התרחיש המסוכן ביותר לכלכלת ישראל הוא חזרה ל־6 באוקטובר
התחזיות הכלכליות אומנם מתבהרות, אבל האתגרים האמיתיים של ישראל, בהם: תעסוקת חרדים וערבים, תשתיות מקרטעות והתפוררות היציבות המוסדית נותרים ללא מענה. אם הממשלה תבחר בשנה האחרונה לכהונתה לשוב לעימות ולקדם את ההפיכה המשטרית, גם הצמיחה שאמורה להגיע תישאר על הנייר
באופן אירוני, החזרת החטופים וסיום המלחמה לא צפויים לשנות באופן דרמטי את התחזיות של משרד האוצר ובנק ישראל לכלכלת ישראל, זאת מכיוון שתרחיש הבסיס היה כי המלחמה כמעט ולא תזלוג אל תוך שנת 2026. למעשה, מאז פרוץ המלחמה, התחזיות הכלכליות כמעט תמיד היו שהמלחמה תסתיים ברבעון הקרוב — אלא שרק כעת, אחרי שמונה רבעונים של מלחמה, נראה כי התחזית האופטימית אכן מתממשת ותהפוך גם למציאות.
איך נראית המציאות האופטימית? בבנק ישראל העריכו כי הצמיחה ב־2026 תעמוד על 4.7% — צמיחה שתשקף עלייה של 14% בהשקעות בנכסים קבועים, ועלייה של 7% בצריכה הפרטית. ובשפה פחות כלכלית, משמעותו של שיעור צמיחה גבוה כזה — הגבוה משיעור הגידול באוכלוסייה — היא שיפור באיכות החיים של כולנו.
אפשר גם להעריך ששני החודשים האחרונים של שנת 2025 יוכלו להעלות מעט את שיעור הצמיחה הצפוי ל־2025, שכעת מוערך על־ידי בנק ישראל ב־2.5% בלבד. הצמיחה הגבוהה הצפויה היא תוצאה של הפעילות הכלכלית הערה שצפויה להתגבר עם סיום המלחמה, החל בצריכה פרטית מוגברת וכלה בזרימה גבוהה של השקעות מצד ישראלים וזרים כאחד. הצמיחה הגבוהה צפויה להחזיר את ישראל לקו המגמה ארוך הטווח: התוצר הישראלי מאז פרוץ המלחמה ועד סוף הרבעון השני עמד על כ־3.9% (118 מיליארד שקל במצטבר) פחות מקו המגמה ארוך הטווח. כלומר, סיום המלחמה צפוי לחזק את הפעילות הכלכלית במשק, אך המבחן יהיה האם — ומתי — נחזור לקו הצמיחה ארוך הטווח של כלכלת ישראל.
1. מעבר לצמיחה, אחת השאלות הדחופות ביותר היא מה יהיה עם הריבית. האם סיום המלחמה יביא לכך שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תמהר בהורדת הריבית. התשובה לשאלה הזו מורכבת. על פניו, הוועדה המוניטרית נקבה כמעט תמיד ב"אי־היציבות הגיאו־פוליטית" בתור סיבה ראשונה להשארת הריבית הגבוהה — אך זו אינה התמונה המלאה.
התרחיש המסוכן ביותר של הממשלה הוא חזרה ל־6 באוקטובר והמשך ההפיכה המשטרית. אם הממשלה תפעל להלהטת הרוחות, הצמיחה תהיה מתונה והמשקיעים לא ימהרו לחזור
כבר בהחלטת הריבית האחרונה רמז הנגיד, פרופ’ אמיר ירון, כי במקרה של הפסקת אש "ההשפעה על האינפלציה תהיה תלויה גם בהתפתחות הביקושים" — כלומר, יש סיכוי שהסיום של המלחמה דווקא יביא לעליות מחירים ולעליות שכר, מה שיגרום לכך שבנק ישראל יתמהמה עוד עם הורדת הריבית.
מנגד, מחירי הטיסות שהשפיעו דרמטית על המדד צפויים לרדת; השקל עשוי להתחזק עוד יותר ולהוזיל את מחירי המוצרים המיובאים; ואם הממשלה תסכים לכך, תהיה גם חזרה מהירה יותר של עובדים פלסטינים לענף הבנייה — מה שיוריד את הלחץ האינפלציוני שנוצר כתוצאה מהמחסור בעובדים. לסיכום: סיום המלחמה יוצר השפעות סותרות על רמת המחירים, ומוקדם לקבוע האם הריבית תרד.
שתי ההשפעות הללו — הפעילות הכלכלית במשק ורמת המחירים — הן אולי המיידיות והטבעיות ביותר, אך הן לא המעניינות והחשובות ביותר. השאלות הדרמטיות לכלכלת ישראל היו ונותרו כפי שהיו ערב המלחמה: שילוב החרדים והערבים בתעסוקה איכותית, תשתיות תחבורה ותקשורת מודרניות, ויציבות חברתית ומוסדית. השאלות הללו יעסיקו את כולנו בעשור הקרוב, אך אחד המוקדים המיידיים לדיון בהן הוא תקציב 2026 — או, בניסוח מדויק יותר, מה תהיה האסטרטגיה של הממשלה לשנתה האחרונה.
1 צפייה בגלריה
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. סיום המלחמה יוצר השפעות סותרות על רמת המחירים ומוקדם לקבוע האם הריבית תרד
(צילום: Hollie Adams/Bloomberg)
2. התרחיש החיובי ביותר הוא שהממשלה תנסה לתקן במקצת את הכשלים החמורים שאליהם דירדרה את מדינת ישראל: תביא לשינוי דרמטי בסוגיית גיוס החרדים ותעסוקתם, תוריד מהשולחן באופן ברור את הכוונות לשינוי מבנה המוסדות הדמוקרטיים, תפעל להפחתת יחס חוב־תוצר כבר ב־2026, ותתמקד בהשקעה בתשתיות לטווח הארוך. מימוש של תרחיש כזה היה מעלה במהירות יחסית את דירוג האשראי של ישראל — אך ניתן להוריד אותו מהשולחן, שכן הוא אינו משתלם פוליטית למפלגות הקואליציה.
התרחישים הריאליים יותר הם של "תקצוב סקטוריאלי עד הבחירות". בתרחיש זה מפלגות הקואליציה ינסו לנצל את הזמן שנותר כדי להעביר כמה שיותר תקציבים לקבוצות האוכלוסייה שאותן הן מייצגות. שר האוצר סמוטריץ’, לדוגמה, כבר החל בקמפיין הבחירות שלו בצורה מודעת: אם בעבר הוא דיבר על כהונתו כשר אוצר ועל הישגיו הלאומיים ביהודה ושומרון, הרי שבסוכות האחרון חילקו פעילי מפלגתו לעולי הרגל לירושלים ברכת "שנה טובה", ובה סמוטריץ’ מונה את התקציבים שהצליח להסדיר למערכות החינוך של הציונות הדתית. גם החוברת שעוסקת בהתיישבות ביהודה ושומרון ממוקדת בכך שאישר כבישים רבים באזור ושיפר את רמת החיים של תושביו — שהם מצביעיו.
כמו כן, סמוטריץ’ מתגאה בכך שאישר עשרות אלפי דירות ובכך "פתר את משבר הדיור" — לפחות בעיני מצביעיו מהציונות הדתית. בתרחיש זה יהיה כדאי לכל המפלגות להעביר תקציב: זה גם יגדיל את הסיכוי להישג טוב בבחירות וגם ינעץ חלק מהתקציבים לשנים קדימה. דווקא תרחיש זה הוא הפחות מסוכן לכלכלה הישראלית: התקציב יתאפיין בתן־וקח פוליטיים, במאבקים על תקציב הביטחון שיהיו קלים יותר לאוצר מאשר בזמן המלחמה, ובסופו של דבר ניתן יהיה לשמור על גירעון סביר בזכות הצמיחה המשמעותית הצפויה בשנה הבאה. התיקון ארוך־הטווח שישראל זקוקה לו יחכה לממשלה הבאה.
3. התרחיש המסוכן יותר הוא "חזרה ל־6 באוקטובר". כלומר, שהממשלה תרצה בשנתה האחרונה להשלים את ההפיכה המשטרית, בין אם באמצעות מיחזור צעדי החקיקה שהוצגו בינואר 2023 ובין אם באמצעות יצירת צעדים חדשים. יש לזכור כי במובנים מסוימים, דווקא כעת, אחרי סיום המלחמה, יש לממשלה רצון לקעקע את אמינות מערכת המשפט, שכן זו צפויה להיות מעורבת בכל "ועדת חקירה" שתקום לחקור את אירועי השביעי באוקטובר.
אם הממשלה תפעל להלהטת הרוחות במקום להרגעתן, הצמיחה הכלכלית תהיה מתונה ממה שהיה ניתן לקוות, והמשקיעים לא ימהרו לחזור. המינימום שיש לדרוש מהממשלה הוא להעביר את שנתה האחרונה — או חצי שנתה האחרונה, במקרה שלא יאושר תקציב — ללא העמקת הקרע החברתי.
4. לסיום, יש להתבונן בסוגיית גיוס החרדים. החרדים רצו את סיום המלחמה מזמן, בעיקר מטעמים אינטרסנטיים: הם הבינו שככל שעובר הזמן, היכולת להעביר חוק "אי־גיוס לבני ישיבות" פוחתת והולכת. המלחמה הסתיימה לאחר כשנתיים, עם פצועים והרוגים רבים ועם דרישה חברתית חוצת מחנות לגיוס חרדים.
החרדים עדיין מאמינים כי כעת יהיה קל יותר להשיג חוק אי־גיוס שירצה אותם, שכן נתניהו חזק יותר בתוך הליכוד, וקשה לראות כאלו שימרדו בחוק שהוא תומך בו.
אך מנגד, ייתכן כי האנרגיות החברתיות שהצטברו בחברה האזרחית סביב המאבק בהפיכה המשטרית ובמאבק לשחרור החטופים יתורגמו לקריאה נרחבת לגיוס חרדים — ואז העברת חוק אי־גיוס תהיה מסובכת בהרבה.
