הגיע הזמן שענף הנדל"ן בישראל ינוע קדימה
במרוצת השנים האחרונות מדינת ישראל רשמה התקדמות משמעותית כמעט בכל הסקטורים העסקיים והמקצועיים האפשריים. המוח הישראלי המציא פטנטים שיצרו השפעה מקומית ועולמית על מגוון מקצועות וענפים רבים, בדגש על ענפים מוטי טכנולוגיה, אבל לא רק. למרות שמבחינה מספרית אנחנו יחסית מעטים, אנחנו רואים שוב ושוב כיצד הישראלים בולטים במקומות שבהם צרכי השוק פוגשים פוטנציאל כלכלי, הן בזירה המקומית והן בזירה הבינלאומית. הצעות מקוריות, חשיבה מחוץ לקופסה, ורעיונות עסקיים שהוגים אזרחים ישראלים מייצרים השפעה חיובית, מייעלים תהליכי עבודה ומשפרים ביצועים עסקיים. ולכן, דווקא בגלל כל הדברים שמניתי כאן, האכזבה מהאופן שבו מתנהל ענף הנדל"ן רק הולכת ומתעצמת. בעוד ברוב המוחלט של הסקטורים בישראל נרשמו שינויים משמעותיים ואפילו תהומיים במרוצת 50 השנים האחרונות, אתרי הבניה בישראל נראים בדיוק אותו הדבר כמו שהם נראו לפני כמה עשורים. יתרה מכך, הפרודוקטיביות בענף נמצאת בירידה בהשוואה לפרודוקטיביות של הענף במאה הקודמת. כלומר, אם מסתכלים על התמונה הנרחבת הרי שצרכי השוק זועקים להכנסת הקדמה גם לענף הבינוי. ומה לגבי הפוטנציאל העסקי? גם הוא קיים בצורה יוצאת דופן. לפי הערכות שונות, ענף הנדל"ן אשר נחשב כאחד מקטרי הצמיחה של המשק הישראלי אחראי ל 13% מהתל"ג בישראל. מעבר לכך, לענף הנדל"ן יש תפקיד אסטרטגי לענות על הצורך של יישוב הארץ, לספק מענה לתושבים שרוצים לרכוש דירה בישראל, ולייצר מענה לתושבי חוץ, אשר רובם יהודים אוהבי ישראל שמעוניינים להתגורר בישראל או להשקיע במדינה אליה הם קשורים. אם כך, כיצד קורה שלמרות שכל הפקטורים ההכרחיים לקידום הענף קיימים, המצב שלנו כל כך גרוע עד כדי כך שאנחנו מוצאים את עצמנו בפיגור ברמת הביצוע גם מול מדינות עולם שלישי?
אני חושב שהגורם המרכזי לירידה ביעילות הביצוע, לסטגנציה ולנחשלות בענף הוא המדיניות של מדינת ישראל. נכון, ענף הבינוי הוא ענף מסורתי שנחשב לכזה שמתקשה לאמץ טכנולוגיות מתקדמות, אולם השינויים ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות, כגון בינה מלאכותית, אשר מתרחש בסקטור התכנון והאדריכלות, מראה שברגע שנפתחים לקדמה הטכנולוגית אפשר לבצע שינויים מהותיים שתורמים להליך הבניה. אולם, בכל הקשור לנדבך הביצוע והעבודה באתרי הבניה הרי שהמדינה נוקטת בגישה מקובעת שאינה פתוחה מספיק לחדשנות, ומקשה על חדירה של טכנולוגיות חדשות אשר יכולות לקצר את הביצוע באתרי הבניה, ולחסוך עלויות משמעותיות הקשורות לחומרי בניה ולכוח האדם. למשל, ההחלטה שתקנות הבניה הן ישראליות ולא נסמכות על תקנות אירופיות או אמריקאיות או אחרות, יחד עם חסימה של שיטות עבודה חדשניות רבות, משאירות אותנו מאחור עם תקנות בניה שנקבעו לפני 40-50 שנה וכבר לא רלוונטיות מספיק למציאות של היום. המדיניות מאפשרת אימוץ מינימלי של תקנות חדשניות וזאת למרות ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית המאפשרת שינויים מהותיים בתחום הביצוע באתרי הבניה.
אי הנכונות לשנות את תקנות הבניה ולאפשר לטכנולוגיות חדשות ושיטות עבודה חדשות שכבר קיימות כיום מונעת את השימוש באמצעים קיימים מתוך חשש של יזמים וקבלנים מתביעות עתידיות. וכך, בזמן שבמדינות רבות בעולם בונים דירות בזמן קצר, עם פחות כוח אדם, עם חומרים איכותיים ופחות מזהמים, דבר אשר מוביל גם לירידה במחירי הביצוע ולקיצור משמעותי בלוחות זמני הבניה עצמה, בישראל מעדיפים לנקוט עמדה שמרנית שרק מדרדרת אותנו עוד יותר וקושרת את ידי היזמים בשלשלאות כבדות. מעבר לכך, לא רק שישראל לא מעודדת חדשנות, יש גם דרישות רבות מצד המדינה ליזמים ולקבלנים אשר קשורות בעיקר לבניה ירוקה, דרישות טרמיות, אמצעי בטיחות מוגברים לפועלים ובאתרים, ובאופן כללי הקפדה מתגברת סביב נושא הפיקוח והבקרה באתרי הבניה. לכן, לא רק שהענף לא מתקדם, הוא הולך אחורה מאחר ואין הקלות או אימוץ שיטות וכלי עבודה שמסייעים לקדם את הבניה ולהתאים אותה לעידן הנוכחי. כך נוצר מצב שכל שנה המצב גרוע יותר מהשנה שקדמה לו והמציאות הזאת מכניסה את ענף הנדל"ן לסחרור מתמשך שרק הולך וגדל.
כדי לשנות את המצב ולתת מענה לאתגר הלאומי הקיים כיום בענף הנדל"ן, למחירים הגבוהים, למצוקת הדיור הנובעת ממחסור בדירות, יש לשנות גישה במהירות האפשרית. הבניה בשוק הישראלי עדיין מסתמכת כיום ברובה על עבודה מרובת כוח אדם לא מיומן, או עם מיומנות נמוכה, תוך שימוש בכלי ובשיטות עבודה בסיסיים. ההתקדמות המשמעותית תירשם כאשר מדינת ישראל תאפשר להכניס שיטות בניה מתועשות אשר נסמכות על טכנולוגיות וקני בניה מדויקים, ממוכנים ומהירים, ולא על מאות פועלים באתר, כפי שהיה נהוג לפני כ – 50 שנים. במקביל, כיום יש המון טכנולוגיות מתועשות בענף הבניה אשר מאפשרות גם קיצור משמעותי של זמן הביצוע וגם שיפור משמעותי באיכות הבניה ואיכות בניה אחידה ללא סטיות הקשורות לכוח אדם. הטמעה של שיטות אלה תייעל בצורה משמעותית את עבודת הבניה. ייבוא של שיטות עבודה חדשניות מחו"ל, כמו הדפסת בטון המיושמת במדינות אחרות בעולם, יכול לתרום לייעול עבודת הבניה באתר הבניה.
השינוי המיוחל בענף הנדל"ן יכול להגיע מהר מהצפוי אך כדי שזה יקרה על מדינת ישראל להציב יעד לאומי שעיקרו אימוץ חדשנות וייעול תהליכים בענף הבניה. יש לתת את הכוח למוח היהודי, לתת את ההזדמנות ליזמים ולאנשים הקשורים לענף לפתח טכנולוגיות חדשות שישנו את ענף הבניה לחלוטין, יסייעו בפיתרון של בעיית הדיור הלאומית, ואף ישמשו כמודל שמדינות אחרות בעולם יאמצו, כפי שהן מאמצות רעיונות חדשניים אחרים הבאים מישראל.
- מאת אריאל פוקוטינסקי - מנכל ECOWALL
d&b – לדעת להחליט
