אחרי כמעט שנתיים: בנק ישראל מפחית את הריבית ברבע אחוז ל-4.25%
החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית מגיעה לאחר כמעט 23 חודשים בהם עמדה על 4.5%. ההורדה התאפשרה מפני שהאינפלציה הואטה בחודשים האחרונים, והשקל ממשיך להתחזק. חברי הוועדה המוניטרית רמזו לממשלה: "גיבוש תקציב 2026 שמיישם תוואי יורד של יחס חוב לתוצר, יסייע לאמון השווקים, ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח, ועיגון ציפיות האינפלציה"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה להוריד את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4.25%, כך נמסר בהודעת הבנק היום (ב'). הורדה זו מגיעה לאחר כמעט 23 חודשים עמדה על 4.5%. כזכור, הבנק המרכזי הוריד את הריבית ב-1 בינואר 2024 ברבע אחוז מרמה של 4.75% לרמה של 4.5%, אך לא המשיך בתהליך הורדת הריבית בשל המלחמה ובשל חששות לאיבוד שליטה על האינפלציה.
החלטת ריבית היא האחרונה לשנת 2025, והיא תואמת את התחזיות של חטיבת המחקר של בנק ישראל שניתנו בינואר השנה, שם העריך הבנק כי ברבעון הרביעי של 2025 הריבית במשק תעמוד על 4%-4.25%. עם זאת, בשוק ההון העריכו כי במהלך השנה יהיו שתי הורדות ריבית, ותרחיש זה לא התממש.
הורדת הריבית התאפשרה מפני שקצב עליית המחירים (האינפלציה) הואט בחודשים האחרונים, ועומד על 2.5%. בשנה האחרונה. קצב האינפלציה בארבעת החודשים האחרונים (בחישוב שנתי) עומד על 1.8% בלבד. כמו כן, העובדה שהשקל ממשיך להתחזק משמעותית מאפשרת לבנק להוריד ריבית תוך כדי ביטחון יחסי שמחירי המוצרים המיובאים לא יתייקרו ויעמיקו את האינפלציה. אין ספק שהורדת הריבית היא בשורה חיובית מבחינת בעלי המשכנתאות ובעלי עסקים רבים, אך שאלת המפתח היתה ונותרה מה יהיו ההחלטות הריבית הבאות של בנק ישראל?
ערפל לגבי העתיד
הודעת הוועדה המוניטרית שפורסמה היום פותחת באמירה כי "האינפלציה השנתית התמתנה, ועומדת בשני המדדים האחרונים על 2.5%". אם כי הוועדה מעדכנת שבסוף השנה צפויה עלייה קלה באינפלציה, ואז חזרה אל מרכז היעד. הוועדה מציינת גם כי למרות ש"הפעילות הכלכלית במשק התאוששה בחדות במהלך הרבעון השלישי" הרי ש"רמתה עדיין נמוכה מהמגמה ארוכת הטווח" (נתון זה מאפשר לבנק להוריד ריבית מבלי לחשוש שלביקושים העולים לא יהיה מענה בצד ההיצע, ש"ט). מעבר לכך, הוועדה מציינת את הירידה העקבית במחירי הדירות ובפרמיית הסיכון של ישראל, את העלייה במחירי המניות המקומיות ואת העובדה שהשקל ממשיך להתחזק. כל הדגשים הללו מהווים בעצם את ההנמקה בבחירה בהורדת ריבית הפעם.
בנוגע לעתיד, הרי שהפסקה של הוועדה המוניטרית שעוסקת בכך לא מפזרת את הערפל ומנוסחת כך: "מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים, תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטיות ולהתפתחויות הפיסקליות". משמעות המסר היא שהריבית בהמשך תיקבע בעיקר לפי האינפלציה, זאת בשונה מהמסרים בזמן המלחמה, שהבנק הדגיש כי הוא לוקח במקום ראשוני וגבוה גם את העובדה שיש אי ודאות רבה.
הוועדה מתארת כי גם האינפלציה של המוצרים הבלתי-סחירים (המטרידה יותר) נוגעת כעת ברף העליון של יעד האינפלציה ועומדת על 3%, האינפלציה של המוצרים הסחירים עומדת על 1.5%. גם בגזרת הציפיות לאינפלציה, הבנק המרכזי שבע רצון מכך שהן סביב 2%. מבחינת הסיכונים לאינפלציה, הבנק מציין שלושה: התפתחות גיאופוליטית שתשפיע על הפעילות במשק, כלומר, חזרה ללחימה פעילה; עלייה בביקושים לצד מגבלות היצע (החששות האלו רלוונטיים בעיקר לעולם הבנייה, שם עדיין יש מחסור בעובדים); וההתפתחויות הפיסקליות, כלומר, השאלה בכמה ואיך הממשלה תגדיל את הגירעון ואת ההוצאות שלה עשויה להשפיע גם היא על קצב עליית המחירים.
הוועדה מתייחסת גם לרבעון הרביעי של 2025 - שאנו נמצאים כעת בעיצומו - ואומרת כי הנתונים שיש עד כה "מצביעים על פעילות כלכלה ערה של המשק", החל בנתוני ההוצאות לכרטיסי האשראי שגבוהים אפילו מ"קו המגמה", דרך סקר המגמות בעסקים שממשיך להשתפר (אך עדיין מתחת לרמה של ערב המלחמה), וכלה במדד אמון הצרכנים שעלה בחדות, ובגיוסי ההון במגזר ההייטק שנמצאים ברמה גבוהה מאוד.
על אף שהודעת הוועדה המוניטרית מאופיינת בשפה לאקונית, חברי הועדה רמזו לממשלה מה הם מצפים מתקציב המדינה לשנת 2026, וכתבו: "גיבוש תקציב לשנת 2026 שמיישם תוואי יורד של יחס חוב לתוצר, יסייע לאמון השווקים, ובהתאם יתמוך ביציבות תשואות האג"ח, ועיגון ציפיות האינפלציה".
אחד הנתונים שפחות מסתדר עם הנרטיב של "ניצחון האינפלציה", הוא מה שקורה בגזרת השכר. הוועדה כותבת כי "קצב עליית השכר הנומינלי והריאלי במגזר העסקי הוסיף לעלות". כמו כן, הועדה מציינת כי למרות שהיא הורידה ריבית, המשק היה מסוגל לעמוד גם בהמשך הריבית הגבוהה שכן דווקא בחודש אוקטובר נרשמה ירידה קלה בשיעור העסקים הקטנים המדווחים על מגבלות חמורות באשראי, ושיעור האשראי העסקי בפיגור מעל 90 יום נמוך יחסית.
