"כן, ישראל חייבת להצטייד בהרבה יותר טילי חץ 3"
השימוש במיירטי קלע דוד שנכשל בדרום שלשום והביא לתוצאות טראגיות, לא נבע משיקול כלכלי, וגם לא מטעמים של חוסר היכרות עם הטילים האיראניים – אלא משיקולים של ניהול מלאים על רקע החשש מהתארכות המלחמה. בסופו של עניין, הצבא ובעקבותיו ראש הממשלה, מטילים אחריות לתוצאה הקשה גם על הנפגעים עצמם
משטר האייתוללות של איראן מגביר את שיגור הטילים הבליסטיים לעבר ישראל בשבוע הרביעי למלחמת איראן השנייה, ומאלץ את מערך ההגנה האווירית שלה לנהל מדיניות הכוללת שימוש נרחב יחסית בסוגי מיירטים שונים.
המענה ההגנתי של ישראל אל מול הטילים הבליסטיים שמשגרת איראן, בין אם הם נושאים ראשי קרב הרסניים של חצי טון חומר נפץ או ראשי קרב "פזירים", הכוללים עשרות תתי־חימושים ויוצרים אפקט המזכיר את זה של פצצות מצרר, הם טילי החץ 3 שמייצרת התעשייה האווירית.
טילים אלה אמורים ליירט איומים מחוץ לאטמוספירה, בגובה עצום ובמרחק רב משטח מדינת ישראל. ברוב המקרים שבהם מערך ההגנה האווירית מפנה טילי חץ 3 לעבר טילים העושים את דרכם לישראל, מרבית שברי היירוט ותתי־החימושים הנישאים בראשי הקרב שלהם, במידה שמדובר בראש קרב פזיר, נשרפים עם כניסתם לאטמוספירה.
"ענני הזיקוקים" שנראים בשבועות האחרונים בשמי ישראל ונובעים מהתפזרותם של עשרות תתי־החימושים המשתחררים מטילים הנושאים רש"ק "פזיר" בגובה של כ־8-7 קילומטר מעל הקרקע, הם תוצאה של החמצת הזדמנות יירוט בגובה רב ויכולת מוגבלת ליירט כל תת־חימוש בנפרד. במענה על שאלת כלכליסט אמר על כך מפקד ההגנה האווירית לשעבר תא"ל רן כוכב כי "ניתן לנסות ליירט שברי יירוט גדולים או חלק קטן מתתי־החימושים. זה יותר טוב מכלום".
לעבר הטילים האיראניים ששוגרו במוצאי שבת לעבר דימונה וערד, ויצרו זירות הרס גדולות וגרמו לעשרות נפגעים, מערך ההגנה האווירית הפנה טילי קלע דוד של רפאל. תפקידם במערך ההגנה הרב שכבתי של ישראל הוא לענות לאיומים ברובד הביניים שבין כיפת ברזל לבין חץ וליירט רקטות כבדות וטילי שיוט. כשבועיים לפני תחילת מלחמת איראן השנייה משרד הביטחון ורפאל הודיעו על השלמתה המוצלחת של סדרת ניסויים שבחנה שיפורים משמעותיים שנעשו בקלע דוד, בהתבסס על לקחים ותובנות שהופקו בעיקר ממלחמת איראן הראשונה ביוני שעבר. "יכולות חדשות במגוון רחב של תרחישים מאתגרים", תיארו אז משרד הביטחון ורפאל את היכולות המשודרגות של קלע דוד.
קלע דוד משופר
השיפורים המדוברים קשורים להרחבת המעטפת של קלע דוד, שנועדה לאפשר את השימוש בהם גם מול טילים הבליסטיים מאיראן, וזאת כדי לצמצם את השימוש בטילי חץ 3. ניסיונות ראשונים להרחבת מעטפת הפעילות של קלע דוד נעשו כבר במהלך מלחמת איראן הראשונה.
אלא ששלשום בערב כשלו הניסיונות ליירט את הטילים ששוגרו לדימונה וערד באמצעות קלע דוד. חיל האוויר טען אתמול כי אין מדובר בכשל מערכתי, שהטילים ששיגרה איראן הם מסוג "קאדר" והיא כבר שיגרה כאלה לעבר ישראל בעבר – והם יורטו בהצלחה תוך שימוש באותה מערכת הגנה.
הבחירה במערכת ההגנה שתופעל בכל שיגור לעבר ישראל היא של מערך ההגנה האווירית, על פי מדיניות שנקבעת בידי מפקד חיל האוויר. חלק ממנה מושפע ממלאי טילי ההגנה על סוגיהם, מזמינות של סוללות יירוט ועוד. טיל שמשגרת מערכת קלע דוד עולה כמיליון שקל ומחירו של טיל חץ 3 עולה קצת יותר מ־2 מיליון שקל. עם זאת, ההחלטה על הפעלת קלע דוד דווקא במקרים אלה אינה כספית בהכרח וקשורה יותר לעתודת המלאים של מערך ההגנה האווירית, בין השאר ברקע המלחמה המתארכת והימשכות הירי מאיראן לעבר מתקנים רגישים בישראל ואל העורף שלה.
גורמים ביטחוניים ביקרו ביממה האחרונה את הניסיונות של מערך ההגנה האווירית להרחיב את השימוש בקלע דוד לטילים בליסטיים תוך התעלמות מפוטנציאל הנזק הרב שנגרם מיירוט בגובה נמוך יחסית, היווצרויות של מספר רב של זירות בעקבות שברים, רסיסים או תתי־חימוש.
אחד מהם אמר לכלכליסט כי "התשובה האולטימטיבית היא מערכת החץ 3 ולשם כך היא פותחה. יכולים לנסות ולהרחיב את היכולות של קלע דוד כמה שרוצים, אבל בשביל לספק הגנה מטילים איראניים צריך ליירט אותם מחוץ לאטמוספירה. נוצר מצב שישראל כולה מלאה בזירות רסס ולא ממש סופרים בכלל את הנזקים האלה". ישראל לא חושפת את מספר טילי ההגנה האווירית שברשותה ואת קצב ייצורם, אם כי הוא עובה משמעותית מתחילת מלחמת 7 באוקטובר לפני כשנתיים וחצי. כל קווי הייצור של מערכות אלה פועלים בתעשיות הביטחוניות מסביב לשעון, חלקם מוטים לאספקת טילי יירוט שהוזמנו מלקוחות בחו"ל.
עם זאת, לפי גורמים ביטחוניים המלאים הנוכחיים של טילי יירוט הזמיני למערך ההגנה האווירית הם תולדה של החלטות הצטיידות מלפני שנים, שכן משך הזמן הדרוש לייצור של טיל הגנה ארוך יותר ממשך הזמן הדרוש לייצור של טיל התקפי. גם אם התעשיות הביטחוניות בישראל ובארה"ב מייצרות יחדיו יותר טילי הגנה מכלל מספר הטילים שמייצרת איראן באותו הזמן, בחלק גדול מן המקרים טילי ההגנה המיוצרים אינם רלוונטיים לאיום הטילים הבליסטיים. "כולם מייצרים בקצב מטורף וכל התעשיות הביטחוניות עושות שמיניות באוויר בשביל להגדיל מלאים, אבל חייבים להביא בחשבון שמה שאתה יורה היום זה מה שהזמנת מפלוני אלמוני לפני שנתיים או שלוש. זה סיפור של זנב לוגיסטי ארוך, שכולל הצטיידות מוקדמת במלאים של חומרי גלם, מנועים וראשי ביות. וכן, ישראל חייבת להצטייד בהרבה יותר טילי חץ 3", אמר גורם ביטחוני לכלכליסט.
מתחילת המלחמה צה"ל לא מדווח על היקפו של כל שיגור לעבר ישראל, על מספר היירוטים ובאילו מערכות הגנה יירוטים אלה נעשו. אתמול, על רקע כישלונות היירוט במוצאי שבת בערד ובדימונה חיל האוויר מסר כי מפרוץ הנוכחית איראן שיגרה לעבר ישראל כ־440 טילים בליסטיים ו־92% מהם יורטו בהצלחה.
הערכת יתר של הפגיעה באיראן
בצבא טענו כי הציבור בדימונה ובערד קיבל התרעות מקדימות דקות ארוכות לפני פגיעות הטילים, ושחרף ההנחיות של פיקוד העורף לסור למקלטים או למרחבים מוגנים רבים מהנפגעים לא התגוננו - באופן שמסביר את מספרהנפגעים הגבוה בשתי הזירות. על טענה זו חזר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו בזירה. גורמים צבאיים גם הוסיפו כי מאז תחילת הלחימה הנוכחית עם איראן היא לא שיגרה לעבר ישראל סוגי טילים או חימושים שלא היו מוכרים למערכת הביטחון לפני כן.
לכל אלה גם מיתוספות הערכות בשבועות האחרונים מצד גורמי צבא על היקפי פגיעה גדולים ביכולות השיגור של איראן, באופן שעשוי לצמצם את השיגורים לעבר ישראל. מהימשכות השיגורים מאיראן, תוך פגיעה יום יומית בתשתיות ובעורף, ניכר שהערכות אלה כנראה מאדירות את ההישגים המבצעיים של ארה"ב וישראל, בעוד שסיום המלחמה אינו נראה באופק.
