TechTalk
מהסייבר ועד התודעה – הבינה המלאכותית מעצבת את המערכה מול איראן
העימות מול איראן ממחיש כי לא רק סייבר, אלא גם בינה מלאכותית הפכה לכלי אסטרטגי בלחימה המודרנית. השימוש בה אינו מוגבל לשדה הקרב, אלא משתרע על כלל זירות העימות: מודיעין וניהול קרב, סייבר, השפעה ותודעה.
דוחות של גופי מחקר בינלאומיים מצביעים על כך שישראל הינה מהמובילות בשילוב AI במערכי מודיעין וניהול קרב. ה-Middle East Institute ו-CSIS מצאו כי כבר בעם כלביא שולבו יכולות AI-enabled targeting, מיזוג מודיעין בזמן אמת עם מערכים אוטונומיים ורחפנים מתקדמים. הבינה המלאכותית אינה "יורה" בעצמה, אך היא משפרת משמעותית את היכולת לזהות דפוסים, לתעדף מטרות ולשלב מידע ממקורות מודיעין שונים לכדי החלטות מבצעיות מדויקות.
בממד התודעתי תרומת ה-AI בולטת במיוחד, בכך שהיא מאפשרת יצירת אמינות מדומה, הגדלת נפח המסרים והעמקת השפעה פסיכולוגית ופוליטית. דו"ח ממשלתי ישראלי מצא כי ביום פתיחת מלחמת שאגת הארי פורסמו ב-X כ-3.39 מיליון פוסטים ביום אחד. רובם בעלי סנטימנט ניטרלי-שלילי. זוהו שישה נרטיבים דומיננטיים ו-19 הפגנות מתוכננות בתוך שעות – עדות למהירות ולעוצמה של המערכה התודעתית. בשנים שקדמו לכך, Microsoft ו-OpenAI תיעדו מבצעי השפעה איראניים אנטי-ישראלים מבוססי AI, מנגד Citizen Lab חשפה פעילות אנטי-איראנית שכללה תוכן סינטטי שנועד לעודד תסיסה נגד המשטר האיראני.
בממד המודיעיני נרשמה גם כן פעילות משמעותית כאשר ב-CNN דווח לאחרונה כי לפי גורם ישראלי רשמי, ההתנקשות בעלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, התאפשרה בין היתר באמצעות מודיעין בזמן אמת ממצלמות תנועה שנפרצו זמן רב קודם לכן. אותן מצלמות היו חלק ממערכת רחבה שאפשרה לבנות "מכונת ייצור מטרות" מבוססת AIהמאפשרת זיהוי ותעדוף מטרות בזמן אמת. המערכת משלבת מקורות מודיעין מגוונים: חזותי, אנושי, אותות, תקשורת שיורטה, ודימות לוויני, אך נשענת על צוותים אנושיים ומקצועיים שתפקידם לאמת את ההמלצות ולכוונן את המודלים.
בממד הסייבר, התמונה חדה אף יותר. דוחות של OpenAI, Microsoft, Recorded Future ו-CrowdStrike מתעדים שימוש איראני במודלי שפה וכלי AI לצורכי תקיפת סייבר, מניסוח הודעות פישינג מותאם אישית ועד איתור פגיעויות וניתוח מערכות תעשייתיות. במערכה הנוכחית חל זינוק משמעותי בפעילות של קבוצות פרו-אירניות, שהפעילו קמפיינים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות מסרים לצד פריצות למאגרי מידע, מתקפות DDOS (מתקפת מניעת שרות מבוזרת), וניסיונות שיבוש של אתרים ומערכות של גופי ממשל, חברות פרטיות ואף תשתיות קריטיות במדינות הקשורות לעימות בהן ישראל, ארה"ב, כווית, קטאר, בחריין, ואיחוד האמירויות. הבינה המלאכותית אמנם אינה מחליפה את ההאקר, אך היא מקצרת תהליכים, משפרת התאמה לשפה המקומית ולקהל יעד ומגדילה את היקף הפעילות.
שילוב טכנולוגית AI במערכה הוא גם אתגר משפטי. השימוש בבינה מלאכותית בלחימה מחייב עמידה בדיני מלחמה בינלאומיים, ובעיקרם עקרונות ההבחנה (בין יעדים אזרחיים לצבאיים), ופעולה במידתיות וזהירות. אולם, כשמדובר במערכת בינה מלאכותית הנשענת על מודלים סטטיסטיים, דאטה שאיכותו לא ברורה ולמידת מכונה שאינה תמיד שקופה מספיק, מתעוררים קשיים כמו זיהוי שגוי של מטרות, קושי להעריך מידתיות בזמן אמת ולעמוד במשנה הזהירות.
כמו כן, כאשר מדובר בהחלטה המבוססת על אלגוריתם מורכב ישנו אתגר בייחוס אחריות משפטית לאור הקושי להתחקות אחר תהליך קבלת ההחלטות. לכן, ישנה חשיבות רבה לשילוב גורם אנושי בתהליך, ולקיום תיעוד, פיקוח ובקרה. לצד בחינה ומתן מענה מתאים לסוגיות נוספות כמו פרטיות והפצת תוכן סינתטי בזירות ההשפעה.
הבינה המלאכותית אינה משנה את המלחמה במהלך דרמטי אחד, אלא דרך עשרות שיפורים קטנים ומצטברים בכל שלב של העימות. השאלה כבר אינה האם AI תשפיע על ביטחון לאומי, אלא איך משכילים להשתמש ב-AI טוב יותר.
עבור ישראל המשמעות ברורה: יש להעמיק את ההשקעה בפיתוח והטמעה של יכולות AI צבאיות ואזרחיות, לחזק את שיתופי הפעולה בתחום בין מערכת הביטחון, התעשייה והאקדמיה, ולאמץ מנגנונים מפצים שיצמצמו חשיפה משפטית, על מנת לשמר ואף להגדיל את היתרון האסטרטגי בכל זירות העימות.
עו"ד אסנת סרוסי פירסטטר היא ראש מחלקת הייטק טכנולוגיה ובינה מלאכותית באגמון עם טולצ'ינסקי, מנתחת מערכות מידע ומרצה באקדמיה על בינה מלאכותית ואתיקה בנתונים דיגיטליים
