לאחר התבוסה בעליון, אס.אר אקורד דורשת דיון נוסף: "תקדים שיפגע בעסקים בתחילת דרכם"
לאחר התבוסה בעליון, אס.אר אקורד דורשת דיון נוסף: "תקדים שיפגע בעסקים בתחילת דרכם"
לאחר שבית המשפט העליון דחה את הערעור של חברת האשראי החוץ-בנקאי, שהתנגדה לחילוט נכסי הנאשמים בפרשת "תיבת נוח", הגישה החברה בקשה לדיון בהרכב של חמישה או שבעה שופטים. "ההלכה שנקבעה בעליון מהווה תקדים שכמעט ומרוקן מתוכן את כוחו של השעבוד הצף", נכתב בבקשה
חברת האשראי החוץ-בנקאי אס.אר אקורד מתנגדת להחלטת בית המשפט העליון, שקבע כי המדינה יכולה לחלט נכסים של נאשם גם אם חל עליהם שעבוד צף מצד אחד מנושיו.
אס.אר אקורד, שבשליטת עדי צים, הגישה לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בקשה לדיון נוסף בהרכב של חמישה או שבעה שופטים על פסק הדין שניתן לאחרונה בנושא.
באמצעות עורכי הדין איתן ארז ואוריין רום, טוענת החברה כי "ההלכה שנקבעה בעליון מהווה תקדים שכמעט ומרוקן מתוכן את כוחו של השעבוד הצף, והדבר יגרום לעלייה דרמטית בריבית על הלוואות, למניעת אשראי, לשינוי במאזני הבנקים וחברות האשראי ולשמיטת חובות המובטחים רק בשעבודים צפים. השלכות רוחב אלה ישפיעו על ציבור רחב, ויש בהן כדי לסכל את התקדמותם וצמיחתם של עסקים, במיוחד עסקים קטנים בתחילת דרכם".
בניגוד לשעבוד קבוע, שהוא שעבוד על נכס מסוים, כמו דירה שעליה נלקחה משכנתא, שעבוד צף הוא שעבוד כללי על נכסי החברה, שבעל החוב רשאי לממש אם החברה נקלעת למצוקה ואינה עומדת בתשלום חובותיה. אולם עד למקרה כזה רשאית החברה לבצע שינויים בנכסים הללו כרצונה, וזאת בניגוד לשעבוד קבוע, שאינו מאפשר לנייד נכס או לבצע בו שינוי מהותי ללא הסכמת בעל החוב שמחזיק בשעבוד עליו.
לדברי החברה, פסק הדין יביא לכך שנושים שנשענים על שעבוד צף ייקרו את הריביות ללקוחות, שנמצאות ממילא במגמת התייקרות עקב עליית הריבית במשק.
עוד טוענת החברה כי כל זמן שהמחוקק לא אסר על קיומם של שעבודים צפים, יש לתת להם את התוקף המשפטי המלא. "אם מדינת ישראל טוענת שמישהו מנצל לרעה שעבוד צף ולכן יש לבטלו או לחלט את הרכוש עליו הוא חל, על המדינה נטל ההוכחה בעניין זה", נכתב בבקשה לבית המשפט.
פסק הדין הוא חלק מפרשה שהחלה ביולי 2016, כאשר הוגש כתב אישום נגד איציק וזנה, מוקד אריק ש. וחברות נוספות, ולפיו ביצעו הנאשמים עבירות מס בהיקף של כ־1.3 מיליארד שקל ועבירות הלבנת הון בסכום כולל של 139 מיליון שקל לפחות, בפרשה שכונתה "תיבת נוח". בסופו של דבר הגיעה המדינה להסדר טיעון עם וזנה, שהטיל עליו חמש שנות מאסר וחילוט רכוש במיליוני שקלים.
אלא שאס.אר אקורד התנגדה לחילוט נכסי הנאשמים, בנימוק שהיא נושה של הנאשמים, ויש לה זכויות על הנכסים ששועבדו לה במסגרת שעבוד צף. בית המשפט המחוזי בת"א דחה את הטענה, ואס.אר אקורד ערערה לבית המשפט העליון.
הרכב של שלושה שופטי העליון דחה את הערעור, וקבע כי זכות המדינה לבצע חילוט גוברת על שעבוד צף שיש לנושה על נכסי החשוד: "ככל שמדובר בשעבוד צף, זכאית המדינה לחילוטן", נכתב בפסק הדין של השופטים יצחק עמית, גילה כנפי שטייניץ ורות רונן. אלא שכאמור באס.אר אקורד לא מרימים ידיים, ודורשים דיון נוסף בנושא.
