600 ימים למלחמה
גיוס של 80 אלף חרדים לצה"ל יתרום למשק 100 מיליארד שקל בשנה
מספר החרדים בגיל גיוס הגיע ל־80 אלף. על פי האוצר, לגיוס של עשרת אלפים חרדים יש תועלת כלכלית של 7 מיליארד שקל לשנה. אם ייצאו לעבוד אחרי השירות, התועלת תגדל ל־11.7 מיליארד שקל
להשתמטות החרדים מגיוס יש משמעויות מאקרו־כלכליות אדירות. במסמך שהעביר לממשלה הממונה על תקציבים יוגב גרדוס במרץ 2024 הוא כותב: "ההשפעה הכלכלית של הצעות משרד הביטחון (הארכת שירות החובה והמילואים) בעשור הקרוב מוערכת בכ־104 מיליארד שקל (כולל פגיעה בתוצר) והעלות התקציבית למדינה מוערכת בכ־41 מיליארד שקל".
חלק עצום מהעלות והנזק יכול להימנע על ידי גיוס חרדים לשירות חובה. זאת, הן משום שהיעדרות חייל סדיר מהמשק זולה בהרבה מהיעדרות של חייל מילואים והן בשל הערך הכלכלי הנמוך של לימודים בישיבה או אפילו עבודת חרדים. את הנתונים הציג ביולי 2024 סגן הממונה על התקציבים כפיר בטט גם לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
מספר תלמידי הישיבות שהיו במעמד תורתם אומנותם ביולי 2023, כשפקעה האפשרות החוקית להעניק מעמד כזה, היה 63 אלף. על פי האוצר, גיוס של 63 אלף חרדים (לא בהכרח לשירות קרבי) היה מביא לתועלת כלכלית של כ־42 מיליארד שקל לשנה בתקופת השירות הצבאי. בהנחה שאחרי השירות הם ייצאו לעבודה, הפריון החרדי לנפש יגדל ב־20% והתועלת הכלכלית תגיע ל־77 מיליארד שקל לשנה. התועלת הכלכלית מגיוס של עשרת אלפים גברים תהיה 6.7 מיליארד שקל לשנה ובהנחה שייצאו לעבודה — 11.7 מיליארד שקל.
תחשיב התועלת הכלכלית מגיוס החרדים מבוסס על כך שהעלות הכלכלית למשק (ובמיוחד השכר התחליפי) של גיוס חרדים נמוכה בהרבה מהעלות של גיוס חייל חובה לא חרדי. אם משווים את גיוס החרדים לגיוס מילואים — התועלת תהיה גדולה בהרבה.
בינתיים גדל מספר המשתמטים ל־80 אלף כך שניתן להעריך שהתועלת מגיוסם עלתה ל־54 מיליארד שקל, ויחד עם עבודה לאחר הצבא היא מגיעה ל־94 מיליארד שקל בשנה.
השנה צפוי שיתגייסו כ־2,700 חרדים מתוך 4,800 שלהם התחייב צה"ל לבג"ץ. צה"ל הוציא 24 אלף צווי התייצבות אבל כ־90% מהמתגייסים הגיעו באמצעות מסלולי גיוס ולא מהצווים.
תחשיב שערך הכלכלן הראשי של פירמת ראיית החשבון BDO חן הרצוג עבור עמותת ישראל חופשית מגלה שההפסד למשק כתוצאה מאי־גיוס החרדים עמד ב־2024 על 17 מיליארד שקל. מתוך זה העלות התקציבית הישירה של גיוס אנשי המילואים היא 5.8 מיליארד שקל, הפגיעה בתוצר 7 מיליארד שקל, הפגיעה הכלכלית בתעסוקת בנות הזוג (אובדן שעות עבודה) 1.8 מיליארד שקל והפגיעה כתוצאה מהפסד ותק של המגויסים או דחיית יציאתם לעבודה היא 4.6 מיליארד שקל.
