האוצר: אין מחסור במורים, היחס הוא אחד לכל 11 תלמידים
הממונה על השכר במשרד מפרסם הבוקר את דו"ח שכר המורים במערכת הממשלתית ממנו עולה שמספר התלמידים למורה דווקא נמצא בירידה מתמדת, למעט במחוזות תל אביב והמרכז. שכרם השתפר בעקבות ההסכם עם הסתדרות המורים ב-2022 אבל הפער בין הוותיקים לחדשים נשאר ענק
דו"ח של הממונה על השכר באוצר המתפרסם הבוקר (א') קובע שבניגוד לטענה המקובלת לא רק שאין בישראל מחסור כללי במורים אלא שיחס מספר התלמידים למורה נמצא בצניחה גדולה. הוא ירד מ-13 תלמידים למורה ב-2015 ל-11.4 תלמידם למורה בלבד ב-2024. בעשור האחרון גדל מספר המשרות במערכת בכ-31% – כמעט כפול מקצב הגידול במספר התלמידים, שעמד על כ-14.8% בלבד. לטענת הממונה על השכר "נתונים אלו לכאורה מציגים מגמה הפוכה לדיווחים על מחסור במורים".
לפי הדו"ח המתפרסם לקראת פתיחת שנתה הלימודים, מערכת החינוך הממשלתית כללה ב-2024 כ-150 אלף עובדי הוראה. היא אינה כוללת את התיכונים שהמעסיק שלהם הן הרשויות המקומיות. הוצאות השכר למורים בשירות המדינה עמדו ב-2024 על 35 מיליארד שקל.
עוד נתון שמחזק לטענת הממונה על השכר את הקביעה שאין מחסור כללי במורים: שיעור עובדי ההוראה מכלל כוח העבודה במשק עלה בעשור האחרון מ-5.48% ל-6.46%, נתון שממקם את ישראל במקום השני במדינות ה-OECD. סיבה מרכזית לאחוז הגבוה של מורים היא שעור היפריון לאישה בישראל שעומד ב-2022 על 2.89 ילדים, כמעט כפול משיעור הפריון הממוצע ב-OECD שעמד על 1.49 ילדים לאישה.
לטענת הממונה על השכר, "הנתונים מחייבים פתרונות ייעודיים לאתגרי ההון האנושי לצד צעדים להתייעלות ולשיפור איכות כוח ההוראה". עוד נטען שאין מחסור כללי במורים אלא בעצם קיים מחסור בחינוך הממלכתי במרכז הארץ בעיקר בגלל עלויות המחיה הגדולות וכן בגלל הירידה הגדולה במעמד מקצוע ההוראה בציבור החילוני. כן קיים מחסור במורים מקצועיים במקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים, בייחוד בגלל התחרות על בוגרי מקצועות ה-STEM עם ההייטק.
יצוין שגם על פי משרד החינוך אין מחסור המורים - מלבד במחוזות תל אביב והמרכז - שנפתר מדי שנה. מנתונים שפרסם המשרד מוקדם יותר החודש עלה שחסרו אז 1,500 מורים ברחבי הארץ מתוך 200 אלף עובדי הוראה (כולל בתיכונים) כלומר 0.75%, ומתוכם 1,200 - כלומר 80% - חסרו במחוזות המרכז ותל אביב, כלומר בשאר הארץ אין מחסור כלל. לעומת זאת במגזרים החרדי והערבי יש עודף עצום ותחרות על כל משרה.
בשנת 2022 נחתם הסכם שכר של הסתדרות המורים. על פי הדו"ח הוא שיפר משמעותית את שכר עובדי ההוראה. בשנתיים שעברו עד 2024 עלה השכר הממוצע למשרה מלאה בכ-16% ל-16,622 שקל והשכר החציוני בכ-18% ל-15,135 שקל. אלא שמורים, ובעיקר החדשים, מועסקים בדרך כלל במשרה חלקית. השכר הממוצע למורה (ללא התייחסות להיקף המשרה) במערכת הממשלתית עומד על 14,472 שקל והשכר החציוני על 13,835 שקל.
בעוד המורים אוהבים להשתמש בהשוואת שכר ישירה שבה הם מתחת לממוצע ה-OECD, האוצר מעדיף השוואה אחרת של היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע במשק. בהשוואה הזאת היחס בין שכר המורים לשכר הממוצע דומה לממוצע ה-OECD. עוד השוואה שהאוצר אוהב: שכר המורים בישראל עומד על 81% משכר לבעלי השלכה אקדמאית לעומת שכר של 79% מהשכר לאקדמאים בממוצע OECD.
ויש גם בשורה מדאיגה: הסכם השכר יצר רק שיפור קל בבעיה העיקרית של מערכת שכר המורים – שכר החדשים. הוא עלה מ-41% משכר מורים ותיקים ב-2020 ל-45% ב-2023. זאת לעומת ממוצא OECD של 61% משכר מורים ותיקים. מורים חדשים משתלבים לרוב במשרות חלקיות בלבד – בשנה הראשונה שיעור המשרה הממוצע עומד על 65%, ורק לאחר שנים רבות הם מגיעים להיקף משרה מלאה. השכר הממוצע למורה בשנה הראשונה (התמחות) עמד ב-2024 על 7,991 שקל בעוד השכר הממוצע למורה עם 25 שנות ותק עמד על 18,895 שקל.
