ראיון
הנגיד: "ריבית של 3.75% באזור ספטמבר 2026 נראית לי סבירה"
לאחר ההחלטה להוריד את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%, דוחה פרופ' אמיר ירון בראיון ל"כלכליסט" את הטענות לפיהן הדבר נעשה בעקבות לחצים פוליטיים - "אתם יודעים שקירות החדר של הוועדה המוניטרית עבים מאוד"; לדבריו, צפויה להיות עלייה באינפלציה בחודשים הקרובים, אך אחריה היא תרד - "גם אם הנתונים ישתנו, יש לנו כעת כרית ביטחון יותר גדולה"; ולמי שבונה על הורדות חדות הוא אומר: "תוואי הריבית חייב להיות מדוד והדרגתי"
"איזו בשורה? סוף סוף", כתבו לנו חברים קצת אחרי השעה 16:00, אחרי שפורסם סופית כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז ל־4.25% - הורדה ראשונה לאחר כמעט שנתיים. גם במכולת ובמאפייה השכונתית התלהבו מהורדת הריבית ואמרו: "רק נקווה שהוא לא יעצור עכשיו". גם במגזר העסקי היו שהגיבו בברכה מאופקת, כמו דובי אמיתי מנשיאות המגזר העסקי, והיו שהגיבו בסגנון בוטה יותר, דוגמת ד"ר רון תומר מהתאחדות התעשיינים, שדרש שבנק ישראל יוריד את הריבית עוד פעם בהחלטה שלא מן המניין עוד לפני סוף 2025.
הנגיד, פרופ' אמיר ירון, הוא הדמות המזוהה ביותר עם החלטות הריבית, למרות שהן מתקבלות בוועדה בת שישה חברים שבה יש לו בדרך כלל קול אחד בלבד. זאת מכיוון שירון עומד בראש הבנק המרכזי והוא הפנים של הוועדה ושל הבנק. הוא זה שמכנס מסיבות עיתונאים שמסבירות את הריבית. אלא שרצה הגורל, ודווקא הפעם לא הייתה מסיבת עיתונאים סביב החלטת הריבית, והנגיד העביר את מסריו לציבור באמצעות ראיונות לכלי התקשורת.
בריאיון לכלכליסט הנגיד הסביר כי ההחלטה להוריד ריבית לא הייתה טריוויאלית, התעקש כי הוועדה לא מושפעת מהלחץ הציבורי, כי ההורדות בהמשך יהיו מדודות ואחראיות, וכדאי לציבור הרחב לא לחשוב שהריביות יחזרו לעולמות של ריבית אפסית.
הצמיחה במשק חזקה, יש מגבלות היצע, אינפלציית המוצרים הבלתי־סחירים עומדת על 3%. אולי הקדמת להוריד ריבית? האם זה בגלל הלחץ הפוליטי?
"לגבי הסיפא - חד־משמעית לא. אתם יודעים שקירות החדר של הוועדה המוניטרית עבים מאוד. אנחנו פועלים רק לפי אמות מידה מקצועיות. זה לא שהלחצים עכשיו שונים ממה שהיה בעבר. הנתונים הפעם איפשרו הורדת ריבית. לגבי תחילת השאלה, אפשר להחמיא לכם כי אתם היחידים ששאלתם את השאלה הזו, אבל הדיון באמת היה פחות טריוויאלי ממה שאנשים חושבים שהוא היה".
לדברי ירון, "תמיד יש ניהול סיכונים. אם אנחנו מגיעים למצב שבו אין שום דיון, שבו ברור שצריך לעשות משהו", כשהוא מתכוון להוריד או להעלות ריבית, "אז כנראה שאנחנו אחרי העקומה. היה דיון גם הפעם. תנאי המשק התאימו להפחתת ריבית, אבל צריך להמשיך לפעול בתוואי ריבית מידתי".
מה הנתונים שאיפשרו את ירידת הריבית?
"האינפלציה מתייצבת בתוך תחום היעד (שעומד על בין 1% ל־3%). גם מעבר לנתון של ינואר אנחנו רואים שהיא מתייצבת בסביבת מרכז היעד". לדבריו, צפויה להיות עלייה באינפלציה בחודשים הקרובים, אך אחריה היא צפויה לרדת. "גם אם הנתונים ישתנו, יש לנו כעת כרית ביטחון יותר גדולה. אחד העקרונות שלנו הוא שאנחנו רוצים להימנע מכל תיקון שיהיה כואב מדי. והנגיד מתכוון שאם האינפלציה עולה בהפתעה, יש קושי גדול בהרבה להשתלט עליה. לדבריו, "כרית הביטחון היא שיש ייסוף בשקל, יש ירידה בפרמיית הסיכון, יש ירידה בעצימות הלחימה - כל אלו מסייעים לתהליך ההתמתנות".
ומה לגבי עליית השכר והפעילות הכלכלית ההדוקה במשק?
"נכון, מהצד השני הדבר הראשון הוא שעדיין קיימת אי־ודאות גיאו־פוליטית ניכרת. בנוסף, הפעילות במשק היא ערה. אנחנו רואים מה קרה בנתוני הרבעון השלישי (המשק צמח בקצב מהיר מאוד של 12.4% - א"פ וש"ט). אנחנו רואים כבר אינדיקטורים של הרבעון הרביעי. המשק לא צומח באותה עצימות שהייתה ברבעון השלישי, אבל אנחנו רואים פעילות משק ערה. אנחנו מסתכלים מאוד מקרוב על השכר, ואנחנו רואים את עליית השכר, אבל בגלל שהייתה אינפלציה - העלייה כמו שהיא עכשיו לא מביאה אותנו לספירלת שכר־מחירים".
ומה צופן העתיד, מה עם החלטות הריבית הבאות?
"תוואי הריבית חייב להיות מדוד והדרגתי. זה תלוי בזה שהביקושים לא יזוזו יותר מהר ממה שאנחנו חושבים, שמגבלות ההיצע יצטמצמו ושהלחימה לא תהיה בעצימות גבוהה".
הציבור מעוניין לדעת מבחינה פרקטית: מה הצפי להורדות הריבית?
"הרבה אנשים לא עוקבים אחרי הפרשנויות המקצועיות, ויכול להיות שיש להם זיכרון מהעבר הקרוב - שהריביות היו אפסיות. לכן אני אומר: כנראה שלא בעולם ולא בישראל נראה את הריביות האפסיות שלפני הקורונה. זה משטר ריבית שונה".
ובנוגע לישראל?
"התחזית האחרונה שלנו, שהתפרסמה בספטמבר, הצביעה על כך שבספטמבר 2026 נהיה בריבית של 3.75%. זו נראית לי סביבה בהחלט סבירה. אנחנו נעדכן את התחזית לקראת ינואר, אבל אני מסתכל על 3.75% וזו נראית סביבה סבירה. וזה הכל תלוי בהתפתחויות. אנחנו לא משק כמו שאר המשקים - בגלל עצימות המלחמה ובגלל הפעילות הכלכלית הערה. תנאי המשק הפעם התאימו להפחתת ריבית, אבל נעשה את זה בצורה מדודה ואחראית, ואני אומר את זה לכל אלו שחושבים שהיה צריך להוריד יותר. צריך לזכור שאי־הוודאות מחייבת זהירות. אם יש צורך אחר בתיקון - אז צריך לעגן ציפיות ואמון מהתחלה".
אז אפשר להבין שאלו שחושבים שתקבל החלטת ריבית שלא מן המניין להוריד את הריבית שוב לפני סוף השנה - צפויים להתבדות?
"החלטת הריבית הבאה מתוזמנת לחמישי בינואר. באופן פורמלי שמורה הזכות לכנס ישיבה שלא מן המניין, אבל סוגיית הקדמת ההחלטה פשוט לא על הפרק. הצעד שקיבלנו הוא בזמן הנכון ובהיקף הנכון".
יש הצעה של המועצה הלאומית לכלכלה לסבסד משכנתאות. מה אתה חושב עליה?
"לגבי ההצעה על סבסוד רטרואקטיבי של המשכנתאות - יש לנו נייר עמדה". לדבריו, לא נראה שיש עלייה ב־PTI - שיעור התשלום החודשי של המשכנתא מהכנסת משק הבית. כלומר, לדברי הנגיד, כשם שעלו תשלומי המשכנתא, כך בממוצע עלו הכנסות משקי הבית. כמו כן, לא אין עלייה בדיפולט, כלומר, אין עלייה במשקי הבית שלא מצליחים לעמוד בתשלומי המשכנתא. "ההצעה מייצרת אפליה וכוללת התערבות רטרואקטיבית. או לסיכום: אנו לא רואים תועלת בהצעה, אבל רואים נזק פוטנציאלי".
ומה לגבי הצעת המיסוי של הבנקים שהאוצר פרסם בשבוע שעבר?
"בכל מיסוי סקטוריאלי יש אלמנטים בעייתיים, וככל שההצעה הולכת לעולמות של משהו קבוע - חשוב מאוד שתהיה עבודה יסודית ומעמיקה, כדי שלא נגיע למשהו קבוע עם עיוותים שיוצרים תדמית שלילית ותמריצים שליליים. ההצעה של האוצר כעת היא מעין הוראת שעה. גם את ההצעה הזו אנו נבחן ונשיב בשבועיים הקרובים - יש שם המון מיקרו־דברים".
