בלעדי
תקציב המדינה עלול שוב להיפרץ אבל באוצר עדיין שאננים
המחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון לא הסתיימה אלא נדחתה: ההכרעה על עשרות מיליארדי שקלים תתקבל רק בהמשך השנה. מסמך ההבנות שנחשף בכלכליסט מותיר פתח להעברת עד 25 מיליארד שקל נוספים למערכת הביטחון. המהלך עלול לחייב פתיחה מחודשת של התקציב לשנת 2026 ולהגדיל את הגירעון
בימים האחרונים הגיעו משרדי האוצר והביטחון להבנות תקציביות על "40 מיליארד השקלים" שבמחלוקת. הסיכום רחוק מלסיים את המחלוקת המתמשכת בין הצדדים, אבל הוא פותח קרב חדש על "תמונת הניצחון". במערכת הביטחון הציגו את הסיכום כ"תוספת של 40 מיליארד" לתקציב הביטחון, ואילו במשרד האוצר זעמו על הכותרת הזו והבהירו כי הוסכם רק על העברה של בין 12 ל־15 מיליארד שקל נוספים לתקציב 2026. כשמעיינים בסיכום הדיון שהפיץ המל"ל, מגלים שהאמת היא שאף אחד מהמשרדים לא שיקר. כל משרד מדגיש את מה שנוח לו, וכל משרד משוכנע שהוא חכם יותר מהמשרד האחר.
משרדי הממשלה אולי לא מודעים לכך, אבל האזרחים והשווקים לא מתעניינים בעימות בין האוצר והביטחון ובשאלה מי כופף את מי. האזרחים והשווקים רוצים לדעת כי צורכי הביטחון מסופקים תוך כדי שמירה על כלכלה בריאה. למרבה הצער, עצם העימות המתמשך הזה על סכום כסף עצום -שווה ערך ל־6% מתקציב המדינה - בין שני המשרדים יוצר את הרושם ההפוך. רושם שלפיו המשרדים לא מסוגלים להגיע לנקודת שיווי משקל שתשמור על הכלכלה והביטחון ברמה מספקת. המצב הבלתי מנוהל הזה משדר לשווקים אי־ודאות בנוגע לרמות החוב והגירעון הצפויות, ומשדר לאזרחים חולשה מנהיגותית וחוסר יכולת לקבל החלטות.
משרד האוצר ייאלץ למלא את הקופה
ובחזרה לסיכום עצמו שנחשף אמש באתר כלכליסט: מדובר בסיכום דיון שהכינו במועצה לביטחון לאומי (מל"ל). הדיון נערך ביום רביעי שעבר אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונכחו בו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי, הרמטכ"ל אייל זמיר, סגן הרמטכ"ל תמיר ידעי והיועץ הכספי לרמטכ"ל. בסיכום הדיון נכתב כי "מערכת הביטחון סבורה שיש לה פער של 40 מיליארד שקל בתקציב 2026", ואילו באגף התקציבים שבאוצר סבורים שמערכת הביטחון תסתפק רק ב־15 מיליארד שקל.
על רקע המחלוקת הזו הוחלט כי, לבינתיים, יינתנו למשרד הביטחון 15 מיליארד שקל כתוספת לתקציב. 15 מיליארד השקל הללו מורכבים מ־12 מיליארד שקל של רזרבות שהוכנסו לתקציב המדינה כבר בעת בנייתו (7 מיליארד שקל לצרכים ביטחוניים ועוד כ־5 מיליארד שקל לצרכים אזרחיים), ועוד 3 מיליארד שקל שיועברו לתקציב הביטחון מתוך רזרבות אחרות של התקציב או באמצעות קיצוץ רוחבי. ההחלטה הזו היא שהביאה את משרד האוצר להכחיש את הטענה שיש הסכמה להביא את כל 40 מיליארד השקל לשנת 2026. אלא שההכחשה הזו מיתממת ואינה מדויקת. בהמשך הסיכום נכתב כי לגבי 25 מיליארד השקלים שנמצאים במחלוקת - כאמור, התחלנו ממחלוקת של 40 מיליארד שקל, ו־15 מיליארד שקל כבר הוחלט לתת, נותרה מחלוקת של 25 מיליארד שקל - יבוצע מעקב, ואם יהיה צורך בכסף נוסף, הרי שמשרד האוצר מתחייב להעביר אותו ואף לפרוץ את התקציב בכנסת לשם כך. במילים אחרות, הפשרה שגיבש המל"ל היא משהו בסגנון: אנחנו לא יודעים מי צודק, האם האוצר או הביטחון. איננו יודעים האם צריך לשנה זו 15 מיליארד שקל או 40 מיליארד שקל. לכן, מה שאנחנו מציעים הוא לדחות את הדיון, לעקוב מדי חודש, ואם יהיה צורך בעוד כסף — משרד האוצר ייאלץ למלא את הקופה.
מבחינה פרקטית, נקבע המנגנון הבא: ראשית, מדי חודש "תבוצע בקרה עם האוצר ומשרד הביטחון על תחזית המימוש בפועל של תקציב הביטחון". שנית, "ב־1 באוקטובר 2026 תיערך הערכת מצב של התקציב בהתאם לביצועים בפועל, ומשרד האוצר יעביר את התקציב הנדרש". שלישית, "ב־15 בנובמבר תהיה הערכת מצב נוספת, ומשרד האוצר יעביר את התקציב הנוסף". רביעית, לפי הסיכום, "ככל שנדרשת חקיקה, תקנות או אישורים בכנסת על מנת להשלים את הנ"ל, משרד האוצר יקדם את הדברים בכנסת". מבחינת משרד הביטחון, המשמעות היא שהם יקבלו תוספת של 40 מיליארד שקל בשנת 2026. מבחינת האוצר, אין שום סיכוי שמשרד הביטחון באמת "צריך" 40 מיליארד שקל, ולכן הם בטוחים שלא תהיה תוספת מעבר ל־15 מיליארד שקל.
בסבב הדיונים הנוכחי משרד האוצר לא רשם שום הישג. הוא התחייב להעביר 15 מיליארד שקל מבלי שקיבל שום דבר ממשי בתמורה: לא התחייבות להתייעלות, לא שינוי עומק במבנה הבקרה, ואפילו לא הצהרה עקרונית של מערכת הביטחון כי 15 מיליארד השקלים הללו מהווים ויתור על חלק מהתביעות התקציביות של שנת 2026. האוצר בעצם מעביר את 15 המיליארד הללו ללא שום פריצת דרך תקציבית. עם זאת, במשרד האוצר משוכנעים שהם יצליחו שלא להוסיף לתקציב הביטחון עוד כסף השנה, והם מתגאים בכך שהסיכום הנוכחי אינו פורץ את תקציב 2026. נזכיר כי בשביל להוציא עוד כסף צריך לתקן את חוק התקציב.
במשרד האוצר מזהירים, ובצדק, כי יש להימנע ככל הניתן מפתיחת תקציב 2026, זאת מכיוון שישראל כבר פתחה את התקציב במשך שלוש שנים רצופות (2023–2025) ותירצה זאת בכך שמדובר בשנים של מלחמה.
אך אם גם תקציב 2026 ייפתח, הרי שהמסר למשרדי הממשלה וגם לשווקים יהיה כי "תקציב הוא רק המלצה", וכי יכולת ניהול התקציב בישראל נמוכה מאוד. אבל מנגד נדמה כי באוצר לוקים בשאננות יתר: לתוך הסיכום הנוכחי הם לא הצליחו להכניס התחייבות או הכרה בכך שיש להיזהר שלא לפרוץ את תקציב 2026.
מבחינה טכנית, אי אפשר להימנע מכך שהסיכון לפריצת תקציב 2026 גבוה במיוחד. וכאן השאלה היא האם, במקרה שייפרץ התקציב, בכמה הוא ייפרץ. יש גורמים בממשלה שמזכירים כי צריך לזכור שלעת עתה שנת 2026 צפויה להיות שנה מפתיעה בהכנסות, ולכן גם פריצה של תקציב המדינה לא תגדיל בהכרח את הגירעון.
עם זאת, חשוב לדייק: תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־699 מיליארד שקל. הכנסות המדינה, המעודכנות כלפי מעלה, עומדות על כ־592 מיליארד שקל. מספר זה משקף גירעון של כ־107 מיליארד שקל, בזמן שתקרת הגירעון הקבועה בחוק (4.9% תוצר) עומדת על כ־110 מיליארד שקל. כלומר, כל תוספת של יותר מ־3 מיליארד שקל עשויה גם להגדיל את הגירעון ואת החוב.
קריסת האמון בין הביטחון לאוצר
אישור ותיקוף ההבנות שעולות ממתווה המל"ל עשויים ליישב, ולו זמנית, את המחלוקת העמוקה והמתמשכת בין שני משרדי הממשלה שהובילה למשבר עמוק של חשדנות ואי אמון הדדיים. עם זאת, לאורך המתווה טמונים מוקשים שעלולים לטרפד או למסמס את יישומו. פיזור הכנסת והפיכתה של הממשלה לממשלת מעבר עד הבחירות הכלליות בסוף אוקטובר עלול להקשות על הפעלת מנגנונים סדורים שיאשרו בתקופה זו העברת סכומי ענק למערכת הביטחון וגם הקשב של השרים יוטה, הרבה יותר מבדרך כלל, לזירה הפוליטית במערכת בחירות סוערת שבפתח.
הפערים התקציביים העצומים בין משרדי האוצר והביטחון הובאו בשבועות האחרונים לפתחו של ראש המל"ל שמואל בן עזרא שנכנס לתפקידו לפני כשלושה שבועות בלבד. מלאכת התיווך והגישור בין משרדי האוצר והביטחון, וגם בין בעלי תפקידים במשרד האוצר עצמו, היא משימתו המשמעותית הראשונה. במערכת הביטחון הרעיפו בימים האחרונים שבחים על מאמציו של בן עזרא ליישב את המחלוקת ולשקם את האמון שקרס בין שני משרדי הממשלה הגדולים.
אלא שגם אם המתווה שהניח יקבל את הסכמתם הסופית של משרדי האוצר והביטחון החשדנות ההדדית ביניהם לא תלך לשום מקום ותתדלק את העימות התקציבי הבא.
