מפקד משטרת פריז מזהיר: מחאת התלמידים יצאה משליטת המארגנים
ההפגנות הנרחבות צפויות להתחדש ביום שלישי, אך לטענת פטריס פור מארגני המחאה כבר לא שולטים בה. כמו כן, הוא קרא לתלמידים להפסיק לחסום כבישים ולהפר את הסדר. התלמידים מוחים נגד צפיפות בכיתות, המחסור במורים והתנאים הירודים בבתי הספר, זאת על רקע החלטת הממשלה להעלות את תקציב החינוך ב-1.7% בלבד בשנה הבאה
מפקד משטרת פריז הכריז כי מחאת תלמידי התיכון שהתפשטה בשבוע שעבר ברחבי צרפת "יצאה משליטה", וקרא למפגינים לחזור לנקיטת פעולות לא אלימות. עוד הזהיר כי המשטרה תתחיל להגיב בחומרה על כל הפגנת אלימות או ונדליזם, כך לפי דיווח ברויטרס.
ביום שישי נרשמו מספר עימותים בין המשטרה לתלמידי תיכון ברחבי צרפת. המחאה עוסקת בתנאי הלימוד והתקצוב במערכת החינוך הארצית, והתלמידים מוחים על הצפיפות בכיתות, מחסור במורים ומבנים מתפוררים לאחר שנים של השקעות נמוכות מדי. "אין ונטילציה בכיתות, ואי אפשר אפילו לפתוח חלון", אמר לניו יורק טיימס תלמיד בתיכון רוזה רקס בסן דני.
איגודי העובדים אף קראו למורים להצטרף ולהכריז על שביתה. בשבוע האחרון נעצרו כ-5,000 מפגינים, רובם תלמידי תיכון ועשרות נפצעו לאחר שפרצו עימותים בין המפגינים והמשטרה. דובר המשטרה מסר כי יותר מ-600 שוטרים נפצעו גם כן. הנזק לרכוש נאמד בעשרות מיליוני יורו.
ההפגנות מתוכננות להתחדש ביום שלישי, אך בפוסט שפרסם מפקד משטרת פריז, פטריס פור, ב-X טען כי מארגני המחאה כבר לא שולטים בה. כמו כן, הוא קרא לתלמידים להפסיק לחסום כבישים ולהפר את הסדר. "הגיע הזמן לשוב לצורות לא אלימות של פעילות", כתב. לדבריו, גם על ההורים מוטלת האחריות להרחיק את הילדים שלהם מההשפעה של מי שהוא כינה כ"מעוררי מהומות מקצועיים".
ההפגנות הנרחבות התפרצו בתקופה רגישה עבור הממשלה, שהכריזה בשבוע שעבר על שורה של קיצוצים בתקציב. כך, תקציב החינוך יעלה בשנה הבאה בשיעור של 1.7%, הנמוך מהאינפלציה, ויעמוד על 65.53 מיליארד יורו. שר החינוך טען כי החינוך נותר במעלה סדר העדיפויות והעלייה נמוכה בתקציב נובעת מהתכווצות האוכלוסייה.
בעוד שצרפת נמצאת במקום ביניים בין מדינות ה-OECD בכל הנוגע להוצאה על חינוך, ההוצאה הממוצעת לתלמיד בחינוך העל-יסודי נותרה כמעט ללא שינוי בעשור האחרון: 11,660 אירו ב-2024, לעומת 11,910 אירו ב-2010, לפי נתוני משרד החינוך הצרפתי.
צרפת, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, מפרה בעקביות את כללי הגוש, המתירים גירעון תקציבי של עד 3% ויחס חוב-תוצר של עד 60%. בשנה שעברה, הגירעון הממשלתי של צרפת הגיע ל-5.1% מהתמ"ג, בעוד שיחס החוב-תוצר שלה עמד על 119% בסוף יוני. ניסיונות הממשלה לבצע קיצוצים, העלאות מסים ורפורמות גרמו בשנים האחרונות לאי יציבות פוליטית - מאז 2021 כיהנו במדינה שישה ראשי ממשלה שונים.
המחאות מגיעות גם כשבעוד כחצי שנה מתוכננות להתקיים בחירות בצרפת. לפי הסקרים האחרונים, מפלגת הימין הקיצוני בראשותה של מארי לה פן תזכה בכ-35% מהקולות.
בהודעה שפרסם מוקדם יותר השבוע הנשיא עמנואל מקרון הוא אמר כי הזעם אינו מצדיק אלימות וכי אסור שמנהיגים פוליטיים יתנו לכך לגיטימציה. שר החינוך אדואר ז'פרה אמר אמנם כי התנועה הייתה "לגיטימית בהתחלה", ואולם משרד הפנים של צרפת מסר ביום חמישי כי המהומות "אינן קשורות עוד בשום צורה להבעה לגיטימית של דרישות תלמידי התיכון". המשרד תיאר את המצב כבעל מאפיינים של "אלימות עירונית". משרד ראש הממשלה מסר כי שירותי המודיעין רואים בתנועה "תמרון המאורגן על ידי מפלגת LFI (צרפת בלתי-כנועה) ושלוחותיה מהשמאל הקיצוני", כך לפי רויטרס.
