הפסקת האש פתחה את הארנק: זינוק בצריכה ובהוצאות אשראי
לאחר חודשים של האטה, ההוצאות בכרטיסי אשראי עלו ב־10% במאי והגיעו לשיא של 52.4 מיליארד שקל. מרכזי הקניות הפתוחים הובילו את ההתאוששות עם עלייה של 19% בפדיונות, והוצאות האופנה קפצו ב־16.6%
אחרי רבעון ראשון חלש ולאחר שגם באפריל נרשמה ירידה בצריכה בהשפעת המלחמה באיראן, חודש מאי סימן תפנית. הפסקת האש והחזרה לשגרה הובילו להתאוששות בהוצאות הציבור, כפי שמשתקף הן בנתוני כרטיסי האשראי והן בנתוני חברת ריס, הבוחנת כ־2,800 חנויות זהות, רובן בתחום האופנה.
מבצע “שאגת הארי”, שהחל במרץ והסתיים ב־8 באפריל, פגע בפעילות הקניונים. פדיונות השוכרים בקניוני עזריאלי ירדו ב־7% ובקניוני מליסרון בכ־5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הקניונים היו סגורים במשך כשישה ימים בתחילת הלחימה ולאחר מכן פעלו במתכונת מצומצמת. גם נתוני ריס הצביעו על ירידה של 6.5% בפדיונות בקבוצת עזריאלי ושל 4.7% במליסרון.
במאי חל שינוי חד במגמה. חברות האופנה הציבוריות, שסיימו את הרבעון הראשון בתוצאות חלשות, דיווחו כבר במהלך אפריל ומאי על שיפור במכירות והעריכו כי הרבעון השני יהיה חיובי. נתוני ריס מאשרים זאת: הפדיונות בכלל הארץ זינקו במאי ב־17% בממוצע. מרכזי הקניות הפתוחים הובילו עם עלייה של 19%, בעוד הקניונים האזוריים רשמו עלייה של 16%. ביג פאשן גלילות וביג כרמיאל רשמו עלייה של 31%, חוצות המפרץ עלה ב־29%, עופר הקריון ב־37% וגרנד קניון באר שבע ב־21%.
גם נתוני שבא מצביעים על התאוששות. ההוצאות בכרטיסי אשראי על הלבשה והנעלה עלו במאי ב־16.6% והסתכמו ב־2.95 מיליארד שקל, לאחר שבאפריל ירדו ב־6.4%. היקף ההוצאות בכרטיסי אשראי הגיע ל־52.4 מיליארד שקל — עלייה של 10% לעומת מאי 2025. זאת לאחר שבאפריל נרשמה ירידה של 1.1%, הראשונה מאז יוני 2025.
להתאוששות תרמו כמה גורמים: המשך המעבר לתשלומים דיגיטליים, הפסקת האש, והעובדה שענף התעופה עדיין רחוק מחזרה מלאה לשגרה. החברות הזרות שבות לישראל באיטיות, הטיסות עדיין מוגבלות ומשלוחים מחו”ל מתעכבים. ישראלים רבים נשארו בישראל, ומעדיפים לבצע קניות בארץ במקום באתרי סחר בינלאומיים.
ההוצאות על טיסות זינקו
עד פרוץ המלחמה נהנו אתרי הסחר מחיזוק בעקבות העלאת תקרת הפטור ממע”מ ל־150 דולר ובהמשך הפחתתה ל־130 דולר. לפי נתוני ישראכרט, בינואר־פברואר 2026 זינקו בכ־50% רכישות אונליין מחו”ל בטווח של 150-70 דולר לעומת התקופה המקבילה אשתקד. עם פרוץ הלחימה נעצרו משלוחים רבים לישראל, והצרכנים חזרו לקנות בארץ. לאחר מכן בוטלה ההרחבה והפטור חזר לרמה של 75 דולר.
בשבא מצאו כי היקף עסקאות האונליין בישראל הגיע במאי ל־30.2 מיליארד שקל — הנתון הגבוה ביותר מאז יולי 2025. מדובר בעלייה של כ־12% לעומת מאי אשתקד. גם העסקאות הפיזיות בחנויות זינקו ב־11.4% והגיעו לשיא של 22 מיליארד שקל. זאת כאשר ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות הגיע לסכום של 714.2 מיליון שקל.
פתיחת המשק השפיעה גם על ענפים נוספים. ההוצאות על דלק עלו ב־13% והסתכמו ב־2 מיליארד שקל. חג השבועות, שחל השנה במאי, תרם להתאוששות התיירות. אף על פי שהחברות הישראליות ניצלו את החג ואת מיעוט הטיסות הזרות כדי לגבות מחירים גבוהים על כרטיסי הטיסה, ההוצאות על טיסות זינקו ב־23% ל־663 מיליון שקל, וההוצאות על מלונות וחדרי אירוח עלו ב־15% ליותר ממיליארד שקל.
גם ענף החשמל והאלקטרוניקה נהנה מביקושים גבוהים, בין היתר לקראת פתיחת המונדיאל בעוד ימים ספורים. היקף הקניות בתחום הגיע ל־2.7 מיליארד שקל, עלייה של 10.6% לעומת מאי אשתקד. ברשתות השיווק נרשמה עלייה של 6% ל־6.4 מיליארד שקל, בעוד במסעדות ובבתי הקפה העלייה היתה מתונה יותר — 3% בלבד, ל־3.4 מיליארד שקל.
הרצליה וכל השאר
הפסקת האש משפיעה גם על ערי הצפון, אף שהירי מלבנון נמשך בחלק מהתקופה. בקריית שמונה, שסבלה בשבועות האחרונים ממטחי ירי כבדים, עלו הוצאות הציבור בכרטיסי אשראי במאי ב־9% והסתכמו ב־59 מיליון שקל. בנהריה נרשמה עלייה של 4.7% בהיקף העסקאות, ל־150 מיליון שקל, ובטבריה, שעדיין מתמודדת עם מחסור בתיירים מחו”ל, עלו ההוצאות ב־3% בלבד והגיעו ל־173 מיליון שקל.
גם ירושלים ממשיכה להיות מושפעת מהיעדר התאוששות מלאה של תיירות החוץ. הוצאות הציבור בעיר עלו במאי ב־3% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב־1.69 מיליארד שקל.
הזינוק החד ביותר בהוצאות בכרטיסי אשראי נרשם בהרצליה, שנהנתה מגידול בפעילות המסחרית. היקף העסקאות בעיר זינק ב־15% והגיע ל־450 מיליון שקל. גם אילת נהנתה מגידול בתיירות הפנים, והוצאות הציבור בה עלו ב־11.6% ל־792 מיליון שקל.
בתל אביב, שבה רמת המחירים גבוהה משמעותית ביחס לערי הפריפריה, עלו ההוצאות בכרטיסי אשראי ב־4.9% לעומת מאי אשתקד והסתכמו ב־2.4 מיליארד שקל.
