאלו שזקוקים לה יותר מכל.
עדיף היה שהרפורמה תתמקד במה שמטריד את הנוסע הקבוע. זה שכל בוקר מאחר לעבודה בגלל שיבושים בקווים, סובל מהיעדר מושבים ונלחם במכונות כרטוס מסורבלות. גם האמינות והשירות לא מקבלים ציונים לשבח: ב2023 משרד התחבורה הציג מספר שיא של 2,081 תלונות נגדו שהוגשו לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. זינוק של 28% מהשנה הקודמת. בשלב זה נראה כי תלונות הן הדרך הטובה ביותר של הציבור לפעול בנושא. הנוסעים, שרבים מהם קהל שבוי של התחבורה הציבורית, יכולים לפחות להבהיר למשרד התחבורה מה הם חושבים על התפקוד שלו.