ברקת חוגג את הצלחת הרפורמה, אבל אולי זה בכלל הדולר שנחלש
שנה וחצי עברה מאז שנכנסה לתוקף רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, אבל משרד הכלכלה לא יודע לקבוע אם ירידות המחירים במוצרי החשמל נובעות מהפחתת עלויות התקינה או מהתרסקות הדולר. מה שבטוח הוא שהרפורמה הפחיתה עלויות ליבואנים • בקטגוריית הצעצועים חלה התייקרות
זו הרפורמה או הדולר? שנה וחצי עברה מאז שנכנסה לתוקף הפעימה הראשונה של רפורמת “מה שטוב לאירופה טוב לישראל”, ומשרד הכלכלה לא יודע לקבוע אם ירידות המחירים במוצרים שנדגמו נובעות מהפחתת עלויות התקינה או מהתרסקות שער הדולר. מה שבטוח — הרפורמה סייעה משמעותית ליבואנים והפחיתה להם עלויות. כך עולה מדו”ח שפרסם אתמול משרד הכלכלה.
במסגרת הרפורמה נקבע כי מוצרים הנמכרים באירופה ומאושרים בתקן אירופי יהיו פטורים מבדיקות תקינה חוזרות בישראל. המהלך נועד לאפשר יבוא ושיווק מגוון עצום של מוצרים בלי לעבור במכוני בדיקה בארץ, שמייקרים עלויות, ובדרך זו להוריד מחירים לצרכן.
הדו”ח של משרד הכלכלה כולל בדיקה מדגמית של 27 מוצרי צריכה שרפורמת התקינה חלה עליהם, והשוותה בין מחיריהם במאי 2024 למחיריהם בדצמבר 2025. נמצא כי ב־16 מוצרים המחיר ירד, בתשעה מוצרים הוא נותר ללא שינוי, ובשני מוצרים המחיר עלה. המוצרים שנבדקו היו בקטגוריות של שואבי אבק, צעצועים, עגלות לתינוק, מקררים, מכונות ומייבשי כביסה, מיקרוגלים ואופניים.
משרד הכלכלה בעצמו כותב בממצאי הדו”ח כי לא ניתן לדעת אם ירידת המחירים נובעת מהרפורמה או ממרכיבים אחרים (כמו ירידת שער הדולר והיורו, א”י): “ניתן לראות כי ברוב המוצרים רמת המחירים נמוכה יותר או נותרה ללא שינוי השנה בהשוואה לשנה שעברה. נדרשות בדיקות מעמיקות יותר במטרה לקבוע כי ירידה זו נובעת מהרפורמה או ממרכיבים אחרים”.
גם עמית גולדמן, מאגף התקציבים באוצר, אמר אתמול בדיון בוועדת הכלכלה בנושא השפעת הרפורמה כי “רואים שינוי בכמויות המיובאות של המוצרים, ועדיין לא רואים שינוי מספיק בהורדת המחיר. לא רואים במזון ירידה כמו שציפינו, ואנחנו חושבים שזה גם קשור לעניין הכשרות”.
מנגד, היבואנים שמשתמשים במסלולי היבוא של הרפורמה מרוצים מאוד שכן היא הורידה חסמי יבוא, הקטינה את הרגולציה, ואיפשרה להם להגדיל את כמות המוצרים שהם מייבאים. כמו כן היא איפשרה ליבואנים מקבילים, שעד אז נתקלו בקשיים, להיכנס לשוק.
דו”ח הבדיקה מלמד כי מתוך היבואנים אשר דיווחו על שימוש ברפורמה כ־92% דיווחו על תרומה חיובית שלה לעסקים. היבואנים דיווחו על הפחתת הנטל הרגולטורי, חיסכון בעלויות היבוא, הגדלת מגוון המוצרים, פתיחת הזדמנויות חדשות והגדלת הוודאות בתחום.
עלייה בהיקף היבוא
רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל מורכבת משני שלבים: שלב ראשון “לא עוצרים בנמל”, שנכנס לתוקף ב־1 ביולי 2024, ומשמעותו כי מרבית המוצרים שחייבים בתקן ישראלי נכנסים לארץ בחופשיות בלי צורך להגיש בקשה מקדימה ליבוא. שלב שני, “המסלול האירופי”, נכנס לתוקף ב־1 בינואר 2025 בפעימות במשך שלוש שנים, ומוגדר כמסלול הצהרה שבו היבואן מצהיר שהמוצרים שהוא מייבא עומדים ברגולציה האירופית. מטרות הרפורמה כפי שהגדיר אותן ניר ברקת שר הכלכלה: להביא להפחתה מהותית בנטל הרגולטורי ביבוא, להגברת התחרות דרך הרחבת היבוא, והגדלת המגוון, שאלו יביאו לדבריו “אוטומטית להורדת מחירים”.
בדיקת משרד הכלכלה מעלה כי אחוז היבואנים שהשתמשו במסלול השחרור של “לא עוצרים בנמל” בינואר 2025 היה 86%, ובסוף אותה שנה הוא עלה ל־93%. זאת בזמן שהשימוש במסלול האירופי של הצהרת יבואן על עמידה בתקן האירופי נמוך משמעותית ועלה מ־3.6% בחודש ינואר ל־13% בסוף שנת 2025. במשרד הכלכלה סבורים כי התהליך של המסלול האירופי מראש היה צפוי להיות איטי וממושך יותר, כי מוצרים שכבר היו להם אישורים ונעשו עליהם בדיקות מעבדה לא היה ליבואן אינטרס להכניס אותם במסלול האירופי. ההערכה היא שכאשר ייכנסו מוצרים חדשים שיידרשו לבדיקות, היבואנים יוותרו על הבדיקה וישתמשו במסלול ההצהרה.
הרפורמה תרמה לעלייה בהיקף היבוא. על פי הממצאים, ב־2025 חלה עלייה בהיקפי היבוא בחלק מהמוצרים ל־20%. אלא שמבחינת היקף היבוא של עשר היבואנים הגדולים בכל קטגוריה נמצא כי ברוב הקטגוריות היבואנים הגדולים עדיין מובילים בהיקפי היבוא. עם זאת, חלו שינויים בנתח השוק של חלק מהם, ובחלק מהקטגוריות הצטרפו יבואנים חדשים. כך לדוגמה בקטגוריית עגלות תינוק נתח השוק של חמשת היבואנים הגדולים עמד על 73% ב־2024, וב־2025 הוא ירד ל־70%.
בקטגוריית שואבי האבק היו תזוזות רבות בתמונת היבואנים המרכזיים, אבל מה שלא מציינים במשרד הכלכלה זה שהתזוזות בחלקן נובעות ממותגים שפשטו רגל כדוגמת iRobot או שינויים בחברה הזכיינית של המותג דייסון בישראל, שהובילו לירידה בכמות המוצרים שיובאו לארץ. בשוק האופניים תמונת היבואנים קבועה, מלבד עלייה של יבואן אחד מנתח של 7% לכ־12%.
חשוב לציין שבתחום מוצרי החשמל היה יבוא מקביל רחב היקף מאז ומתמיד, והמחירים בתחום היו תחרותיים גם בשל מספרם הרב של היבואנים וגם בשל היבוא המקביל ואתרי האונליין בתחום מוצרי החשמל שהגדילו אף הם את התחרות. רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל שיושמה גם בתחום המזון לא הצליחה עד כה להביא להוזלת מחירי המזון בסופרים.
שר הכלכלה העלה לפני שבועיים פוסט באינסטגרם בו הוא התגאה בכך שרפורמת היבוא הובילה להורדת מחירים של מוצרי חשמל. הגולשים לא נשארו חייבים, והזכירו לו שיוקר המחיה האמיתי הוא בתחום המזון וכתבו לו: “אנחנו לא אוכלים טלוויזיות”.
לחצים מצד טראמפ
בפתח הדיון אתמול הציג השר ברקת את נתוני הלמ”ס המצביעים על הצלחת הרפורמה האירופית מאז נכנסה לתוקף: “מ־1 בינואר 2025 ועד היום נרשמה ירידה של 4.3% במחירי מוצרי החשמל, ירידה של 14% באלקטרוניקה, וצניחה של עד 45% במחירי מדיחי הכלים. 92% מהיבואנים כבר משתמשים ברפורמה ורואים גידול ניכר במספר האנשים שרוצים לייבא”.
ברקת לא הסתיר בדיון את הלחצים הפוליטיים שמפעילה ארצות הברית על ממשלת ישראל כדי שזו תיישם רפורמה דומה בכל הקשור ליבוא מוצרים מארצות הברית, וביקש מהוועדה ליישם עוד במושב הנוכחי את רפורמת מה שטוב לאמריקה טוב לישראל.
בדיון אמר ברקת: “האמריקאים מתעקשים על זה כי הם אומרים שכל הסכמי הסחר מטרתם לטפל בגירעון סחר, אבל לא פחות מזה הם רוצים שיותר ויותר ייצור יעבור לארצות הברית. זו המטרה שלהם, לכן הם התעקשו שהרפורמה תיעשה על מוצרים שהייצור שלהם בארצות הברית. רפורמת מה שטוב לאמריקה יכולה להגדיל את היבוא בהיקף של 300-200 מיליון דולר, אבל לאמריקאים זה חשוב כי הם רוצים לקחת את המודל הזה שלנו ולהשליך על מדינות אחרות, ובמו”מ עימם הם מבהירים שהנושא הזה חשוב להם”.
אלא שהעובדה שהרפורמה מה שטוב לארצות הברית מתייחסת רק למוצרים שיוצרו בארצות הברית, ולא כאלה שמשווקים בארצות הברית, מרוקנת מתוכן את הרפורמה ומקטינה את כמות המוצרים שיבואנים יוכלו לייבא לארץ. נציגת לובי 99 אמרה כי “הנושא של אדמת הייצור מרוקן את הרפורמה מתוכן. ברקת השיב לה: “אני מציע שתנהלי את המו”מ עם טראמפ”. נציגת לובי 99 ענתה: “זה בדיוק העניין, זה עניין פוליטי”.
