פרשנות
קיש רוצה להפוך את ישראל לאימפריה ריאלית, אבל שכח שבשביל זה צריך מורים
הכישלון במבחנים בינלאומיים הביא את משרד החינוך להכריז על תוכנית "ישראל ריאלית", שמתגברת את היקף לימודי החובה והרשות במקצועות מתמטיקה, מדעים ומחשבים. הבעיה העיקרית היא שכבר היום המערכת מתקשה למצוא מורים מתאימים ולחדש את תוכנית הלימודים
קשה להתווכח עם העובדה שרפורמת ישראל ריאלית, שעליה הכריז משרד החינוך ביום רביעי, מעידה על כוונות טובות בכיוון הנכון. ישראל נכשלה כישלון חרוץ במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה ומדעים PISA ו־TIMSS, ששניהם בודקים את הישגי תלמידי חטיבות הביניים, והמשרד החליט שהוא יעשה מהפכה. עם זאת, עולות שתי שאלות. הראשונה, האם המשרד יצליח להכשיר מספיק מורים — ומורים טובים מספיק - לכל שעות הלימוד שהוא מתכוון להוסיף. השנייה — האם הוא יצליח לשכנע את המורים לשנות הרגלים ולעבור מלימוד של כל מקצוע מדעים כשלעצמו ופתרון בעיות פשוטות, לשיטה שמשלבת את המדעים ומלמדת את התלמיד לחשוב באילו כלים הוא צריך לפתור איזו בעיה. את התשובה נקבל במבחנים הבינלאומיים הבאים.
הכישלון במבחנים הבינלאומיים, אומרת סמנכ"לית טכנולוגיה וחדשנות במשרד החינוך מירב זרביב, הביא לכך שישראל הכריזה על מצב חירום לאומי בנושא לימודי המדעים. ישראל צנחה מהמקום התשיעי במתמטיקה במבחני TIMSS בשנת 2019 למקום ה־23 אשתקד. מקדימות אותה בטבלה מלטה, רומניה, קפריסין ואיחוד האמירויות. במדעים ירדה ישראל מהמקום ה־16 למקום ה־25. הסיבה, לדברי מנכ"ל קרן טראמפ לעידוד לימודי המדעים, אלי הורביץ, מאוד פשוטה. ישראל היתה בעשירייה הראשונה ב־TIMSS כל זמן שהמבחן בדק ידע. כשב־TIMSS עברו לשאלות חשיבה — ישראל התרסקה. מבחני PISA שמראש בדקו חשיבה, תמיד התקשינו. המשמעות היא שמערכת החינוך הכושלת של מדינת ישראל מסכנת את עתיד אומת הסטארט־אפ המתקיימת בתוכה.
התמקדות בחטיבת הביניים
לכן הכריז שר החינוך יואב קיש על רפורמה בלימודי ה־STEM (מתמטיקה, מדעים, מחשבים). הרפורמה זכתה לשם "ישראל ריאלית" – דווקא שם טוב ולא יומרני. הבעיה עם שמות הרפורמות, כמו גם עם שמות של מבצעים צבאיים, היא שיש כל כך הרבה מהן עד שקשה מאוד להבדיל בין השמות. מרענן שקיש עוסק לשם שינוי בחינוך ולא בדיכוי שלו. הורביץ מציין לטובה את העובדה שמכריזים על רפורמה, שברור שהפירות שלה לא יהיו בקדנציה של השר המכהן.
הרפורמה, וטוב שכך, מתמקדת בעיקר בחטיבת הביניים. הורביץ מסביר, שכמו שהמבחנים הבינלאומיים בודקים כישורים בחטיבת הביניים – גם מערכת החינוך הבינה שזה גיל חשוב, שבו התלמיד מתעצב ובו הוא גם מקבל החלטות על עתידו. למשל, האם לעשות "בגרות הייטק" (אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה או מדעי המחשב, כולם בהיקף של 5 יחידות).
מרכיב מרכזי ברפורמה הוא תוספת שעות. כל תלמידי חטיבות הביניים יקבלו עוד שעתיים בשבוע במקצועות ה־STEM, שזה תוספת של 50%-40% על ה־5-4 שעות שהם מקבלים היום. זרביב מסבירה שמדובר בשעות שעד עכשיו היו גמישות להחלטת המנהלים ומעכשיו ייועדו למטרת מקצועות ההייטק. בנוסף, בנוסף יורחב מאוד מספר הכיתות במסלולי הצטיינות במקצועות הריאליים, בייחוד בפריפריה.
כבר כיום אחת הסיבות לכך שבתי ספר לא מלמדים את כל שעות הלימודים הריאליים היא מחסור במורים מתאימים. השאלה היא מאיפה יגיעו מורים לתוספת השעות המסיבית. תשובה אחת היא שכמעט כל המורים למקצועות ה־STEM יעברו השתלמויות משמעותיות וזה מצוין. לגבי תוספת מורים נשמעות התשובות השגורות על "עידוד הסבה מהייטק". משבר התעסוקה בהייטק יוצר שעת כושר, אבל בסוף קיים חשש שהתשובה רווחת תהיה "לימודים מקוונים", בייחוד לתלמידי הפריפריה. בשלב ראשוני מול מורה אנושי ובעתיד מול בינה מלאכותית.
האתגר האמיתי של מערכות חינוך שהתרגלו לעסוק בידע הוא לעבור ללמד את התלמידים שלהם לחשוב ובמקרה זה להבין באילו כלים מאיזה מקצוע צריך להשתמש לפתרון בעיות. זה לא רק הרבה יותר קשה ומאתגר לתלמידים, אלא גם למורים. בפולין, למשל, כפו זאת על המורים באמצעות שילוב של שאלות חשיבה במבחני המעבר מחטיבת הביניים לתיכון. לנו אין מבחנים כאלה, כך שמשרד החינוך ינסה לעבוד על המוטיבציה והגאווה המקצועית של המורים וגם לעטוף אותם בהדרכה וקבוצות תמיכה הדדית.
בהודעה נאמר שמדובר על השקעה של חצי מיליארד שקל לשנה. יחד עם התוספת של שעתיים בשבוע מדובר אפילו על 700 מיליון שקל. בהודעות של הממשלה על רפורמות חשוב תמיד לבדוק כמה מהכסף חדש וכמה הוא איגום משאבים. במקרה זה רק 100 מיליון שקל, כלומר 20% מסכום הרפורמה, חדשים. זה בסדר שרפורמה תיקח משאבי חינוך ואפילו חינוך ריאלי ותייעד אותם מחדש, אבל ההשקעה החדשה של הממשלה היא רק 20% מהסכום המדווח.
לקדם בנות ואת הזרם הממלכתי־דתי
שיעור הבנות שעושות "בגרות הייטק" עומד על 7% לעומת 15% אצל הבנים, פחות מחצי. המשרד עומד להשקיע משאבים בהעלאת אחוז הבנות, כולל בוט קמפים (קורסים מרוכזים ומהירים). מצד אחד, יש עשרות שנים של ניסיונות לשלב נשים בהייטק והנתונים מראים שהתחום עדיין מורכב משני שלישים גברים ושליש נשים. מצד שני, יכול להיות שבלי המאמצים המצב היה הרבה יותר גרוע.
בנוסף, לא רק שלקחו שתי שעות מהגמישות של המנהלים וצבעו אותן ל־STEM, לקחו גם 4% מכספי הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), שבהם רוכשים תוכניות לימודים חיצוניות, למטרות STEM. וזה אחרי שברפורמת לימודי היהדות שפורסמה במאי נצבעו עוד 3%. לא יהיה מופרז להגיע למסקנה שקיש לא מאמין בעצמאות מנהלים, אלא בפקודות. בעיקר שלו.
שיעור בגרות ההייטק בחינוך הממלכתי־דתי נמוך משמעותית מבחינוך הממלכתי. כך עולה מנתוני מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. שיעור הנבחנים בבגרות הייטק בחינוך הממלכתי עמד ב־2023 על 14.6% לעומת 11.7% בחינוך הממלכתי־דתי. ב־2021 עמד שיעור הנבחנים בבגרות הייטק בממלכתי על 8.1% ובממלכתי־דתי על 5.1%. כלומר, בשני הזרמים חל שיפור גדול, אבל הפער של כ־3 נקודות אחוז נשמר בעקביות. הסיבה לפער היא כנראה האחוז הגבוה של תלמידים בחינוך הממלכתי־דתי שלוקחים בגרות מורחבת ביהדות, כלומר 5 נקודות בתנ"ך ו/או 5 נקודות בתושב"ע. מנתונים של רשת ערי מצוינות של המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל אביב עולה, שב־2023 היו בממלכתי־דתי כ־1,500 תלמידים שיש להם "כמעט בגרות הייטק" (כלומר אנגלית וגם מתמטיקה מורחב, בלי פיזיקה או מדעי המחשב) וגם לומדים תנ"ך או תושב"ע מורחב.
