הממשלה תאשר הקמת עשרות יישובים ביו"ש - בלי תקציב לביטחון
ההחלטה שהממשלה צפויה לאשר מחר מתקצבת את עלויות הקמת היישובים בכמיליארד שקל, אך לא את עלויות הביטחון השוטפות - שלפי הערכות עשויות להגיע למיליארד שקל נוספים. בכירים בצה"ל הזהירו מהעלות בדיוני הקבינט, ומשרד הביטחון מסרב לקחת אחריות על ההחלטה - שמקודמת על ידי משרד ראש הממשלה וסמוטריץ'
הממשלה צפויה לאשר מחר (ה') החלטה על הקמת עשרות יישובים חדשים ביהודה ושומרון, אך לכלכליסט נודע כי לא נמצא מקור תקציבי לעלויות הביטחוניות הכרוכות בהחלטה.
משרד האוצר טוען כי "יש מסגרת תקציבית להקמת היישובים שאושרה בעבר, וכעת הכוונה להביא החלטה מפורטת". אלא שהמסגרת התקציבית עליה מדברים באוצר מתקצבת רק את עלויות ההקמה של היישובים, שמוערכות בכמיליארד שקל (עלויות התכנון, בהיקף של 125 מיליון שקל, אושרו בתחילת יוני - וגם להן היה מקור תקציבי מכספים קואלציוניים. אולם, באוצר לא לוקחים בחשבון את עלויות הביטחון התוספתיות שיהיו בשל הקמה של יישובים כה רבים. בכירים בצה"ל אמרו בדיוני הקבינט סביב ההחלטה כי למהלך כזה תהיה משמעות תקציבית, כשההערכות הן כי העלות הביטחונית תגיע לכמליארד שקל נוספים.
בשלב זה צה"ל ומשרד הביטחון לא מספקים באופן רשמי נתונים על העלות הביטחונית הנוספת של הקמת היישובים הללו, אך משרד הביטחון יהיה מחויב לשקף אותם בהחלטת הממשלה - והממשלה תהיה מחויבת למצוא להן מקור תקציבי. עם זאת, קיים חשש כי יופעל לחץ פוליטי על משרד הביטחון וצה"ל לא לשקף בהחלטת הממשלה את העלויות הללו. חשש זה מקבל ביטוי בסירוב של משרד הביטחון לקחת אחריות על ההחלטה: ההחלטה מקודמת על ידי משרד ראש הממשלה, והרוח החיה מאחוריה היא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואנשיו.
חשוב לציין כי קיימת החלטת ממשלה (3813) שמתקצבת תוספות ביטחוניות ליהודה ושומרון בהיקף של 525 מיליון שקל לשנת 2026. ישנם גורמים במשרד האוצר שמפנים להחלטה זו כמקור תקציבי לעלויות הביטחוניות הכרוכות בהקמת היישובים. אך לכלכליסט נודע כי תקציב זה הוא תקציב לכלל יהודה שומרון, ולפי הערכות, רק רבע ממנו רלוונטי ליישובים החדשים. כמו כן, התקציב המשוקף בהחלטת הממשלה הזו הוא תקציב של הקמה (כמו סלילת צירים), אבל העלות הביטחונית העיקרית צפויה להיות עלות שוטפת של כוח אדם ושעות פעילות נוספות - ולה אין מקור תקציבי.
נזכיר כי חוק התקציב מחייב את הממשלה לא לחרוג מהתקציב שנקבע בכנסת לשנה זו, וחוק הנומרטור מחייב את הממשלה שלא לחרוג מהתקציב הצפוי לשנים הבאות. לכן, כל החלטת ממשלה שכוללת הוצאה נוספת צריכה להצביע על מקור תקציבי, בדמות הסטה מתקציב אחר או קיצוץ רוחבי.
