ניתוח
60 מיליארד סיבות לסיים את המערכה האיראנית במהירות
תוספת העתק שדורש משרד הביטחון, 60 מיליארד שקל – 30 מיליארד מהם כבר השנה – הציתה מחדש את העימות בינו לבין האוצר. במשרד הביטחון טוענים שהאוצר מגלה אטימות לצרכים צבאיים בסיסיים של חידוש מלאי תחמושת למשל, ולצורך בתוספת עשרות אלפי ימי מילואים. נתניהו יידרש לשמש כמבוגר אחראי ולפשר בין הצדדים
בשבוע השני למלחמה באיראן ובעוד טילים בליסטיים עדיין נופלים על ריכוזי אוכלוסייה בישראל וזורעים הרס חסר תקדים ומפילים בניינים, נפתחה "חזית" נוספת – וסוערת במיוחד – בין משרד הביטחון למשרד האוצר סביב תקציב הביטחון לשנת 2025, בעוד הולכות ומתבהרות עלויותיה הכספיות העצומות של מלחמת "חרבות ברזל" (הכוללת את מבצע "מרכבות גדעון" וכעת גם את "עם כלביא").
לפי תחשיבים שנעשו במערכת הביטחון, הימשכות פעילות צה"ל באיראן ובעזה במתכונתה ובעצימותה הנוכחיות תדרוש עד סוף השנה תוספת אסטרונומית של כ־60 מיליארד שקל לבסיס תקציב הביטחון, כאשר מערכת הביטחון דורשת כבר השנה מחצית מהסכום (30 מיליארד שקל). רק כדי לסבר את האוזן: מדובר בתוספת כוללת של כ־3% תוצר. באוצר סבורים כי מדובר בסכומים שאינם מתקבלים על הדעת – תקציב משרד הביטחון ברוטו (כולל סיוע אמריקאי והכנסות מותנות בהכנסה) לשנת 2024 עמד על 172 מיליארד שקל, כאשר ל־2025 הוא נקבע על 121 מיליארד שקל.
התוספת הנדרשת מיועדת לממן בעיקר חידוש מלאים של חימושים ומערכות לחימה עבור צה"ל, וכן תוספת של עוד עשרות אלפי ימי מילואים – בעיקר לגזרת עזה – שלא נכללו בתקציב הביטחון הנוכחי. מדובר במבצעים "מרכבות גדעון" שבמסגרתו צה"ל שואף להשתלט על כ־75% מהשטח ברצועת עזה והמבצע באיראן "עם כלביא" שבו חיל האוויר תוקף את מתקני הגרעין, תעשיית הטילים הבליסטיים ותשתיות צבאיות נוספות רבות ברחבי איראן. לפי גורם ביטחוני, "גם אם שני המבצעים מסתיימים מחר בבוקר, אנחנו כבר נמצאים בביצוע עודף של כ־25 מיליארד שקל מעל בסיס התקציב".
החזית הנוספת איננה "על הנייר": בשבוע שעבר חשב משרד האוצר במשרד הביטחון סירב לאשר במשך ימים הוצאה של כ־100 מיליון שקל לשיפור ולהרחבת תשתיות מיגון בערי גוש דן על רקע מטחי הטילים מאיראן. "בסופו של דבר, משרד הביטחון נאלץ להביא את הכסף הזה ממקורותיו", אמר בכיר במערכת הביטחון. באוצר מסבירים כי מערכת הביטחון כבר חורגת ב־5 עד 10 מיליארד שקל מהתקציב שהוקצב לה עוד מחודש פברואר, הרבה לפני שמבצע "עם כלביא" בא לעולם, כלומר על מבצע "מרכבות גדעון".
לכלכליסט נודע כי ברקע המחלוקת עם האוצר, מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם פנה בשבוע שעבר למשרד האוצר והאשים אותו ב"התנערות מאחריותו התקציבית שתאפשר את מימוש ההישגים של ישראל". המכתב של ברעם נשלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לראש אגף התקציבים ולחשב הכללי, ובו נטען כי "משרד האוצר חזר בו מנוהג שקיים שנים ארוכות ולפיו משרד הביטחון זכאי לשיפוי תקציבי שיאפשר לו לחזור לרמת המלאים (של חימושים ואמצעי לחימה - י"א) טרום המלחמה. המשמעות, הלכה למעשה, היא פגיעה עמוקה בתהליכי בניין הכוח הקריטיים לצה"ל".
לפי גורם ביטחוני, משמעות המשבר התקציבי עם האוצר היא אובדן של זמן קריטי לחתימה על עסקאות עם התעשיות הביטחוניות במטרה להשלים מלאים של חימושים מסוגים שונים שנחוצים לצה"ל בהיעדר בהירות לגבי התפתחות המלחמה הניטשת ברחבי המזרח התיכון זה 20 חודשים.
טראמפ פתח את הפקק
אחד השינויים שחלו בהוצאה הביטחונית של ישראל לאחר שהיקפו של תקציב הביטחון לשנה זו סוכם, הוא חזרתו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ לבית הלבן. גורם ביטחוני סיפר כי עם כניסתו, הוא הסיר מכשולים ובירוקרטיות שהעמיד ממשל ביידן, באופן שהרחיב את הנגישות לנשק אמריקאי. ההקלות של טראמפ הובילו לחתימת חוזים בהיקף של 7 מיליארד שקל על פצצות אוויר־קרקע וסוגים נוספים של חימושים הדרושים בבהילות למלאים של צה"ל.
כעת, לפי גורם ביטחוני, האוצר מעכב התקשרויות חדשות הכוללות, בין השאר, הצטיידות נרחבת במאות משוריינים, שמתאפשרת בתום כשנה של משא ומתן שהתקיים בין ישראל לארצות הברית. "העיכובים באישור ההזמנות החדשות מייצרים פגיעה ביטחונית ממשית. משרד הביטחון העביר לאוצר טבלאות אקסל מפורטות, ביקש ממנו שיתיר את המשך ההזמנות לפחות עד שוך הקרבות, אך שם מתבצרים בהתנגדותם", טען.
דיון מיוחד שנקבע בעקבות הסתבכות המשבר בין שני המשרדים בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו נדחה בעקבות ההתערבות של ארצות הברית במערכה עם איראן, ואמור היה להתקיים לבסוף הערב. בעוד המלחמה באיראן מאפילה על הדשדוש של ישראל בעזה, הרחבת הלחימה ברצועה בדרך לכיבוש חלקים גדולים ממנה כמעט הכפילה את מספר ימי המילואים שתוכננו לכל השנה. אם בתחילת השנה באגף המבצעים תוכננו כ־50 אלף ימי מילואים, הרי שעם פתיחת מבצע "מרכבות גדעון" מספרם זינק לכ־90 אלף ימי מילואים, לפחות.
במערכת הביטחון מצפים לשיפויים גם על ההוצאה על ימי המילואים שמעבר למכסה שתוכננה מראש, שכן היקפם אושר מבעוד מועד בהליכים המקובלים בקבינט המדיני־ביטחוני. במענה שהתקבל במשרד הביטחון לפנייתו של המנכ"ל ברעם, וחתום בידי ראשי משרד האוצר, נטען, בין השאר, ביחס לסוגיית המלאים של צה"ל כי קביעת רמותיהם אינה עניין פנימי של משרד הביטחון וקשורה להחלטה מדינית כוללת שמחייבת את הדרג המדיני וזאת, בשל המשמעויות התקציביות הנרחבות שלה. "בעיצומה של המלחמה הקשה ביותר שידענו, משרד האוצר כופר בכך שישראל צריכה לשוב לרמת המלאים של חימושים שהיתה לה טרם המלחמה", אמר גורם ביטחוני.
מתחילת המערכה באיראן ארבעה כלי טיס בלתי מאוישים המשמשים את חיל האוויר התרסקו לאחר שיורטו. לפחות שניים מהם הם מסוג הרמס־900 ("כוכב") מתוצרת אלביט מערכות. שני כלי טיס בלתי מאוישים יורטו בידי איראן, שלישי יורט בשוגג בידי ישראל ורביעי בידי ארצות הברית. במערכת הביטחון נטען כי גם הזמנות לתעשיות הביטחוניות להצטיידות בכלי טיס חדשים שיחליפו אותם מתעכבות בימים אלה בשל ההתנגדויות מצד האוצר.
הגירעון בדרך למעלה
המחלוקת בין הביטחון לאוצר איננה רק בעניין כסף – אף שמדובר בהרבה מאוד כסף – אלא גם על תפיסת הביטחון. באוצר סבורים שהתפתחויות האחרונות מפחיתות את הסיכון הביטחוני, עם היעלמותה של איראן הגרעינית מהמפה. מנגד, במערכת הביטחון רואים תמונה לגמרי אחרת, שלפיה תקציב הביטחון חייב לגדול גם השנה, שם סבורים כי נותרו עדיין סיכונים עצומים, לרבות ההתפתחויות בציר טורקיה־סוריה (למשל, ניסיון של ארדואן להשתלט על סוריה) אך גם תרחישים פסימיים לגבי מצרים וסעודיה.
מה שברור הוא כי האוצר אינו חלק מהדיונים הביטחוניים (לא היה נציג אוצר בהחלטות על יציאה ל"עם כלביא"), ושר האוצר הוא תומך נלהב בכיבוש עזה ובהמשך המלחמה. כלומר, מערכת הביטחון פועלת כעת ללא מגבלה תקציבית אמיתית או אפקטיבית. 11 ימי מלחמה כבר עלו למערכת הביטחון בין 16 ל־20 מיליארד שקל, כאשר הנזקים הפיזיים נאמדים עד כה בכ־5 מיליארד שקל (שימומנו באמצעות קרן הפיצויים) והאוצר כבר השיק היום תוכנית סיוע לעסקים בהיקף של כ־4 מיליארד שקלים (בין 3 ל־5 מיליארד שקל בהתאם לביצוע). כל זה, כאמור, רק אחרי 11 ימי לחימה, כאשר לא ברור כלל כמה זמן תארך המערכה מול איראן.
לפי הערכות – גם בארץ וגם בחו"ל – הגירעון הממשלתי צפוי לעמוד השנה על 6.5%-6% תמ"ג ולא על 5% תמ"ג כפי שנקבע בתקציב המדינה המקורי ל־2025. כלומר, מדובר בתוספת שבין 21 ל־31.5 מיליארד שקלים לגירעון, כאשר רק בתחילת השנה הציג האוצר "נומרטור" (תחזיות חדשות) ולפיו צפויה תוספת הכנסות המדינה ממסים בסך 21.5 מיליארד שקלים. אלא ש"עם כלביא" טרף את הקלפים ויש הסכמה כי התוספת הזו לא תגיע לסכומים הללו, אם בכלל, בתלות באורך המלחמה ותוצאותיה.
בסופו של דבר מי שיכריע במחלוקת בין משרדי הביטחון והאוצר הוא נתניהו. בסוף הישיבה הוא אמור למסור "פתק" – ממש קטן – עם מספר: מה תהיה התוספת לתקציב הביטחון לשנה הנוכחית. זה החלק הקל. בד בבד הוא יצטרך לקבוע איך מממנים אותה. הדרך הקלה, הפשוטה והלא אחראית היא לגלגל הכל לגירעון, שיהפוך לחוב, בתוספת ריבית (שהיא כבר גבוהה). אך הוא ייאלץ גם לקבוע קיצוצים בהוצאה וגם דרכים להגדלת הכנסות המדינה. סכומים כמו אלו שמערכת הביטחון דורשת לא יכולים להיות מגולגלים במלואם לחוב, שכן הם עלולים ליצור חוסר יציבות תקציבית מסוכנת. השווקים ידרשו לראות "צעדים מאזנים" גם כדי לחזק את האמון בממשלה ובכלכלה. הבעיה כמובן היא לבצע התאמות כאלו בעיצומה של מלחמה – וקמפיין בחירות – עצימים.
אסור להתבשם מהעובדה שהשקל מתחזק, הבורסה עולה ותשואות האג"ח יציבות. המלחמה עוד לא הסתיימה, המשק כמעט משותק לחלוטין, ישראל מבודדת כמעט לגמרי (הפעילות בנתב"ג מינימלית) והטילים ממשיכים לגרום לנזקים יקרים. יחס חוב תוצר של ישראל – מדינה תחת מלחמה – זינק בשנה וחצי אחרונות ב־10 נקודות תוצר מ־60% ל־70% תמ"ג והיד עוד נטויה, שכן לא צפויה השנה ירידה בחוב, והוא עלול להמשיך להתבדר גם ב־2025. זו לא מציאות כלכלית-פיסקאלית בת קיימא. הזחיחות של סמוטריץ' – והאידיאולוגיה שלו, המבוססת על "מלחמה נצחית" – לא מאפשרת לו להבין זאת. רק נותר לקוות שלנתניהו תפיסה מפוכחת יותר.
