המאבק על תקציב הביטחון: בצה"ל מזהירים ממחסור בחימושים, באוצר לא מתרשמים
ראשי מערכת הביטחון מזהירים כי ללא תוספת תקציב עלולים להיעצר קווי ייצור של חימושים ולהיפגע השקעות של מיליארדי שקלים. אך באוצר טוענים כי התעשיות הביטחוניות בשיאן ומאשימים את ראשי מערכת הביטחון בהפעלת לחץ מוגזם
המבוי הסתום שאליו נקלעו מאמצי מערכת הביטחון להגדלת תקציבה ל־2026, ברקע התנגדותו הנחרצת של אגף התקציבים באוצר, הוביל בסוף השבוע לגל אזהרות יוצא דופן מצד בכירים בצה"ל.
בדיון ביטחוני שקיים ביום חמישי על היערכות צה"ל בכלל החזיתות לקראת חגי תשרי, הזהיר הרמטכ"ל אייל זמיר כי "בימים אלה אנחנו מצויים גם במערכה על התקציב, כך שבעת שבה צה"ל ומשרתיו מתוחים בכל הגזרות, עלינו גם להתמודד עם קופה ריקה באופן שפוגע במוכנות הצבא".
דברי הרמטכ"ל באים ברקע העלאת הכוננות שעליה הורה, גם תוך עיבוי הכוחות בשטחים, מהחשש שהתלקחותם תוסיף ותכביד על צה"ל המתוח ממילא עד הקצה בשל הדריכות המתמשכת לחידושה האפשרי של המלחמה עם איראן, וחייליו פרוסים ברצועות ביטחון בעזה, לבנון וסוריה.
יממה אחת לפני שהרמטכ"ל הזהיר כי "הקופה ריקה", הממשלה היתה אמורה לאשר העברה של 40 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון, כך שהיקפו בסוף השנה יעמוד על 184 מיליארד שקל, וכשלמערכת הביטחון תינתן הרשאה להוציא הזמנות חדשות של נשק מהתעשיות בארץ ובחו"ל בעוד עשרות מיליארדי שקלים, ובהתבסס על תקציב רב־שנתי של כ־400-350 מיליארד שקל שיתווסף מ־2027 ולמשך 13 שנה.
אישור הגדלת תקציב הביטחון היה מאלץ את המדינה לפרוץ את תקציב 2026, כשמתן ההרשאות להתחייב על תוספת העתק לביטחון גם דורש שינויי חקיקה והליכי אישור בכנסת ובממשלה על עדכון הנומרטור. במערכת הביטחון מתרשמים כי אי־הבאת הנושא לאישור בשבוע שעבר, מבטא את הצלחת ראשי אגף התקציבים להסיג את ראש הממשלה בנימין נתניהו מכוונתו להזרים עוד עשרות מיליארדי שקלים לביטחון בעיצומה של תקופת בחירות.
המלחמה האזורית דילדלה את המלאים
תחשיבים עדכניים שנעשו במערכת הביטחון מעלים כי מאז שהועמדה הדרישה לקביעת תקציבה על 184 מיליארד שקל, הסכום הדרוש עד סוף השנה כבר תפח בעוד מיליארד או שניים. לפי אותם תחשיבים, אם המלחמה באיראן תתחדש היקף תקציב הביטחון ירקיע השנה לשיא של כל הזמנים, המתקרב ל־195 מיליארד שקל. תחשיבים אלה לוקחים בחשבון גם את עלות מערך המילואים היקר, שכן עם קביעת תקציב 2026 הוא תומחר בהיקף הפעלה נמוך ביחס לשנים קודמות, של כ־40 אלף מילואימניקים בכל זמן נתון. בפועל מספרם מתחילת השנה לא ירד מ־50 אלף איש, וזאת בשל ריבוי המשימות, המחסור בלוחמים ותומכי לחימה בסדיר והתנגדות הממשלה לגייס צעירים חרדים משיקולים של כדאיות פוליטית.
בצה"ל ובמשרד הביטחון טענו בסוף השבוע כי האזהרות מהשבועות האחרונים על סגירתם האפשרית של קווי ייצור של חימושים הנחוצים לצה"ל בתעשיות הביטחוניות הגדולות — מוחשיות, ושאין מדובר באיום ריק. בכיר ביטחוני אמר לכלכליסט כי בחודש הקרוב הקו של אלביט, המייצר לצה"ל פגזי טנקים, כבר ימצה את ההזמנות ממנו, באוקטובר ימוצו ההזמנות לפגזי ארטילריה, ובנובמבר — החברה צפויה לסיים את ייצור פצצות המרגמה שהזמין ממנה משרד הביטחון. אין די בהזמנות אלה כדי לספק את היקף החימושים הנצרכים בידי צה"ל, לצד חידוש והגדלת המלאים שלו שהידלדלו אחרי שלוש שנים של מלחמה אזורית. לדברי הגורם הבכיר, "גם קווים בתעשייה האווירית וברפאל עלולים להגיע בקרוב למצב דומה, ובהיעדר תקציב לא נוכל להזרים אליהן הזמנות חדשות".
מנהל בכיר באחת החברות הביטחוניות טען בשיחה עם כלכליסט כי המצוקה התקציבית החריגה מסכנת השקעות בהיקף של מיליארדי שקלים שנעשו מאז פרוץ מלחמת 7 באוקטובר על האצת ייצור החימושים בישראל. לדבריו, "אלה השקעות עתק שעלולות לרדת לטמיון. גם עצירתם של קווי ייצור לפרקי זמן לא ארוכים עלולה לייצר נזק בגלל הפגיעה ברציפות, ולא פחות ממנה, בזרם השוטף של חומרי הגלם המאפשרים את הייצור. אלה חומרי גלם מאוד מבוקשים בעולם, ואם נתנתק משרשרת האספקה שלהם, את מקומנו תתפוס מדינה אחרת שאולי גם תשלם על אותם חומרים הרבה יותר כסף".
"רצים עם משקולות על הרגליים"
בעוד שבצה"ל, משרד הביטחון ובתעשיות הביטחוניות מבהירים כי האיום בהשבתת קווי הייצור, בעיצומו של המשבר הביטחוני העמוק והמורכב בתולדות המדינה, מוחשי ואמיתי, ניכר שבכירי האוצר לא מתרשמים ממנו ומניחים שמדובר בניסיון להפעיל עליהם מנופי לחץ. "התעשיות הביטחוניות נמצאות בשיא של כל הזמנים, הקופות שלהן מלאות ואף חברה לא תסגור קווים", טען בכיר במשרד בשיחה עם כלכליסט.
בכירים המעורבים ברזי המשבר הבלתי פתיר סברו בסוף השבוע כי המדינה נסמכת על מחויבותם ואחריותם של מנהלי התעשיות הגדולות, בייחוד הממשלתיות רפאל, תע"א ותומר, שימשיכו לייצר למלאים גם ללא הזמנות חדשות מצד משרד הביטחון. הנחה זו נגזרת מכך שצה"ל יזדקק בכל מקרה לחימושים והם יירכשו בעת שהמשבר התקציבי יבוא על פתרונו. משמעות הדבר היא שהמדינה מצפה מהתעשיות הגדולות שימשיכו ויעמידו לה אשראי. זאת, כשהזמנות שמשרד הביטחון העביר אליהן בעבר טרם שולמו, וחובותיו אליהן מסתכמים בשיא של כל הזמנים — סכום של כ־15.5 מיליארד שקל.
"זה בלתי הוגן לצפות מהתעשיות, שהן חברות עסקיות לכל דבר ועניין, לממן את מדינת ישראל. החוב לתע"א כבר הכניס אותה לתזרים מזומנים שלילי וחברות גדולות אחרות נאלצות לפגר בשל מצב זה בתשלומיהן לספקים ולקבלני משנה", אמר לכלכליסט בכיר ביטחוני.
הבכיר הוסיף כי "הרבה יותר נכון ופשוט שהחלטות המתקבלות על דעת ראש הממשלה — פשוט יתממשו. אנחנו באירוע מתגלגל ורצים במרוץ הזה עם משקולות על הרגליים".
משרד האוצר מסר בתגובה כי "תקציב הביטחון הוכפל כמעט פי שלושה בתוך תקופה של שנתיים וכל הסכומים שנקבעו בתקציב המדינה ובסיכומים נוספים מתקיימים ומועברים במלואם. אין סיכום שמשרד האוצר לא עמד בו — מעל ומעבר לתקציב המקורי שאושר בכנסת. על ראשי מערכת הביטחון להיות קשובים לקולות הקוראים להם להתייחס בכובד ראש למיליארדי השקלים שעוברים אליהם מדי שנה".
