בלעדי
התקן מתעכב, ופרויקט המטרו צפוי להתייקר ב־830 מיליון שקל
על פי דו"ח שהזמינה נת"ע, העיכוב באימוץ התקינה האירופית לבטון ייקר את פרויקט המטרו במאות מיליוני שקלים, בשל עלויות חומרי הגלם ומס הפחמן. לטענת מחברי הדו"ח, הדיון במכון התקנים נבלם משיקולים שאינם מקצועיים
המשך העיכוב ביישום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" בתחום תקן הבטון עלול לייקר את הקמת המטרו בכ־830 מיליון שקל. כך עולה מחוות דעת מקצועית שהזמינה נת"ע, ושהגיעה לידי כלכליסט.
לפי חוות הדעת, מאחר שנציגי משרדי הממשלה בוועדה של מכון התקנים מונעים בשלב זה את אימוץ התקינה האירופית באופן מלא, נת"ע תיאלץ להשתמש בבטון העומד בתקן הישראלי בלבד. המשמעות היא תוספת עלות של 500-300 מיליון שקל בהקמת המטרו. לכך צפויה להתווסף עלות של 330-190 מיליון שקל בגלל מס הפחמן האירופי, שמייקר את ייצור הצמנט המשמש בתקן הישראלי.
את הדו"ח הכינה ד"ר אינג' גלית אגרנטי, מהנדסת אזרחית בכירה ומומחית לחומרי בנייה ובטון. בשנתיים האחרונות היא מלווה את נת"ע בקידום אימוץ התקינה האירופית לבטון. לפי הדו"ח, ההליך נעצר בוועדה לחומרים ומוצרי בטון של מכון התקנים.
לטענת אגרנטי, יו"ר הוועדה ליאו רובינס, המשמש גם נציג משרד הבינוי והשיכון, סירב לקיים דיון בבקשה והעדיף להעבירה לוועדת מומחים בתמיכתם של יתר נציגי משרדי הממשלה בוועדה, אף שחלקם אינם בקיאים בנושא לעומק.
לדבריה, מדובר בניסיון לקבור את המהלך. שכן, הנוהג המקובל הוא שהוועדה המקצועית מקיימת דיונים ועבודת הכנה לפני העברת הנושא לוועדת מומחים (הליך שעלול להימשך יותר משנה) בעוד פרויקט המטרו כבר מתקדם.
התקן האירופי מאפשר שימוש ב־30 סוגי צמנט, המספקים עמידות טובה יותר לסדיקה, לכלורידים ולסביבות אגרסיביות, וכן בידוד תרמי משופר. זאת, לעומת חמישה סוגים בלבד בתקן הישראלי שנחשבים גם למזהמים ביותר.
באשר לטענה כי התקינה האירופית אינה מתאימה לאקלים בישראל, משיבה אגרנטי כי התקן מיושם בכל רחבי אירופה, מסקנדינביה ועד קפריסין.
בפרויקט המטרו צפויים להשתמש בכ־10 מיליון מ"ק בטון, הכוללים כ־4 מיליון טונות צמנט. בהיקפים כאלה, קובעת חוות הדעת, המעבר לתקן האירופי עשוי לחסוך בין 300 ל־500 מיליון שקל.
לצד החיסכון הישיר, התקינה האירופית מאפשרת גם שימוש מופחת בקלינקר, שהוא המרכיב המזהם ביותר בצמנט, ולכן מפחיתה את פליטות הפחמן הדו־חמצני. לכך יש גם משמעות כלכלית: נת"ע צפויה לשאת באופן עקיף בעלויות מס הפחמן האירופי, שיחול על חלק ניכר מהבטון שיירכש מיבואנים. כיום המס הוא כ־75 יורו לטונה, ועד 2030 הוא צפוי לעלות לכ־130 יורו לטונה. המעבר לתקן האירופי עשוי לחסוך עוד 330-190 מיליון שקל ברכיב זה.
אז מדוע המהלך עדיין תקוע? לפי אגרנטי, הסיבה המרכזית היא היעדר תיאום מוקדם בין משרדי הממשלה, הגופים המקצועיים והיצרנים החברים בוועדה. אגרנטי אף מעריכה כי חלק מנציגי הממשלה כלל לא עודכנו לעומק בפרטי הסוגיה. "זהו אינטרס לאומי מובהק של תחרות, קיימות וחיסכון בתקציבי תשתיות. הדיון צריך להתקיים ברמת מדיניות ממשלתית ולא רק ברמת ועדת תקינה", כתבה.
לפי גורמים בענף, המתנגדים המרכזיים לאימוץ מלא של התקינה האירופית הם יצרני הבטון המקומיים ובעלי אינטרסים כלכליים הנהנים מהמבנה הריכוזי של השוק. מנגד, גופים מקצועיים, ובהם איגוד המהנדסים, תומכים באימוץ התקן. בדיון שנערך החודש בוועדת הכלכלה, מתח יו"ר איגוד מוצרי הבנייה והצריכה בהתאחדות התעשיינים גיל לידג'י ביקורת חריפה על כוונת המדינה להעניק פטור גורף מתקינה בפרויקטי תשתית לאומיים. לדבריו, החרגת פרויקטים כמו המטרו היא "מחדל". לדבריו, יש חשש מפני כשלי אכיפה שעלולים לאפשר כניסת מוצרים פגומים או מסוכנים לשוק, ולכן יש לחזק את מנגנוני הפיקוח.
בנת"ע סבורים כי הכרעה מהירה בסוגיה עשויה להשפיע באופן משמעותי על תקציב המטרו, המוערך בכ־177 מיליארד שקל, שחלק ממקורות המימון שלו עדיין לא אושרו, וכן לתרום להפחתת הפגיעה הסביבתית.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "המשרד שותף, יחד עם משרד הכלכלה וגורמים נוספים, לקידום אימוץ תקינה אירופית, ובכלל זה בתחום הצמנטים. בימים אלה מתקיימת עבודת מטה מקצועית לבחינת הנושא במטרה לאפשר פתיחת השוק למוצרים בינלאומיים, תוך שמירה על בטיחות הציבור ואיכות הבנייה, בהתאם ללקחי ועדת זיילר בעקבות אסון ורסאי".
