תקציב מונשם: סל הבריאות גדל ב־8.2% אבל מלאי התרופות הצטמק ב־23%
הד"וחות הכספיים של ישראל ל־2025 חושפים כי הכסף זורם למערכת הבריאות, אך לערוצים שאינם בונים יכולת • שנת מלחמה שלישית היתה אמורה לייצר גל השקעות במיגון, בציוד ובמלאים רפואיים, אך הנתונים מראים שזה לא קרה • במקום לממן רק את השוטף יש לבנות מסוגלות לשעת חירום
הסל של שירותי הבריאות גדל ב־2025 ב־8.2% והגיע לשיא כל הזמנים – 75.8 מיליארד שקל – זאת לעומת גידול ממוצע של 6% של כלל ההעברות הממשלתיות. אלא שבאותה שנה עצמה ירד מלאי התרופות של המדינה ב־23%, מלאי ציוד עזר רפואי ב־68%, וההשקעה בציוד רפואי בבתי החולים הממשלתיים הסתכמה ב־333 מיליון שקל מול פחת שנתי של 300 מיליון. כך עולה מהדו"חות הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2025, שפרסמה שלשום החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו.
שני הנתונים אינם סותרים, משום שהם מתארים שני ערוצי כסף שונים לחלוטין. הסל הוא הוצאה שוטפת שנקבעת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, זורמת אל ארבע הקופות ומתעדכן מדי שנה כמעט אוטומטית. הציוד, המלאי, המיגון והתשתית נקבעים בערוץ אחר – תקציב פיתוח, החלטות רכש והכרעות פרטניות שאיש אינו מחויב להן בחוק. בערוץ הראשון המערכת קיבלה השנה יותר. בערוץ השני – בשנה השלישית ללחימה – היא לא צברה אלא נשחקה.
סדרי עדיפויות: בין מלחמה לבריאות
ההקשר של 2025 הוא המלחמה. הממשלה הוציאה בגינה 89.8 מיליארד שקל באותה שנה, ומאז אוקטובר 2023 הצטברו 231.4 מיליארד שקל. חלקו המיועד של משרד הבריאות: 1.4 מיליארד שקל – כ־1.5% מהוצאות המלחמה באותה שנה, וכ־1% מההוצאה השנתית של תחום הבריאות כולו.
הכסף הזה מימן מיגון בתי חולים, כוח אדם רפואי, תמיכה בקופות ובבתי חולים ציבוריים, והרחבת מרכזי החוסן לפריסה ארצית בעקבות גידול חד במספר המטופלים. במונחי משרדים אזרחיים זהו סכום מכובד – יותר מהחינוך ומהתיירות. במונחי מערכת שמוציאה 121.9 מיליארד שקל בשנה וספגה שלוש שנות לחימה, זהו סכום שולי. חלק נוסף מהמענה הבריאותי מובלע בסעיף "הוצאות אזרחיות שונות" בהיקף 13.2 מיליארד שקל, שהדו"ח אינו מפלח – ולכן העלות המלאה של המלחמה למערכת הבריאות אינה ניתנת לחילוץ מהמסמך.
מול זה עומד משרד הביטחון עם 67.8 מיליארד שקל בשנה אחת. אין כאן טענה על סדרי עדיפויות בין ביטחון לבריאות. יש כאן עובדה אחת: שנת מלחמה שלישית הייתה אמורה לייצר במערכת הבריאות גל השקעה במיגון, בציוד ובמלאים. המספרים מראים שזה לא קרה.
נקודות תורפה: ציוד מתיישן ומלאי שהצטמק
הממצא החריף ביותר נוגע למלאי החירום. מלאי התרופות הבלתי שוטף ירד מ־1,096 מיליון שקל ל־839 מיליון שקל, ומלאי ציוד עזר רפואי צנח מ־286 מיליון שקל ל־91 מיליון שקל, ירידה של 68% בשנה אחת. הדו"ח אינו מסביר את השינוי, אך הוא כן מסייג שניהול המלאי ורישומו בחלק ממשרדי הממשלה "לוקה בחסר", ולכן ייתכן שחלק מהירידה הוא רישומי. מתוך 26 הישויות שהדו"ח מסווג בתחום הבריאות, 19 קיבלו חוות דעת עם הסתייגות – בהן משרד הבריאות עצמו, שיבא, רמב"ם, אסף הרופא, איכילוב וברזילי. שלוש ישויות נותרו ללא חוות דעת כלל: וולפסון והמרכז הגריאטרי בראשון לציון עדיין בסטטוס טיוטה, ומועצת הבריאות מדווחת על שנים קודמות. אך גם בתרחיש המקל, מדובר במערכת שבשנה שלישית ללחימה לא בנתה מלאי חירום אלא צמצמה אותו.
במקביל נפגע גם מלאי ההון. עלות הציוד והמכשור הרפואי בבתי החולים הממשלתיים עומדת על 5.6 מיליארד שקל, אך היתרה המופחתת היא 1.6 מיליארד שקל בלבד – 28% מהעלות. ההשקעה החדשה ב־2025 הסתכמה ב־333 מיליון שקל מול פחת של 300 מיליון שקל. ההשקעה נטו בציוד רפואי בבתי החולים הממשלתיים עמדה השנה על כ־33 מיליון שקל. המערכת מחליפה את מה שמתיישן אצלה, ולא יותר מזה.
הצד הפיננסי מסמן את אותו לחץ מזווית אחרת. ההפרשה לחובות מסופקים של משרד הבריאות זינקה מ־320 מיליון שקל ל־521 מיליון שקל – קפיצה של 63%. עיקר החוב, לפי הדו"ח, הוא של קופות החולים לבתי החולים הממשלתיים עבור שירותים רפואיים שניתנו למבוטחים שלהן.
גם החשיפה המשפטית של הממשלה מרוכזת כמעט כולה בבריאות — 46% מכלל ההפרשה של המדינה לתביעות משפטיות בכל התחומים גם יחד. הדו"ח מוסיף שבחלק מהישויות הממשלתיות "לא קיימת תשתית נאותה לניהול ומעקב אחר התביעות".
ומעל הכל מרחפת הזקנה. עתודת ענף הסיעוד בביטוח הלאומי קפצה ב־23% ל־167.7 מיליארד שקל, הגידול המהיר מבין כל הענפים. חלק ניכר מהקפיצה השנתית נובע משינוי מודל חישוב ולא מדמוגרפיה, אך המגמה ארוכת הטווח עומדת בפני עצמה. חלקו של הסיעוד בסך התשלומים יעלה מ־14% ב־2023 ל־24% ב־2060, וב־2036 תנוצל כל יתרת ההשקעה באג"ח מיועדות. זהו ביקוש שצפוי כמעט להכפיל את משקלו, מול מערכת שכבר היום אינה מרחיבה את כושר הייצור שלה.
נקודות אור: הכסף זורם והגירעון זעיר
מול כל הקשיים והסיכונים שפורטו, תמונת המימון השוטף חיובית ביותר. הסל הגיע ל־75.8 מיליארד שקל, גידול של 8.2% לעומת 2024, מהיר יותר מקצב הגידול של כלל ההעברות הממשלתיות, שעמד על 6% בממוצע. מתוכו, 51.7% לכללית, 28.1% למכבי, 12.8% למאוחדת ו־7.4% ללאומית.
דמי ביטוח הבריאות, המס הייעודי שנועד לממן את הסל, מכסים פחות ממחציתו. ב־2025 גבתה המדינה 37.4 מיליארד שקל בדמי ביטוח בריאות – גידול של 8.7% לעומת 34.4 מיליארד שקל ב־2024 – סכום המכסה כ־49% מסל של 75.8 מיליארד שקל. את היתרה, כ־38.4 מיליארד שקל, משלים תקציב המדינה הכללי. כלומר מחצית ממימון מערכת הבריאות הציבורית אינה נשענת על מקור ייעודי ומוגן, אלא מתחרה מדי שנה על אותם משאבים כמו כל משרד אחר שמתוקצב. ככל שהסל גדל מהר יותר מהמס שמממן אותו, כך גדל הנתח שנקבע בשולחן המשא ומתן התקציבי – ושם, כפי שמראים נתוני הציוד והמלאי, ההשקעה היא תמיד הראשונה לוותר.
התמיכות הממשלתיות ב"מטרות בריאות" זינקו ל־4.1 מיליארד שקל – גידול של 41%, הגבוה מבין כל מטרות התמיכה, ודווקא בשנה שבה סך התמיכות הממשלתיות ירד ב־4.7%. הכסף מיועד בעיקרו להסכמי ייצוב עם הקופות – אותם תקציבים מחוץ לסל המהווים גלגלי הצלה לקופות כדי למנוע כניסה לגירעון. גם ההכנסות מאספקת שירותים רפואיים – בעיקר מכירת שירותים של בתי החולים הממשלתיים ולשכות הבריאות לקופות – צמחו ב־10% והגיעו ל־19.2 מיליארד שקל. בשורה התחתונה הוצאות הבריאות עמדו על 121.9 מיליארד שקל מול הכנסות של 119.7 מיליארד שקל, פער של 2.2 מיליארד שקל בלבד. במונחי מערכת ציבורית בסדר גודל כזה, זהו גירעון מזערי.
בזירת כוח האדם נרשמה התקדמות ממוקדת. ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות הרפואית מספטמבר 2024 תייעל תוספות שכר דווקא למקצועות הסובלים ממחסור כרוני – פסיכיאטריה, גריאטריה ורפואה משפטית – לצד הרחבת נוכחות הרופאים הבכירים בשעות אחר הצהריים והערב ורכיבים מפחיתי שחיקה. עלותו האקטוארית, לפי הדו"ח, אינה מהותית.
השורה התחתונה: חובת השקעה במלאי ההון
במבט כולל, הדו"חות מציירים תמונה של מערכת שמקבלת יותר כסף בכל שנה – ובכל זאת נשחקת, משום שהתוספת מגיעה כמעט כולה בערוץ שמממן צריכה שוטפת ולא בערוץ שבונה יכולת ספיגה ו"באפרים" ליום סגריר. סל בריאות גדול יותר קונה יותר ביקורים, יותר תרופות ויותר ניתוחים. הוא אינו קונה מכשיר הדמיה חדש, אינו ממלא מחסן חירום ואינו מוסיף מיטה. לכן אפשר לראות באותו דו"ח עצמו גם גידול של 8.2% במימון וגם ציוד שמופחת ב־72%, מלאי חירום שהתכווץ בשני שלישים.
זה עובד בטווח הקצר, והחשבון מוגש מאוחר יותר: בתור, בזמן ההמתנה, ובמכשיר שלא הוחלף. הוויכוח על תקציב הבריאות לא צריך להתנהל רק על גודל הסל. הוא צריך להתנהל על הסעיף שאיש לא הגדיל כבר שנים – ההשקעה במלאי ההון של המערכת.
