סגור
ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט
בועז ביסמוט (מימין) בדיון היום (צילוחם: אלכס קולומויסקי)
פרשנות

ביסמוט מקדם מתווה השתמטות דרקוני ומצהיר שהוא מביא את הגאולה

יו"ר ועדת החוץ והביטחון מציג את מתווה הגיוס שלו כ“רגע היסטורי” אך בפועל מדובר בתוכנית שעטופה ברטוריקה משיחית, שממסמסת סנקציות, מדללת יעדים ומותירה את צה"ל בלי כלים לאכוף גיוס אמיתי. השאלה אם הציבור הדתי־לאומי יבלע את המתווה   

עבור לפחות אדם אחד חוק ההשתמטות מנקודת מבטו הוא לא חרפה או לחילופין פשרה הכרחית - אלא רגע היסטורי, ציון דרך בתהליך הגאולה. זהו יו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט. ביום חמישי הציג ביסמוט לציבור את מתווה ההשתמטות שלו. היום התחיל מרתון הדיונים במתווה. ביסמוט לא רק נשא בתחילת הישיבה נאום כמעט משיחי שקשה לספור את מספר הפעמים שאמר בו "היסטורי". הוא אף הפיץ חוברת שכולה גאווה תחת הכותרת "מתווה הגיוס של ביסמוט" (בגווני חאקי וירוק זית). ועל כך נשאלת השאלה המתבקשת: מילא שאתה מקדם את החוק הזה, אבל למה אתה עוד מתגאה בו?
"עם ישראל עוקב אחרינו. גם הדורות שהיו לפנינו והדורות שיהיו אחרינו. זה רגע נדיר בתולדות האומה", אמר ביסמוט בנאום שאפשר לכנותו הצהרת ההשתמטות. "אני אומר מכאן: החוק הזה טוב למדינה. הוא מחזיר את האמון, מחזיר את הצדק, ובסופו של התהליך הוא עתיד לחזק את האחדות בתוכנו. עידן הערפל מסתיים". לא פחות. והוא לא היסס לטעון ש"מי שיצביע בעד החוק יצביע בעד עתידה של מדינת ישראל. מי שיתנגד יוכיח שהוא מעדיף את המשחק הפוליטי הקטן על חשבון ביטחון המדינה, פוזיציה על פני אינטרס לאומי".
כראוי להצהרה היסטורית סיים את דבריו בהפניות לתנ"ך: "אני מתפלל לפני אלוהי ישראל שיעזור לנו להתגבר על המחלוקות בתוכנו כדי לשים קץ לצרותינו ולסבלנו, ולתקן ביחד — כולנו, קואליציה ואופוזיציה — תיקון היסטורי לטובת האומה כולה. וִיהי נעם ה' אלוהינו עלינו, ומעשה ידינו כוננה עלינו, ומעשה ידינו כוננהו" (תהילים, צ). לאור התרומה הברורה שביסמוט מייחס למתווה ההשתמטות שלו לאחדות ולשלום בעם, עולה השאלה מי ומתי יציע אותו לפרס ישראל אם לא לפרס נובל לשלום.
על פי ההצעה ידחה המועד הראשון לבדיקת העמידה ביעדי הגיוס עד אמצע 2027. ועדה של צה"ל והחרדים תוכל להפחית את היעדים בדיעבד, מה שמעקר את החוק כולו מתוכן. בנוסף, אין מכסת קרביים בחוק. הסנקציות המיידיות שיוטלו על תלמידי הישיבות הן סנקציות רכות דוגמת שלילת רישיון נהיגה.
הסנקציות הקשות שיוטלו על תלמידי הישיבות במקרה של אי־עמידה ביעדים, דוגמת ביטול האפשרות לרכוש דירה במסגרת מבצע מחיר למשתכן וביטול ההנחה במעונות יום, יידחו לפחות עד אמצע 2027. בכל מקרה הסנקציות יסתיימו כשהאברכים יגיעו לגיל 26, מה שיפגע קשות ביעילות שלהן. מטיוטת הצעת החוק שגיבש יו"ר הוועדה הקודם יולי אדלשטיין הוצאו שני היבטים מרכזיים: מכסה של חיילים קרביים ותומכי לחימה, ובדיקת נוכחות ביומטרית של התלמידים בישיבות.
אולי הדבר העיקרי שעולה מהחוברת שהפיץ היום ביסמוט הוא שלא רק שלא מפריע לו שמכנים את הצעת חוק ההשתמטות שלו "מתווה הגיוס של ביסמוט", הוא מאמץ זאת בהתלהבות. "מתווה הגיוס של ביסמוט מאזן בין צורכי צה"ל לבין שמירת עולם התורה ומחזיר יציבות למדינת ישראל. עושים היסטוריה — יחד!" טוענת החוברת. זה מביא למסקנה שלא בחוק ההשתמטות עוסקת החוברת אלא בפריימריז בליכוד, ושביסמוט חושב שהובלת תהליך ההשתמטות טובה לו בליכוד.
לחוברת של ביסמוט מצורפת השוואה של הצעת החוק שלו להצעת החוק של ליברמן מתקופת ממשלת השינוי. זו השוואה קנטרנית שמתייחסת להצעת חוק מלפני המלחמה. ההשוואה הנכונה שמופיעה בכפולה הזו בהרחבה היא להצעת החוק של יולי אדלשטיין ויועמ"שית הוועדה מירי פרנקל־שור מיולי האחרון. חשוב לזכור: אדלשטיין הוא לא אביר הגיוס וגם ההצעה שלו היא חצי חוק השתמטות, אבל היא למשל משקפת את מה שפרנקל־שור חושבת שהוא המינימום מבחינה חוקתית. לא בטוח שמה שמספק את פרנקל־שור יספק את בג"ץ, אבל ביסמוט בכלל לא קרוב לשם.
בין הפערים בין ההצעות: אדלשטיין ופרנקל־שור הקדימו את לוח יעדי הגיוס בשנה, הם כללו מכסת קרביים של 35%. ספירת המתגייסים שלהם לא כללה שירות אזרחי וכללה פחות יוצאים לשאלה. הבדל מהותי עוד יותר: הסנקציות הקשות מתחילות מיד, מה שאומר שהצעת החוק לא יכולה לשמש לחרדים כדי להרוויח זמן בלי כוונה לעמוד ביעדים.

ההשפעה המכריעה של הציונות הדתית

אדלשטיין עצמו אמר בישיבה היום: "שטות להשוות בין ההצעות. להצעות חוק יש מטרה. אני ניסיתי להגיע לחוק גיוס. ההצעה הזו (של ביסמוט) היא ודאי לא גיוס". אנשי הימין מביסמוט ועד דן אילוז, שהוא ממתנגדי החוק הבולטים בימין, דיברו בישיבה על השינויים שעוד יהיו בחוק. הדיון בשינויים מעלה את השאלה מהן העזים שביסמוט ונציג ש"ס למשא ומתן, אריאל אטיאס, הכניסו לחוק מתוך כוונה להוציא. אילוז אמר בישיבה ש"אפשר לקרוא לזה חוק גיוס אם מפסיקים את הסנקציות הקיימות, אי אפשר להגיד שזה חוק גיוס אם רק בעוד שנתיים בודקים עמידה ביעדים".
עולה השאלה כמה מאנשי הליכוד יסתפקו בשינויים סמליים של הוצאת עיזים וכמה ידבקו בעמדה שאינם מצביעים עבור חוק השתמטות. לפחות העמדות שאילוז וסגנית שר החוץ שרן השכל מבטאים נראות ככאלה שקשה לסגת מהן.
מה שיקבע האם הקואליציה מסוגלת להעביר את חוק ההשתמטות המתגבש זו עמדת סיעת הציונות הדתית. בפועל, מה שיקבע את עמדת סיעת הציונות הדתית זו עוצמת הלחץ שיפעיל הציבור שלה בבתי הכנסת ובמיוחד בסקרים. הציונות הדתית מתנדנדת במרחב שבין שר העלייה והקליטה אופיר סופר שאמר היום ש"החוק מביש. אצביע נגד גם אם ראש הממשלה יפוטר אותי": לבין יו"ר ועדת העבודה והרווחה מיכל וולדיגר ששאלה "למה להיות שיפוטי"?. הסיעה פרסמה הודעה שמשאירה את כל האופציות פתוחות: "אשררנו עכשיו בדיון סיעה את העיקרון שלנו ולפיו נצביע רק על חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה"ל. אנו מתייעצים ומגבשים את הערותינו לחוק ונעמוד על הכנסתן במעלה החקיקה. בכל מקרה נקבל החלטות משותפות ונפעל כסיעה מאוחדת".

"צריך לקרוע את החוק"

רוב האנשים שדיברו בישיבה היום היו אנשים שדעותיהם ידועות. יש עניין רב במה יגידו שני אנשים: פרנקל־שור, שלא דיברה כלל, ונציג צה"ל - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל שי טייב. לטייב היה חשוב לומר בישיבה הראשונה רק דבר אחד: "צריך מודל שמבטיח אנשים כשירים ללחימה ותומכי לחימה, והדבר הנכון הוא לעשות את זה במודל של גילאים. בלי מודל שמסתכל על מי מגיע, יהיה קשה להתאים בין מה שאנחנו צריכים לבין מי שבא".
המשמעות של האמירה הפקידותית הזו היא שצה"ל רוצה שיבטיחו לו שחלק מהמתגייסים החרדים יהיו צעירים כדי שיהיו ביניהם מספיק קרביים ותומכי לחימה. עולה השאלה האם ומתי יגיע לוועדה נציג של צה"ל שיגיד שהחוק הזה לא עונה בשום מקרה על צרכי הצבא. מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר בעניין זה שבשנת הגיוס 2024 התגייסו 35% מהחרדים לקרבי, ועובדה זו מעידה שהדברים קורים מעצמם, ואין צורך לקבוע בחוק מכסה.
עוד עמדה מפתיעה הייתה זו של ח"כ מאיר פרוש מאגודת ישראל, שטען שהצעת החוק מפלה כיוון שהיא דורשת לגייס רק חרדים ולא מוסלמים ודרוזים. הוא השווה אותה להחלטת האו"ם שהציונות היא גזענות. "כמו שהשגריר הרצוג קרע באו"ם את ההחלטה שהשוותה בין ציונות לגזענות, אני חושב שאת החוק הזה צריך לקרוע".
כל ח"כ חרדי שיודיע שהוא מתנגד או שיימנע בהצבעה על החוק יקשה על הקואליציה להשליט משמעת קואליציונית. סביר להניח שנציגי גור וויז'ניץ יתנגדו. פרוש מבקר את החוק בחריפות, אבל בהחלט ייתכן שבסוף יצביע בעד בטענה שזה הרע במיעוטו.