בלעדי
אחרי 7 שנים: הבכיר שהואשם בקבלת טובות הנאה ממסעדן זוכה - ויוחזר לרשות המסים
גיל אברהמוף, סגן פקיד שומה בירושלים, הועמד לדין כי אכל במסעדה שהיתה בטיפולו ונטען שקיבל יחס מועדף - וזוכה. ביהמ"ש: לא הוכח שפעל לטובתה
הסיפור מתחיל בכתב אישום על מרמה והפרת אמונים, שתיאר קשרים פסולים לכאורה של בכיר לשעבר ברשות המסים עם נישום שלו. בלב האישום עמדה הטענה שסגן פקיד שומה ירושלים 2, גיל אברהמוף (61), היה לקוח קבוע של מסעדה שהיתה בתחום הטיפול של משרדו, ובמקביל טיפל בתיק המס שלה בעודו מצוי, לפי האישום, בניגוד עניינים בשל קשריו עם בעליה ואחיו. עוד נטען כי קיבל מהם יחס מועדף – ארוחות, אירוח מיוחד, משלוחי מזון ומתנות – תוך יצירת ציפייה כי יסייע לעסק בהליכי המס.
החודש, חמש שנים לאחר תחילת המשפט, התיק הסתיים בזיכוי מוחלט. בית משפט השלום בירושלים מתח ביקורת על הפרקליטות ועל גרסת בעלי המסעדה, ששימש כעד מדינה.
הכרעת הדין של השופטת חוי טוקר מבחינה עקרונית בין מראית עין לבין עבירה פלילית בכל הנוגע לקשרים בין עובדי ציבור לנישומים בתחום שיפוטם. לפי פסק הדין, לא די בעצם הקשר, אלא יש להוכיח פעולה בניגוד עניינים ממשי ו"פן מחמיר נוסף", כמו סטייה מן השורה או מתן הטבה בפועל.
בעקבות זיכויו, אברהמוף, שהושעה מרשום המסים בתחילת החקירה לפני 7.5 שנים ומאז פברואר 2019 לא עבד, דרש לשוב לתפקידו. בשבוע שעבר נציבות שירות המדינה קיבלה את בקשתו, והודיעה לו כי נוכח הזיכוי ולאחר בחינת הדברים, "הוחלט, על דעת נציב שירות המדינה, על הפסקת השעייתך מהעבודה. רשות המסים תשיב לך את זכויותיך בגין תקופת ההשעיה, בהתאם להוראות הדין והתקשי"ר".
במסגרת תפקידו היתה לאברהמוף סמכות להכריע בחבות המס של נישומים באזור עוטף ירושלים ויישובי הסביבה ולהשפיע על הליכי השומה, הביקורת והגבייה שלהם. אחד הנישומים היה מסעדה, שאברהמוף עסק בהליכים הקשורים בעניינה כבר ב־2010, אז עבד כגובה מס באותו משרד.
קושי ליישב בין שתי תזות של התביעה
ב־2019 נפתחה חקירה פלילית נגד אברהמוף בעקבות תלונה שהגיש בעלי המסעדה, שהתמודד אז עם שומת מס של כ־4 מיליון שקל שקבע לו משרדו. הוא סיפר לחוקרי להב 433 על מערכת יחסים אישית וארוכת שנים בינו לבין אברהמוף, בעת שהמסעדה היתה נתונה להליכי שומה, ביקורת וגבייה. לדבריו, הוא סיפק לאברהמוף יחס מועדף ואירוח VIP במסעדה, וכן משלוחי אוכל ושתייה אלכוהולית לבתי מלון שבהם שהה באזור ירושלים, אף שלמסעדה לא היה שירות משלוחים.
בעלי המסעדה טען כי אברהמוף הפסיק לשלם עבור השירותים מאז שמונה לסגן פקיד שומה, ודאג להעביר לו מסר שבכוחו לפגוע בו בשל מעמדו. לפיכך, בשלב הראשוני נבדקו גם חשדות לשוחד ולסחיטה באיומים. בעל המסעדה קיבל מעמד של עד מדינה, אולם פרקליטות מיסוי וכלכלה לא קיבלה לבסוף את כל גרסתו.
כתב האישום שהוגש ב־2021 נגד אברהמוף התמקד בשתי טענות להפרת אמונים: טיפול בתיק המס של המסעדה תוך ניגוד עניינים, וקבלת טובות הנאה בזיקה לתפקידו, שייצרה אצל בעלי המסעדה ציפייה כי ייטיב עמו.
בכתב האישום תואר כיצד בעל המסעדה נהג לשמור לאברהמוף שולחן פרטי במרפסת, לערוך אותו בצורה חגיגית, ולהביא לשולחנו "שפע של אוכל ללא הגבלה, בקבוקי משקה אלכוהוליים יקרים שנקנו לאירוח לקוחות עתירי ממון וכן קינוחים שלא מוגשים במסעדה בדרך כלל ונרכשים במיוחד עבורו". עוד נטען כי בעל המסעדה הגיש מתנות לאורחיו של אברהמוף. בתום הארוחה לא הוגש לו חשבון, אלא הוא ניגש לקופה ושילם במזומן לבעל המסעדה סכום שנקב בעצמו.
הפרקליטות טענה כי מדובר בטובות הנאה שאברהמוף קיבל בזיקה לתפקידו ולמעמדו כסגן פקיד השומה האחראי על תיק המס של המסעדה. לטענתה, אברהמוף "ניצל באופן פסול את כח משרתו, מעמדו ותפקידו הציבורי, וזאת לשם קבלת טובות הנאה אישיות, ביודעו כי בעלי המסעדה ייענה לדרישותיו וישאף לרצותו נוכח יכולתו להשפיע על הליכי המס הנוגעים למסעדה".
עוד נטען כי אברהמוף היה בניגוד עניינים בעת שהעניק הלוואה לאחיו של בעל המסעדה, שעבד בה כמלצר. למרות זאת, נטען, הוא לא דיווח על זיקותיו לגורמים הרלבנטיים ברשות המסים והמשיך לפעול בעניין תיק המס של המסעדה. בכך, לטענת הפרקליטות, הוא ביצע מעשי הפרת אמונים הפוגעים בטוהר המידות, באמון הציבור ובתקינות המינהל.
אברהמוף, שהושעה מתפקידו כבר בפברואר 2019, נאבק באישומים באמצעות עורכי הדין עמית בכר, המכהן כיו"ר לשכת עורכי הדין, ולילך מיכלשטיין ממשרד ש. הורוביץ. במהלך המשפט ערערה ההגנה על טענות כתב האישום, שהתבססו במידה רבה על גרסת בעלי המסעדה, וההליך הסתיים בזיכויו המלא של אברהמוף.
השופטת קבעה כי לא הוכח שהוא טיפל באופן אקטיבי בשומת המסעדה, קיבל טובת הנאה או קיים קשר אישי או חברי הדוק עם בעל המסעדה ואחיו, היוצר ניגוד עניינים, וכן קבעה שלא הוכחה טענת התביעה שנטע אצל בעל המסעדה ציפייה כי ייטיב עמו בהליכי המס.
השופטת הצביעה גם על כשלים ראייתיים ומהותיים בתזה של התביעה. לדבריה, המדינה הציגה שתי תזות שקשה ליישב ביניהן: מצד אחד קשר אישי בין אברהמוף לבעל המסעדה, שהעמיד אותו בניגוד עניינים; ומצד שני מערכת של פחד וסחיטה, שבה בעל המסעדה חש מאוים ונאלץ לרצותו. השופטת העירה כי "כתב האישום אינו ברור דיו".
הסוגיה העקרונית הראשונה שעלתה בתיק היא מהו ניגוד עניינים פלילי. אין מחלוקת כי אברהמוף היה בעל מעמד בכיר וסמכויות רחבות, אך השופטת קבעה ש"הנאשם לא פעל ביחס למסעדה במסגרת תפקידו" ולא טיפל בתיק המס שלה.
בהכרעת הדין נקבע כי הליכי פסילת הספרים והביקורת הכלכלית החלו ללא יוזמתו ונוהלו בידי גורמים אחרים שלא היו כפופים לאברהמוף, ובהמשך הובא הטיפול לפקיד השומה עצמו.
אברהמוף אמנם חתם על מסמכי פסילת ספרים והשתתף בשתי ישיבות, אך השופטת ראתה בחתימתו חלק מהליך בקרה לאחר שהטיפול המקצועי כבר נעשה. לדבריה, הוא "לא נדרש לנקוט בפעולות אקטיביות" ביחס לשומת המסעדה, לא היה אחראי לניהול ספרי החשבונות שלה ולא קיבל החלטה בעניינה או פעל בניגוד לדין.
השופט הראשון פרש בלי לתת הכרעה
הסוגיה העקרונית השנייה היא ההבחנה בין שירות מועדף לבין טובת הנאה פלילית. התביעה תיארה שולחן פרטי, הזמנות שאינן בתפריט, משקאות מיוחדים, משלוחים ומתנות. אולם מאחר שהמדינה לא טענה שאברהמוף לא שילם עבור השירותים, קבעה השופטת כי קשה לבסס עליהם "יחס מועדף" בעל משמעות פלילית. מהעדויות עלה כי חלק מהשירותים, ובהם המשלוחים, ניתנו גם ללקוחות אחרים, בייחוד לקוחות קבועים או באירועים שהוזמנו מראש. השופטת קבעה כי מדובר ב"שירותים אינהרנטיים למסעדה, גם אם חלקם אינם מסופקים לכלל הלקוחות". מאחר שאברהמוף שילם עבורם, קבעה שלא הוכח כי קיבל טובות הנאה.
השופטת ציינה כי גם אילו הוכח ניגוד עניינים, היה על המדינה לבחון את עוצמתו ולהראות "פן מחמיר נוסף", כגון סטייה מן השורה, אינטרס כלכלי או הטבה בפועל עם המסעדה, אך אלה לא הוכחו. גם הטענה לקיומם של יחסים חבריים או אישיים לא הוכחה, ותדירות ביקוריו של אברהמוף במקום לא תאמה את התיאור שהוצג, כפי שעלה מאיכוני הטלפון שלו. לבסוף קבעה השופטת כי לא התגבשו יסודות עבירת הפרת האמונים וכי אברהמוף לא הפר את נוהלי רשות המסים, וזיכתה אותו.
השופטת הזכירה גם את "המצב הדיוני" שאליו נקלע אברהמוף, לאחר שהשופט שניהל את המשפט פרש בטרם כתב פסק דין. מדובר באחד משישה תיקים שהותיר ללא הכרעה השופט דב פולוק, שפרש בסוף 2025, כחצי שנה לפני המתוכנן, כדי לקבל הטבה בתנאי הפנסיה. עם זאת, השופטת הבהירה כי הזיכוי לא ניתן מטעמי "הגנה מן הצדק", אלא לאחר בחינת הראיות.
עו"ד בכר ומיכלשטיין מסרו: "אחרי מסכת ארוכה של ייסורים, זכינו לסייע לעשיית צדק עם גיל אברהמוף, עובד ציבור מסור שנפל קורבן לעלילת שווא. הוא פעל ביושרה וללא דופי ובית המשפט קבע מפורשות שלא נפל רבב בעניינו. עכשיו הגיעה העת להשיב את מרשנו לתפקיד ממנו הושעה בעקבות שקריו של עד המדינה ולפצותו על שנים של עוגמת נפש שעברו עליו ועל משפחתו".
