ראם עמינח: עלות המלחמה עם איראן כמעט הוכפלה - "תקציב הביטחון יגיע ל-200 מיליארד ב-2025"
היועץ הכספי לרמטכ"ל לשעבר מעריך שהעלות הישירה של המלחמה עלתה מ-5.5 ל-9.5 מיליארד שקלים בימים האחרונים. החישוב מבוסס על כך שכל מיירט של חץ 3 עולה 10 מיליון שקלים וצה"ל עבר את רף 1,000 החימושים שנורו
העלות הישירה של המלחמה כמעט הוכפלה מרמה של כ-5.5 מיליארד שקלים ביומיים הראשונים של המלחמה – לכ-9.5 מיליארד שקלים. כך מעריך תא"ל (במיל') רו"ח ראם עמינח, מי שכיהן כיועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים של משרד הביטחון וראש המערך הכלכלי של צה"ל. העלויות הללו אינן כוללות את הנזק העצום לרכוש שכבר נגרם, ולא את הנזק העקיף בגין אובדן תוצר (השתקת המשק).
עמינח מחלק את העלויות באופן פשטני לשתי קטגוריות: הוצאות ההתקפה והוצאות ההגנה. בהוצאות ההגנה נכללים המיירטים של חץ 3, כאשר הוא סופר גם את אלו שלא פגעו ומנכה כ-20% מהיירוטים שנעשו לפי הערכות על ידי צבאות זרים (לרבות הצבא האמריקאי). עלות כל מיירט נאמדת בכ-10 מיליון שקלים.
בנוסף, ישנה עלות כוח האדם - שרובה נובעת מפעילות פיקוד העורף. לפי אומדניו של עמינח, מדובר על עלות של כ-100 מיליון שקלים ליום. רק לסבר את האוזן: עלות הימ"מ (יום מלחמה מיוחד - א"פ) למבצע חרבות ברזל היא כ-80 מיליון שקל ליום.
בצד ההתקפה ישנם שני סעיפים מהותיים: שעות טיסה וחימושים. כל שעת טיסה של חיל האוויר נאמדת בכ-25 אלף דולר. עמינח לא רק יודע את "המחירים" אלא גם את "הכמויות", אך הוא מעדיף להימנע מפרסומם. לגבי החימושים מדובר על חצי מיליון דולר ליחידה, כאשר רק היום "עברנו את 1,000 החימושים", הוא טוען.
חשוב להבהיר כי העלות שעמינח מחשב אינה כוללת את הפעילות הצה"לית בעזה ואת שאר הפעילות שאינה קשורה באופן ישיר למלחמה מול איראן. מדובר רק ב"תוספת" בעקבות "עם כלביא".
לדבריו, צה"ל מבצע רכש שאינו ניתן לפירוט, אך מה שכן ניתן לומר שהוא קשור לציוד ייחודי שהמלחמה מחייבת, וגם הוצאות תפעול ייחודיות.
עמינח - רואה חשבון במקצועו - מזכיר כי אופן ספירת עלות מלחמה היא בדיוק הפוכה מספירת תקציב רגיל. כלומר, כאשר מודדים עלות מלחמה, סופרים "רק כשיורים". אם צה"ל קנה, זה לא נספר לצורך אומדן עלות המלחמה. בספר התקציב, זה עובד בדיוק הפוך: "קנית - רשמת", ללא קשר מתי אתה "יורה".
למלחמה הזו השלכות תקציביות מרחיקות לכת. תקציב משרד הביטחון המעודכן נאמד בכ-135 מיליארד שקלים (לעומת 120 מיליארד כאשר סברו כי המלחמה בעזה מסתיימת ב-2024). זה היה תחת ההנחה שהמלחמה מסתיימת ממש ברבעון הראשון, אך כידוע היא נמשכה אל תוך הרבעון השני והיא טרם נגמרה.
אז הגיעה דרישה של תוספת של עוד 20-25 מיליארד שקלים והערכות החדשות דיברו על 160 מיליארד שקלים. עמינח מעריך כי תקציב הביטחון לשנת 2025 לא יסתיים בפחות מ-200 מיליארד שקלים. "אין כאן שאלה בכלל".
גירעון ויעדי החוב יחרגו
עמינח מסכים עם הטענה כי אין במשרד הביטחון מקורות למלחמה הזו בתקציב שהוקצה במועד אישור תקציב המדינה 2025. לפיכך הוא גם סבור כי האוצר לא יוכל לעמוד ביעד הגירעון של 4.9% מהתוצר. לדבריו, האוצר יחרוג גם מתקרת ההוצאה וגם מיעד החוב.
"שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מתפזר. הוא אמר לכולם 7 פעמים שמדובר ב'חריג'. אבל כאשר השוטף מתחיל להיות חריג - אין חריג", הוא מסביר.
הוא מזכיר כי החוב עומד כעת על 1.3 טריליון שקל, כאשר תשלומי הריבית צפויים להסתכם בכ-57 מיליארד שקל, לעומת 50 מיליארד שקלים בשנה שעברה.
תשלומי הריבית מזנקים משתי סיבות: גם מלאי החוב עולה ולכן הריבית על החוב עולה, אך גם הריבית עצמה עולה. בקצה, ישנו מחזור חוב שנלקח ב-2.5% ומחזירים אותו כעת בשיעור של 5% - בעיקר החוב הקצר.
השלכות חיוביות להסרת האיום האיראני
כמו רבים, גם עמינח סבור שלהסרת האיום האיראני השלכות חיוביות מרחיקות לכת על הפרמטרים הפיסקאליים: "ברור שהתוצאות שאנחנו מפגינים באיראן מחזקות את ההרתעה, ממחישות את חוזקה וחוסנה של המדינה, ומשלימות את הסרת האיומים על ישראל אחרי חיזבאללה וחמאס. כך שהציפייה היא שאם זה ימשיך כך, זה ישפיע לחיוב על דירוג האשראי שלנו".
עמינח מבקש להעביר עוד מסר חשוב, דווקא בימים אלו: "הדבר הכי משמעותי שיכול לשנות את כלכלת ישראל הוא כניסתם של החרדים לשוק העבודה כפי שהיה עד 1977 וכפי שמתרחש בקהילות חרדיות בעולם. כניסה כזו לא רק שתשנה את הכלכלה מקצה לקצה אלא תשפיע מיידית על הציפיות, דבר שישפיע על הדירוג ועל המשקיעים. השינוי יתחיל להשפיע עוד לפני שהתהליך יושלם".
