מתווה האוצר: חל"ת מקוצר ופיצוי לעסקים שמבוסס על השוואה לשנת מלחמה
בצל ירידה חדה בפדיון העסקים, האוצר הציג מתווה פיצויים בעלות מוערכת של כ־4 מיליארד שקל. עסקים שהכנסותיהם ירדו ב־25% לפחות ביחס ליוני שעבר זכאים למענק, אך לא ברור איזה מענה יינתן לעסק שכבר ביוני הקודם נפגע משמעותית מהמלחמה
אחד מסימני השאלה המרכזיים שהעסיקו את בעלי העסקים מאז פרוץ המלחמה עם איראן היה האם גם הפעם המדינה תחליט לייצר מתווה פיצויים לעסקים. בעשרת הימים שחלפו מאז החל המבצע, נרשמו ירידות של עשרות אחוזים ברכישות בענפים מסוימים. חלק מהעסקים נאלצו לסגור את דלתותיהם ולאבד לפחות שליש מהכנסתם לחודש יוני. גם עובדים שלא יכלו להגיע לעבודה תהו אם המעסיק ימשיך לשלם להם.
היום התפזרו רוב סימני השאלה, כשבמסיבת עיתונאים משותפת הכריזו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד ויו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי על מתווה פיצויים למבצע הנוכחי, בעלות מוערכת של כ־4 מיליארד שקל.
המתווה אינו חדש, אלא העתק של מסלול "ההוצאות המזכות" ומדיניות ההוצאה לחל"ת שהונהגו לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. "יש לנו ארון בגדים מלא חליפות, ורק צריך לבחור את החליפה המתאימה", אמר סמוטריץ' במסיבת העיתונאים שבה הודיע על המתווה, כדי להסביר מדוע המתין עד כה עם ההודעה על המתווה. "אם המבצע היה מסתיים בסוף השבוע שעבר, לא בטוח שהיינו עושים משהו", אמר.
הסעיף המרכזי במתווה קובע מענק לעסקים קטנים ובינוניים, עם מחזור שנתי של בין 300 אלף שקל ל־400 מיליון שקל, שידווחו למע"מ על ירידה בהכנסות של 25% (בדיווח חד־חודשי על חודש יוני) או של 12.5% (בדיווח דו־חודשי על החודשים מאי ויוני). מסלול זה נקרא הוצאות מזכות, משום שהמענק שהוא משלם נגזר מהוצאותיו של העסק.
המענק מורכב משני חלקים: החלק הראשון מתייחס ל־75% מהוצאות השכר, וכופל אותן בשיעור הירידה בהכנסה. החלק השני מתייחס לשאר ההוצאות של העסק, ומשלם בין 7% ל–22% מהן חזרה לעסק, כתלות בגובה הירידה בהכנסות. כך, לדוגמה, עסק שהוצאות השכר שלו בחודש יוני הן 150 אלף שקל, ושהכנסותיו ירדו ב־50% (בדיווח חד־חודשי) או ב־25% (בדיווח דו־חודשי), יקבל מענק על הוצאות שכר בגובה 56,250 שקל, וכן מענק על שאר ההוצאות בגובה 22 אלף שקל. המענק הכולל יעמוד על 78,250 שקל. בסך הכל, המענק יכול להגיע עד ל־600 אלף שקל. עסקים זעירים, עם מחזור שנתי של עד 300 אלף שקל, יקבלו מענק שנע בין 1,750 שקל לכ־14 אלף שקל, כתלות במחזור השנתי שלהם ובגובה הפגיעה בהכנסה.
הגמשת התנאים לקבל חל"ת
הירידה בהכנסות מתייחסת אך ורק לחודש יוני (לעסקים שמדווחים למע"מ בכל חודש) או לחודשים מאי ויוני (לעסקים שמדווחים דו־חודשית), בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2024. עם זאת, בחודש יוני אשתקד היו עסקים, במיוחד בצפון, שבהשפעת המלחמה הכנסתם היתה נמוכה מהרגיל, מה שעלול לפגוע בזכאותם כעת למענק. ההערכה היא שבוועדת הכספים, שצריכה לאשר את המתווה, יאפשרו לעסקים באזורים מסוימים להשוות את הירידה בהכנסה ביחס להכנסתם ביוני 2023, לפני המלחמה.
המערכת של קרן הפיצויים של רשות המסים, שדרכה מגישים בקשה למענק, תיפתח ב־15.7, ולדברי ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס, שלושה ימים לאחר מכן בעלי העסקים יראו את הכסף בחשבונם. סעיף משמעותי נוסף הוא הגמשת התנאים שמאפשרים קבלת דמי אבטלה על חל"ת בשווי 70% מהשכר. גם כאן, בדומה למודל שהופעל מ־7 באוקטובר ועד סוף 2023. כרגע, מדובר על התקופה שבין 14.6 ועד סוף החודש, כאשר דמי האבטלה יינתנו רטרואקטיבית. ישנם ארבעה שינויים מרכזיים: התקופה המינימלית להוצאה לחל"ת תרד מ־30 יום ל־14 יום, התקופה שבה העובד צריך לעבוד כדי להיות זכאי לדמי האבטלה תתקצר מ־12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים ל־6 חודשים. בנוסף, דמי האבטלה ישולמו מהיום הראשון, ללא קיזוז 5 הימים הראשונים כפי שנהוג בשגרה, ותשלום ימי האבטלה יתבצע ללא קיזוז ימי חופשה קיימים. עם זאת, בביטוח לאומי מבהירים כי שינויים אלו דורשים חקיקה, ועד שזו לא תתבצע, הם לא יוכלו לבצע את ההתאמות הנדרשות לכך.
בעוד שעד כה הסעיפים כאמור נשלפו "מארון הבגדים של האוצר", בעקבות לחץ של יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, יאושר סיוע של 60 מיליון שקל לעסקים גדולים, עם מחזור של מעל 400 מיליון שקל, כאשר מנגנון הפיצוי המדויק טרם נקבע. זאת, אף שלעסקים גדולים יכולת אמידות גבוהה יותר לפגיעה זמנית בהכנסותיהם.
סעיף נוסף שנמצא על הפרק אך טרם אושר הוא מענק נוסף לעסקים שנפגעו פיזית ממטח הטילים. אומנם קרן הפיצויים של רשות המסים אחראית על פיצוי מלא על הנזק למבנה, אך לעסקים עלולות להיות גם עלויות שיקום, ובאוצר בוחנים מענק שיגלם אותן. כלל הסעיפים במתווה שהוצג יידונו בימים הקרובים בוועדת הכספים, שם כאמור צפויים לאפשר לעסקים באזורים מסוימים להשוות את הירידה בהכנסה ליוני 2023. שינוי נוסף שייבחן הוא התאמת גודל תקרת המענק הכספי לעסקים, והן היקף המענק לעסקים זעירים שנותרו זהים בהיקפם למענק שניתן לאחר 7 באוקטובר, לשינויים במדד המחירים.
8.5 מיליארד שקל הם רק ההתחלה
למתווה הפיצויים שהוצג יש גם תג מחיר. הממונה על התקציבים יוגב גרדוס העריך כאמור את עלות המתווה בכ־4 מיליארד שקל עד לסוף חודש יוני. 4 מיליארדי השקלים הללו מכונים "פיצוי לנזקים עקיפים", והם מתווספים לכ־4.5 מיליארדי השקלים של כספי פיצויים בגין הנזקים הישירים שהטילים מאיראן הסבו לעורף הישראלי.
לדברי שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, נכון לאמש היו כ־40 אלף תביעות בגין נזקי רכוש מהטילים. בסך הכל מדובר על עלות של כ־8.5 מיליארד שקל, אך עלות זו צפויה לגדול, בעיקר בשל הפגיעות הישירות שמחייבות את קרן מס רכוש בכ־450 מיליון שקל מדי יום. חשוב להבין שהנזקים מהפגיעות הישירות האיראניות הם בסדרי גודל משמעותיים במיוחד. לשם השוואה, בכל תקופת מלחמת חרבות ברזל, הנזקים הישירים שקרן מס רכוש נתבעה לשלם בגינם הגיעו לפחות מ־3 מיליארד שקל.
8.5 מיליארדי השקלים הללו אמורים להיות ממומנים מקרן מס רכוש. מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 ועד לסוף מאי הקרן הוציאה 20.8 מיליארד שקל. בפרוץ המלחמה עם איראן היו בקרן כ־9.5 מיליארד שקל, והכנסות הקרן צפויות לגדול במהלך השנה, שכן ההפרשות לקרן (מופרשים אליה חלק ממסי הנדל"ן) הוגדלו משמעותית בתקציב 2025. עם זאת, בהנחה שהמבצע יימשך באופן דומה למשך מספר שבועות, יהיה צורך לממן את הפיצויים הישירים והעקיפים מחוץ לקרן.
קרן מס רכוש היא "קרן רישומית", כלומר לא מדובר בכסף ממשי ששוכב בחשבון הבנק של האוצר, אלא בכסף שיש לגייס אותו מהשווקים. המשמעות העיקרית של הקרן היא שהממשלה מוציאה כסף רב, אך הכסף הזה לא נספר כחלק מההוצאה הממשלתית, וההוצאה הזו לא מגדילה את "הגירעון" מבחינת משרד האוצר.
חשוב להזכיר כי הסכום הנקוב עד כה — 8.5 מיליארד שקל — לא מקיף את כל ההוצאה הממשלתית הישירה בגין הנזקים העקיפים והישירים של התגובה האיראנית. ישנם נזקים רבים לתשתיות ביטחוניות בישראל שעדיין לא ניתנה להם הערכה רשמית. גם הנזקים לתשתיות אזרחיות, כמו בתי חולים, לא מפוצים על ידי מס רכוש אלא על ידי הגדלת תקציב המדינה בסעיפים אחרים. מעבר לכך, הפיצויים של קרן מס רכוש ניתנים לפרט על ביתו, אך יש צורך גם בעלויות שיקום סביבתיות של המרחב הציבורי שנפגע. העלויות הללו אינן זניחות, אך קשה לעקוב אחריהן.
