ניצבים ומפכ"לים לשעבר עתרו נגד חוק מח"ש: "פגיעה קשה בעצמאותה והכפפתה לדרג הפוליטי"
העתירות הוגשו כמה שעות לאחר שהחוק עבר בכנסת ברוב של 43 מול 39, ומבקשות מבג"ץ להוציא צו ביניים שיתלה את תוקפו ויורה לשר לוין להימנע מנקיטת כל פעולה ליישומו. בין העותרים: 23 ניצבים ורבי ניצבים לשעבר, ובהם מפכ"לים לשעבר כמו משה קראדי ורוני אלשיך. "חשש כי סמכויות חקירה והעמדה לדין יופעלו תחת צל של שיקולים זרים", נטען בעתירה
אחרי שבלילה עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק להוצאת מח"ש מידיה של הפרקליטות והקמתה מחדש כמחלקה במשרד המשפטים תחת מרות שר המשפטים, היום (ה') כבר הוגשו עתירות ראשונות לבג"ץ נגד המהלך ובקשה להוצאת צווי ביניים.
בעתירה שהגישה הבוקר התנועה למען איכות השלטון נטען כי "תיקון החוק פוגע קשות בעצמאותה של מח"ש באמצעות הכפפתה לגורמים פוליטיים, ובכך פוגע גם בעצמאותם של המשטרה וארגון שב"כ המפוקחים על ידי מח"ש, באופן העולה כדי פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות אדם".
בצהריים הוגשה עתירה נוספת על ידי עותרים רבים, ובהם 23 ניצבים ורבי ניצבים לשעבר (ביניהם המפכ"לים לשעבר משה קראדי, רוני אלשיך, שלמה אהרונישקי ורפי פלד) יחד עם האקדמיה למען ישראל דמוקרטית וארגון בשער. בעתירה זו, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי אשכנזי, ד"ר מורן ימיני ואביגיל זייפמן ממשרד הרצוג פוקס נאמן, מבקשים העותרים מבג"ץ להוציא צו על תנאי וצו ביניים שיתלה את תוקפו של התיקון לפקודת המשטרה שעבר בכנסת ויורה לשר המשפטים יריב לוין "להימנע מנקיטת פעולות כלשהן שיש בהן כדי ליישם את התיקון" – כמו הקמת ועדה לבחירת מנהל מח"ש החדש וביצוע צעדים להפרדת מח"ש מהפרקליטות והקמתה בתצורה החדשה.
בעתירתם נטען כי המהלך "משנה מן היסוד את מעמדה של מח"ש, פוגע פגיעה קשה בעצמאותה, מכיף אותה, הלכה למעשה, לדרג הפוליטי ופותח פתח לחדירת שיקולים זרים אל ליבת סמכויות החקירה וההעמדה לדין". לטענת העותרים, תיקון החוק המדובר "יוצר זיקה ומוקדי השפעה פוליטיים בכל הנוגע למינוי ראש המחלקה (ראש מח"ש), ליציבות כהונתו, לתקציב המחלקה, ואף להכרעות קונקרטיות הנוגעות להפעלת סמכות האכיפה הפלילית".
עוד נכתב כי "הסדרים אלה יוצרים תלות מוסדית מובהקת בין גוף חקירה ותביעה המהווה בלם מוסדי חיוני מפני שימוש לרעה בכוח שלטוני, לבין הדרג הפוליטי, תוך פגיעה בליבת עצמאותה ומקצועיותה של מח"ש ויצירת חשש כי סמכויות חקירה והעמדה לדין לא יופעלו על יסוד שיקולים מקצועיים ועניינים בלבד, כי אם תחת צל של שיקולים זרים, שאינם נובעים מן האינטרס הציבורי שלשמו ניתנו סמכויות אלה".
בעתירות מוזכר כי תיקון החקיקה, שקודם כהצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ משה סעדה, עבר חרף התנגדותם המפורשת של היועמ"שית גלי בהרב מיארה, פרקליט המדינה עמית איסמן והייעוץ המשפטי לוועדת החוקה ובניגוד לחוות הדעת המקצועיות של ראשי מח"ש לשעבר. בנוסף, נכתב כי התיקון אף סוטה ממסקנות הצוות לבחינת פעילות המחלקה שמונה על ידי השר לוין בעצמו בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה שפורסם ב-2023, שהעלה כשלים בפעילות מח"ש בתצורתה הנוכחית.
לדברי העותרים, "גם אם תכליתו המוצהרת של התיקון היא חיזוק עצמאות מח"ש, הרי שהלכה למעשה הוא מחליש את עצמאות מח"ש, מעמיק את זיקתה לדרג הפוליטי, פוגע באחדות מערך התביעה הפלילית ובעצמאותו של זה, חותר תחת עקרונות יסוד של השיטה ופוגע פגיעה שאינה מידתית בזכויות יסוד".
לדברי עו"ד סתיו לבנה להב מהתנועה לאיכות השלטון, שעומדת מאחורי הגשת אחת העתירות, "במקום לחזק את מח"ש, התיקון הופך אותה לחשופה להשפעה פוליטית ומעניק לשר המשפטים השפעה חסרת תקדים על מי שאמור לפקח על אכיפת החוק. גוף שחוקר שוטרים חייב להיות עצמאי מהדרג הפוליטי. זהו תנאי בסיס לשלטון החוק ולשיוויון בפני החוק".
תיקון החוק עבר הלילה בכנסת ברוב של 43 מול 39 מתנגדים – והוא נדבך נוסף בחקיקת חוקי ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה. השר לוין כתב הלילה כי מדובר ב"היסטוריה", וכי אישור הצעת החוק "מהווה חלק מרכזי ברפורמה המשפטית", שמטרתו לשים קץ ל"שנים של ניגודי עניינים מובנים", כאשר המטרה היא שמח"ש תפעל, לדבריו, "כיחידה עצמאית לחלוטין במשרד המשפטים, ללא תלות בפרקליטות".
החוק אמור להיכנס לתוקפו 8 חודשים מיום פרסומו, כאשר שר המשפטים באישור ועדת החוקה יוכל לדחות את תחילתו ב-4 חודשים נוספים. עם זאת, נקבע שהוועדה למינוי מנהל מח"ש והממונה על התיאום בעניין חקירות שוטרים תוקם מיד עם פרסום החוק, כדי לאפשר את הפעולות הנדרשות להקמת המחלקה.
היום שלח פרקליט המדינה עו"ד עמית איסמן אגרת לעובדי מח"ש, בה הזכיר כי "לאורך הליך החקיקה הוצגו על ידי ועל ידי גורמי מקצוע רבים במערכת אכיפת החוק עמדות, הערות והסתייגויות מקצועיות ביחס להצעת החוק, למשמעויותיה ולהשלכותיה על מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל". עם זאת, ציין כי "הכנסת הכריעה בסוגיה, והחוק קובע תקופת מעבר והיערכות משמעותית שבמהלכה יידרשו גורמי המדינה השונים להתמודד עם היבטים משפטיים, ארגוניים ומעשיים הנוגעים ליישומו".
לדבריו, "חשיבותה של מח"ש נשענת על מקצועיותה, על ענייניות עבודתה, על עצמאות שיקול דעתה ועל יכולתה לפעול ללא מורא וללא משוא פנים. ערכים אלה הם תנאי יסוד לאמון הציבור במערכות אכיפת החוק והם חיוניים להמשך מילוי תפקידה של המחלקה גם בעתיד". איסמן חתם בכך ש"פרקליטות המדינה תמשיך לפעול באחריות ובממלכתיות במסגרת הדין ובהתאם להתפתחויות שיחולו בהמשך הדרך".
