הדלתות המסתובבות של בכירי התעשייה הביטחונית זולגות גם לביזנס עצמו
הניסיון שנחשף בכלכליסט של חברת אונדס האמריקאית לרכוש את אמפרסט, בעסקה שצפויה להפוך את רפאל לבעלת מניות מיעוט בה, מעלה שאלות על אופן שמירת הנכסים הסודיים של התעשיות הביטחוניות. לבכירי התעשייה שמדלגים מהתעשיות הצבאיות לכסף הגדול של חברות הפרטיות חלק גדול בכך
1. אפילו התעשיות הביטחוניות הישראליות, שהמציאו יש מאין אמצעי לחימה פורצי דרך בקנה מידה עולמי, טרם המציאו את השיטה שמאפשרת לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. רצוי שמשרד הביטחון יבין זאת, ישנן ויפנים, כי בינתיים נראה שהוא מתבלבל ומבלבל את השוק.
צרכיה הצבאיים של ישראל גדולים על יכולותיה לממן אותם, וזאת עוד לפני שנכנסים למשמעויות הביטול האפשרי של מתווה הסיוע הביטחוני האמריקאי, שכיום מזמן לה 3.8 מיליארד דולר מדי שנה, כדי להצטייד בנשק על חשבון משלמי המסים בארה"ב.
משרד הביטחון רוצה שמשקיעים עם כיסים עמוקים ישפכו הון לתוך התעשיות הביטחוניות וחברות הדיפנס טק, שיאפשר להאיץ את ההשקעות במחקר ופיתוח, כדי להעמיד דורות חדשים של מערכות לחימה שיקנו לצה"ל יתרון איזורי איכותי.
בתחילת השבוע כלכליסט חשף את המהלך שבו אונדס, חברת החזקות הרשומה בארה"ב מנסה לרכוש את השליטה על אמפרסט, חברה בת של רפאל המפתחת את תוכנת השליטה והבקרה של מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל. לאונדס יש כיסים עמוקים, אחרי שלאחרונה השלימה גיוס של כמיליארד דולר למימון תוכניות ההתעצמות וההתרחבות שלה. פרט לאמפרסט היא מנסה לרכוש מרפאל גם את החברה־בת קונטרופ.
1 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל רפאל לשעבר יואב הר אבן, אושרי לוגסי מנכ"ל משותף של חברת אונדס החזקות ויו"ר רפאל יובל שטייניץ
(צילומים: ענבל מרמרי, יריב כץ)
המלמ"ב, אגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, שאמון בין השאר על שמירת הנכסים הסודיים של התעשיות הביטחוניות מעכב זה כמה חודשים את אישור העסקה, שבמסגרתה אונדס תרכוש את חלקם של בעלי המניות באמפרסט ותהפוך את רפאל לבעלת מניות מיעוט בה. הקושי המרכזי של מלמ"ב בעסקה הוא שאונדס רשומה בארה"ב ואין לדעת מה יהיה בהמשך גלגוליה העסקיים.
מול המלמ"ב עומד מפא"ת, המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות, שאחראי על עתודת היכולות של צה"ל ומערכת הביטחון לשנים הבאות ומפלרטט עם האקו־סיסטם המקומי כדי לקרב אותו לליבת בניין הכוח הטכנולוגי של ישראל. המסרים שיוצאים ממפא"ת ומהדהדים גם מלשכתו של מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם מדברים על הידוק הקשרים והזיקות בין משקיעים לתעשיות הביטחון המקומיות.
אלא שלמשקיעים נבונים יש נטייה לממש את השקעותיהם בבוא העת, וכאן המקרה של עסקת אונדס–אמפרסט הופך לתאונה. אונדס רוצה לרכוש את חלקם בה בכ־100 מיליון דולר ולפי שווי של כ־200 מיליון דולר במסגרת הצעה שנתקלת בחומות הגבוהות של מלמ"ב. משקיעים פוטנציאליים הבוחנים את מהלכיהם בחברות דומות ומתבוננים מן הצד בהתנגשות הזאת עלולים לחשב מסלול מחדש.
2. אונדס, וקשה לראות את זה אחרת, נהייתה סוג של "מצנח זהב" ליוצאי רפאל. המנכ"ל לשעבר, האלוף (במיל’) יואב הר אבן מכהן בה כחבר בוועדה המייעצת, בה אפשר למצוא גם את סמנכ"לית הטכנולוגיות לשעבר של רפאל ד"ר אירית אידן. המנכ"ל המשותף של אונדס הוא תא"ל (במיל') אושרי לוגסי, בעבר קצין הנדסה ראשי בצה"ל ועד סוף 2023 סמנכ"ל השיווק של רפאל בישראל.
גם אחרי שסיים באופן רשמי את תפקידו בה, לוגסי המשיך לפעול עבור רפאל כיועץ חיצוני ובאופן שהעלה תהיות ושאלות מצד דירקטורים בחברה. בתגובה ששיגרה לכלכליסט בנושא, רפאל נימקה זאת בצורך בהול שלה לקבל את שירותיו של לוגסי ברקע עומסי פעילות חריגים בעקבות פרוץ מלחמת 7 באוקטובר, שהעסקתו כיועץ "נעשתה ברשות ובסמכות".
בימים אלה מצטרפת לשורות אונדס יוצאת רפאל נוספת, אפרת לזרי שהיתה ראשת הלשכה של היו"ר יובל שטייניץ ועתידה להתמנות לתפקיד סמנכ"לית האסטרטגיה שלה. גם שמו של משה מאור־מיארה, סמנכ"ל המיזוגים והרכישות לשעבר ברפאל עולה שוב ושוב בשיחות עם בכירים ביטחוניים המעורים בקצב סיבוב הדלת שבין רפאל לאונדס ומעריכים שגם הוא ימצא בה בקרוב את מקומו.
בין בעלי התפקידים הבכירים שלה נמצאים גם תא"ל (במיל') יניב רותם, שהיה ראש יחידת המו"פ במפא"ת ותא"ל (במיל') אבשלום עמוסי, איש חיל האוויר לשעבר שבתפקידו האחרון פיקד על בסיס חצרים ולפני כן היה ראש ענף מטוסים וראש מחלקת אמצעי לחימה במטה החיל.
בעוד שהשכר ברפאל, כמו זה שבתע"א, מוגבל ונתון לפיקוח רשות החברות הממשלתיות, אונדס יכולה להרשות לעצמה לתגמל את עובדיה כראות עיניה וכסף הוא לא משאב חסר לפי שעה. מקור בשוק הביטחוני מספר על "רמות שכר פסיכיות", שאונדס מיטיבה ומציעה למי מאלה שהיא סבורה שיישאו אותה לגבהים שאליהם היא מכוונת. והיא מכוונת גבוה.
אונדס בנתה עד היום פורטפוליו של תשע חברות ביטחוניות ישראליות, רובן נרכשו במהלך השנה האחרונה ואמפרסט וקונטרופ, כך נראה, הן רק עוד שתי שורות ברשימת הקניות הארוכה שלה. טכנולוגיות שהיא שמה עליהן את ידה במסע הרכש הזה אמורות להקנות לה יכולות בתחום המערכות האוטונומיות, שאליהן העולם הביטחוני הולך. הרבה מאוד רובוטיקה, כלי רכב בלתי מאוישים, רחפנים ואינטגרציות שישלבו את כולם ביחד. באונדס מכוונים את כל הטוב הזה לשוק גלובאלי של כ־130 מיליארד דולר.
3. במשך שנים ארוכות מערכת הביטחון לא ידעה להתמודד עם תופעת הדלת המסתובבת בין צה"ל לתעשיות הביטחוניות. העבר מרוצף במקרים שבהם קצינים בכירים החליפו את המדים בחליפת עסקים וצנחו לתפקידים בכירים ברפאל, באלביט, בתעשייה האווירית ובחברות אחרות.
"כל חיי הייתי בצבא, אני מומחה לביטחון וזה מה שאני יודע לעשות. איפה אתה רוצה שאעבוד? שאשלח קורות חיים ללהקת המחול בת שבע?", תהה פעם בשיחה עם כלכליסט אלוף במילואים שהתברג לתפקיד צמרת באלביט מערכות.
המלחמות מהשנים האחרונות, בישראל ובעולם, העלו את קרנן של כל התעשיות הביטחוניות שהגיעו להיקפי מכירות שלא ידעו בתולדותיהן. כשיש כסף ורוצים עוד הרבה ממנו החברות מרחיבות פעילות ומסלימות את הקרבות שלהן על טאלנטים ובעלי תפקידים בכירים אצל המתחרות.
בשבועות האחרונים רפאל מנסה להעביר לשורותיה את עדי דולברג, סמנכ"ל בכיר ומוערך בחברה בת של תע"א אלתא מערכות. יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל היה עד לפני כשנתיים המנכ"ל של אלתא ובתע"א חוששים שהמעבר של דולברג אל החברה המתחרה הוא רק סנונית ראשונה. הצפי לביקושים חזקים לנשק גם במהלך השנים הקרובות לצד אתגרי פיתוח של אמצעי לחימה עתידיים בעקבות לקחים ותובנות מהמלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה עשויים להוסיף ולהגביר את קצב הסתובבות הדלתות בין התעשיות הביטחוניות.
אלה מהדלתות שמסתובבות מרפאל לאונדס מזמנות שאלות על תפקידה של רשות החברות הממשלתיות האמונה מטעם המדינה על החברות הביטחוניות שבבעלותה בהיותה גוף שאמור לפקח. זאת, על אחת כמה וכמה כשבכירי רפאל לשעבר ממלאים כעת את הפרונט של חברה המנסה להשתלט על חברות בנות שלה.
ככל הידוע רשות החברות לא נמצאת בתמונה וזאת אף שמתבקש שתהיה בה. נציגיה משתתפים בישיבות הדירקטוריון של רפאל, חשופים להחלטות שמתקבלות בו, בכוחם להקשות בשאלות ולדרוש הסברים. רפאל היא נכס מנכסי המדינה, מה גם שרשות החברות הודיעה בשבועות האחרונים על הכנתה לקראת הנפקה אפשרית. בעבר, כשרשות החברות נרדמה על המשמר, נולדה פרשת אינרונאוטיקס.
רק באפריל שעבר, כשש שנים אחרי העסקה שבמסגרתה רפאל רכשה ביחד עם איש העסקים אביחי סטולרו את חברת הכטב"מים אירונאוטיקס נחשפו בכלכליסט ממצאי דוח הבדיקה שהזמינה רשות החברות מהבודק החיצוני רו"ח קובי גינזבורג. הממצאים שעולים ממנו כוללים הסתרת מידע מצד הנהלת רפאל באותה העת מהדירקטוריון שלה ומרשות החברות תוך תרבות ניהולית לקויה, בעיות תקשורת בין בכירי החברה וחתירה לעסקה בתנאים גרועים עבורה, כך שרפאל לקחה על עצמה את מלוא הסיכונים ובאופן שהיטיב עם סטולרו.
שניים מכוכבי פרשת אירונאוטיקס הם מנכ"ל רפאל לשעבר הר אבן וסמנכ"ל המיזוגים והרכישות לשעבר מאור־מיארה שהיה גורם לחץ מרכזי לקידום העסקה, והם עוד עשויים לשוב ולשתף פעולה ‑ הפעם בשורות אונדס. רפאל טענה כי הפיקה את הלקחים שהיתה צריכה להפיק מאותה פרשה שעלתה מאות מיליוני שקלים בכספי ציבור. צריך לקוות שגם רשות החברות הפיקה את הלקחים הנדרשים.
