פרשנות
בג"ץ דוחף לסנקציות מידיות נגד משתמטים: “על הממשלה לפעול במהירות"
החלטת בג"ץ צפויה להביא להחמרת הסנקציות הכלכליות על משתמטים לתחום הדיור אבל לא בהכרח להרחבת המעצרים. בין הצעדים המוצעים: שלילת הנחות בארנונה למגורים, שלילת סבסוד תשלומי הורים וסיוע בשכר דירה. השופטים מתחו ביקורת חריפה על הממשלה: “זו חתירה תחת חובת הגיוס". והרבנים החרדים התירו את המשך דיוני ההשתמטות בכנסת כדי למשוך עוד זמן
שני מהלכים משמעותיים היו אתמול (ד') במסגרת מה שאפשר לכנות תהליך ההשתמטות. שני המנהיגים של דגל התורה, הרבנים דב לנדו ומשה הלל הירש, אישרו להמשיך את הדיונים בוועדת חוץ וביטחון על חוק ההשתמטות על סמך העקרונות שגיבש יו"ר הוועדה בועז ביסמוט. במקביל, הרכב מורחב של שופטי בג"ץ הורה להרחיב משמעותית את הסנקציות הכלכליות ואת האכיפה הפלילית נגד בחורי ישיבות משתמטים.
החלטת הרבנים נועדה להמשיך את מריחת הזמן בנושא ההשתמטות ולאפשר את המשך קיום הממשלה ללא הכרעה. הכרעת בג"ץ מקשה לעשות זאת ומייצרת לחץ על המערכת הפוליטית להכריע – חוק השתמטות או בחירות. לכאורה זה מאלץ את שני הצדדים – הקואליציה והחרדים – לקדם את תהליך ההשתמטות. אבל עם כל הכבוד גם לרבנים וגם לבג"ץ, רה”מ בנימין נתניהו הוכיח כבר יכולת להתמודד עם כל מכשול בשאיפתו המתמדת לא לקבל החלטות.
1. התנועה לאיכות השלטון, תנועת ישראל חופשית ותנועת אמא ערה עתרו ב־2024 לבג"ץ בדרישה שיורה לצה"ל להוציא צווים לכל מי שאיבדו את דחיית השירות ולהרחיב את אמצעי האכיפה נגד משתמטים. המדינה הוציאה בעקבות העתירה 80 אלף צוויי התייצבות, אבל היקף הגיוס והאכיפה נשארו מביכים. פסק הדין כולל אמירות קשות מאוד על התנערות הממשלה מחובתה לנקוט צעדים פליליים נגד משתמטים. אבל החלק שבו הוא צפוי להיות יעיל הוא דווקא הסנקציות הכלכליות.
נקבע שיש לגבש תוכנית סנקציות יעילה, נקבע שהפקידות היא שתקבע מה יעיל, ושאין לייצר הסדרי מימון עוקפים. ממילא לא רק שלא נראית באופק אפשרות להחזיר את ההנחות לאברכים במעונות היום או את הסכום שהוקפא בתקציב הישיבות. סביר להניח שהיקף הסנקציות ילך ויתרחב. המצב שיש לו תמיכה כל כך רחבה בציבור שמי שמשתמט לא יקבל אגורה מהמדינה הולך ומתקרב.
2. רשימת הסנקציות הקיימת כוללת את הקפאת תקציב הישיבות למשתמטים, ביטול ההנחות במעונות יום, ביטול ההנחות בביטוח לאומי, איסור יציאה לחו"ל ועוד. המשנה לנשיא בית המשפט העליון נעם סולברג מפרט בפסק הדין כמה רשימות של סנקציות ונותן לגיטימציה להשתמש בהן. אחת מהן היא הרשימה שהציע אגף התקציבים באוצר. סולברג כותב ש"צוינו, בין היתר, הצעדים הבאים, שכוללים שלילת הטבות הנחה בארנונה למגורים, סבסוד תשלומי הורים למסגרות חינוך משלימות, הטבות לנוסעי תחבורה ציבורית, סיוע בשכר דירה מתוקף מבחן הכנסה, סבסוד רכישת דירה, שכירות ארוכת טווח בשכר דירה מופחת, הלוואות משכנתה לזכאים".
הוא מציין שנטען כי "שלילת הטבות אלה צפויה להשפיע באופן ניכר על סלי ההכנסות וההוצאות של חלק ניכר מחייבי הגיוס, ולהביא לקיומו של מערך תמריצים אפקטיבי שצפוי להביא לאפקט משמעותי כבר בטווח הזמן המיידי. כמו כן הודגש, כי מדובר בצעדים שאינם דורשים חקיקה אלא מצויים בסמכותה המלאה של הממשלה". השופטים הנחו שהממשלה תכין תוך 45 יום תוכנית סנקציות שתגובש לפי מה שנראה לפקידות כיעיל. קשה שלא לראות את זה כהנחיה לאמץ את הרשימה הזאת או את רובה.
כלומר עליית המדרגה הצפויה בעקבות פסק הדין היא הפסקת כל סיוע בדיור למשתמטים. זה עניין יעיל במיוחד מכיוון שבניגוד לאברכים (תלמידי ישיבות נשואים) לרווקים אין כמעט אינטרסים כלכליים. האינטרס העיקרי שלהם הוא השידוך שבו מסדירים בין היתר את נושא רכישת הדירה ובונים בין היתר על סיוע מהמדינה. ממילא האיסור על מתן הטבות מהמדינה ייצור לחץ על צעירים חרדים לפני שידוך.
3. נציגת אימהות בחזית, שביקשה להצטרף לעתירה, עו"ד דפנה הולץ לכנר, ציינה בדיון בעתירות שנערך בסוף אוקטובר שבטיוטת חוק ההשתמטות של הקואליציה יש רשימה של סנקציות שברור שהן מקובלות על הממשלה. היא הציעה להחיל אותן לאלתר. סולברג מאמץ את הרעיון ומונה סנקציות שעל פי ההצעה ייושמו רק בעוד כמה שנים: שלילת השתתפות במחיר למשתכן, שלילת סיוע בשכר דירה, שלילת פטור ממס רכישה, ביטול הנחה בתחבורה הציבורית. הוא מגדיר אותן "צעדים משמעותיים יותר, כאלה שעשויים להתברר כבעלי נפקות של ממש". הוא מבהיר: "בהינתן שהצעת החוק נוקבת בצעדי אכיפה אלה באופן מפורש, לא בנקל ניתן יהיה לקבל טיעון מטעם הממשלה, שלפיו צעדים כלכליים כאמור כלל אינם אפקטיביים לשיטתה". עוד הוא מציין ש"תפקידנו, למצער בשלב זה, אינו להורות אפוא על קידום צעדים ספציפיים, כאלה או אחרים". הביטוי בשלב זה הוא הבהרה מפורשת מה יקרה אם הממשלה לא תגבש תוכנית.
4. במהלך הדיון בבג"ץ תקף פרקליט תנועת "אמא ערה", עו"ד גלעד ברנע, את מזכיר הממשלה יוסי פוקס שהודיע שהממשלה לא תנקוט אמצעי אכיפה מכיוון שהפתרון שלה הוא קידום חקיקה. "פקיד עובד ציבור מתריס נגד החוק. זו עבירת המרדה. מה קורה פה? הממשלה אומרת שפסק דין לא מחייב אותה. ממשלת ישראל כפופה לשלטון החוק". בדיון היו שציינו שפוקס מגלה נטייה למנות את עצמו ליועץ המשפטי האלטרנטיבי לממשלה.
ואכן סולברג מבקר את עמדת הממשלה והמזכיר שלה בחריפות: "הממשלה, מתוקף החובות המוטלות עליה, אינה רשאית למשוך ידיה מהפעלת הסמכויות הנתונות לה, בהתאם לשיקול דעתה, ולהיפטר מחובת הגיוס. קל וחומר שאין רשות לעשות זאת ללא תשתית עובדתית ונימוק ענייני. הבטחות לחקיקה עתידית, אינן פוטרות אותה מצעדי אכיפה". הימנעות כאמור, לדבריו, "חותרת למעשה נגד עצם קיומה של חובת הגיוס, אשר חלה באורח שוויוני על אזרחי המדינה".
5. השופטים קובעים כי בנושא האכיפה הפלילית "התנהלות רשויות המדינה אינה רחוקה מהתנערות מלאה מאכיפת חובת הגיוס לגבי בני הציבור החרדי. התנערות זו מאכיפת הוראות חוק שירות ביטחון מהווה הפרה של חובת הרשויות המוסמכות לאכוף את חוקי המדינה וחותרת תחת חובת הגיוס". על רקע זה הוציאו השופטים צו מוחלט המחייב את הממשלה "לפעול במהירות האפשרית, לשם נקיטת הליכים פליליים ממשיים כלפי מי שהוכרזו כמשתמטים מקרב בני הציבור החרדי". לפחות במה שנוגע להנחיית בג”ץ להרחיב את המעצרים נגד משתמטים חרדים סביר שמדיניות הממשלה תמשך. המשטרה תמשיך לא לשתף פעולה, המשטרה הצבאית מוגבלת והעובדה שראשה של הפרקליטות הצבאית נערף לא תועיל. לא צפויה בעקבות פסק הדין מצוקת מקום בבתי הכלא הצבאיים.
