התאוששות למשק הישראלי מ"שאגת הארי": התוצר זינק ב-15.4% ברבעון השני של 2026
הנתון נרשם לאחר ירידה שנתית של 3.8% ברבעון הראשון בו התחוללה המלחמה; במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה של 3.2% לעומת התקופה המקבילה - עדיין נמוך מתחזיות בנק ישראל והאוצר, ל-4%; עם זאת, בניכוי הייצור הישראלי בחו"ל, הצמיחה במחצית הראשונה של השנה הסתכמה ב-1% בלבד – עדות לסטגנציה בפעילות המקומית
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (א') את נתוני החשבונות הלאומיים לרבעון השני של שנת 2026, ומהם עולה כי במהלכו המשק הצליח להתאושש ממבצע "שאגת הארי" ולשוב לצמיחה. היא עמדה על 15.4% בחישוב שנתי (3.6% בחישוב רבעוני), אחרי ירידה של 3.8% (1% בחישוב רבעוני) ברבעון הראשון. הצמיחה החזקה ברבעון השני משקפת פיצוי על הרבעון הראשון שהיה חלש בגלל המלחמה, כלומר חלק משמעותי ממנה נובע מפעילות כלכלית שנדחתה מתקופת המלחמה אל הרבעון השני. הנתונים לגבי המגזר העסקי אפילו מעודדים יותר - עלייה של 16.6%.
לכן, כשמעוניינים לבדוק בצורה מכלילה יותר את מצב המשק, כדאי להשוות בין החצי הראשון של 2026 לבין החצי השני של 2025, השוואה זו מלמדת על עלייה של 3.2% בתוצר. המשמעות היא שאם המשק בחצי השני של 2026 ימשיך לייצר כמו בחצי הראשון של שנה זו, הרי שהצמיחה תהיה מאכזבת ונמוכה מתחזית בנק ישראל והאוצר שמדברים על צמיחה של 4% בשנת 2026 - אם כי עדיין מוקדם לקבוע את המגמה לשנה זו. חשוב לציין, כי התוצר העסקי במחצית זו צמח ב-4.7%.
מעבר לכך, חשוב לראות מה הם מנועי הצמיחה ברבעון השני (ובמחצית הראשונה) של 2026: הצמיחה המשמעותית ביותר היא ההוצאה לצריכה ציבורית שעלתה ב-19.5% בחישוב שנתי ו-4.6% בחישוב רבעוני. הדבר נובע מכך שהתקציב אושר רק בסוף הרבעון הראשון, ולכן ההוצאה הממשלתית ברבעון השני היתה חזקה יותר. עובדה זו גם מקטינה מעט את ה"חגיגות" על התוצאות החזקות של הרבעון הזה, כי צמיחה שנובעת מהוצאה ממשלתית נחשבת כ"לא יציבה". מנגד, כשמסתכלים על מחצית השנה, אז הצמיחה בהוצאה הציבורית היא נמוכה ולא מהווה את הרכיב המרכזי בצמיחה.
כשמסתכלים בחישוב חצי שנתי, ישנה ירידה של 0.4% בהוצאה לצריכה הפרטית, נתון שיכול ללמד על האטה בקצב הפעילות הכלכלית. בהסתכלות בחישוב רבעוני, ניתן לראות שיש התאוששות חזקה בכל הקשור לייצוא (25.2% בחישוב שנתי), אך ההתאוששות בהשקעות בנכסים קבועים קטנה יותר ועומדת על 6.3% (שהם 1.5% בחישוב רבעוני). בהסתכלות חצי שנתית, הגידול בהשקעות בנכסים קבועים גבוה יותר ועומד על 10.6%.
כשצוללים עוד יותר לתוך מנועי הצמיחה, מגיעים לנקודה החשובה והמדאיגה ביותר, חלק משמעותי ממנה מבוסס על ייצור שמבוצע בחו"ל, והנתון הזה בולט במיוחד כשמשווים בין החצי הראשון של 2026 לחצי האחרון של 2025, אם מנטרלים את הייצור הישראלי בחו"ל, הצמיחה עומדת רק על 1%. ולא על 3.2%. כלומר, הכלכלה המקומית בישראל ייצרה במחצית הראשונה של 2026 את אותו ערך של סחורות ושירותים שהיא ייצרה במחצית השניה של 2025 (גידול של 1% בלבד). זה נתון שמלמד שהפעילות המקומית בישראל נמצאת בסוג של סטגנציה (קיפאון), כלומר, למרות שהרבעון השני 'פיצה' על הרבעון הראשון החלש, הרי שבמצטבר, הכלכלה המקומית לא מצליחה לצמוח.
מהו בעצם 'ייצור ישראלי שמבוצע בחו"ל'? יש חברות רבות בבעלות ישראלית (חברות ביטחוניות, חברות פארמה, וכמובן, חברות חומרה) שמבצעות את הייצור במדינות אחרות. אם חברה ישראלית מייצרת בחו"ל, הרי שמכירת התוצרת שלה מוגדרת כ'ייצוא ללא מעבר בגבול'. מדינת ישראל מרויחה כמובן רווחים כלכליים מכך שחברות ישראליות מייצרות בחו"ל, שכן החברות הללו משלמות חלק מהמסים לקופת מדינת ישראל. אבל מפרספקטיבה של מאקרו-כלכלה ושל מדיניות כלכלית יש הבדלים תהומיים בין חברה שמייצרת בישראל לחברה שמייצרת בחו"ל. חברה שמייצרת בישראל מעסיקה עובדים בישראל, ובכך תורמת גם לתעסוקה בישראל, וגם הכנסות המדינה מהחברה גדולות יותר (זאת מכיוון שכשהחברה נמצאת בישראל, אז המדינה נהנית גם ממסי ההכנסה של העובדים, ממע"מ, ומארנונה. הכנסות שהמדינה לא נהנית מהם כשהחברה נמצאת בחו"ל). ולכן, אם בדרך כלל פקידי האוצר ובנק ישראל קוראים נתון שאומר 'צמיחה של 3.2%', אז הם אומרים זה מלמד על שוק תעסוקה טוב, ועל צפי נוסף לגידול בהכנסות ממסים. ברגע שנזכרים שמדובר בסחורה שלא מיוצרת בארץ, הרי שהשפעה על התעסוקה ועל ההכנסות קטנה יותר.
מהצד השני, העובדה שנתח משמעותי מהייצור הוא בחו"ל, יכול להקטין לבנק המרכזי את החשש מאינפלציה, הבנק לא יכול להגיד לעצמו 'המשק רותח, הוא צומח בקצב מטורף, כל גורמי הייצור בפעילות', הבנק יכול להחליט להאיץ את הורדת הריבית מכיוון שהמשק המקומי נמצא בסטגנציה. כמו כן, העובדה שלישראל יש ייצור משמעותי בחו"ל יוצר לכלכלה הישראלית ולהכנסות המדינה בישראל מעין 'ביטוח' לתקופות של התחזקות המטבע המקומי, המשמעות היא שיש שחקנים רבים בישראל שיודעים לייצר גם בחו"ל, ולא להפסיד לגמרי קווי ייצור כשהשקל מתחזק. למעשה, כשלוקחים בחשבון את העובדה שחלק משמעותי מנתוני הייצוא הם עבור סחורות שלא מיוצרות בישראל, אפשר להבין כיצד הייצוא הישראלי מתחזק למרות שהשקל מתחזק כל כך, התשובה היא, שיש ייצור ישראלי רב בחו"ל, וייתכן שחלק מהייצור הישראלי בחו"ל נובע מכך שהשקל התחזק, וחברות העבירו פסי ייצור לחו"ל. כך שמעבר לשתי המשמעויות שהוזכרו (אפשרות להוריד ריבית מהר יותר, והכנסות מדינה נמוכות יותר) יש גם משמעות שלישית, הממשלה תצטרך לבדוק מקרוב מה קורה לייצור המקומי.
