דוח המבקר
ביקשתם תיקון לשומת מקרקעין? תיאלצו להמתין יותר משנה
המבקר גילה ליקויים רבים בשירות שנותנת רשות המסים בתחום מיסוי המקרקעין; 73% מתיקוני השומות שנבחנו טופלו באיחור ניכר; המענה הטלפוני והמקוון הניתנים לאזרח מסורבלים מאוד, אין ממשק מתאים בין רמ"י לרשות והמידע הזמין לציבור חסר ואף שגוי; הוא ממליץ ממליץ שמשרד ראש הממשלה יבצע עבודת מטה ויקבע את זהות הגוף שיהיה אחראי לתיקון התשתית הלקויה
שוק הנדל"ן הוא מהגורמים החשובים ביותר לכלכלת ישראל, וסך הכנסות ממיסוי מקרקעין היה בשנת 2023 כ-14.4 מיליארד שקל - כ-6% מהמסים הישירים שגובה רשות המסים. עם זאת, דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') מצא ליקויים רבים בפעולת הרשות. למשל, המענה הטלפוני והמקוון, הינו לקוי; אין ממשק מתאים בין רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) לרשות המסים, מה שלא מאפשר מיסוי יעיל על מקרקעין; וכרטסת מידע הנדל"ן (כרמ"ן) שהרשות מנהלת ומהווה מקור מידע קריטי ללמ"ס, לגופים ממשלתיים אחרים ולציבור, חסרה ואף שגויה.
במהלך הביקורת נמצא כי 73% מתיקוני שומות המקרקעין שנבחנו טופלו לאחר שעברה יותר משנה מיום הגשתם. עוד עולה כי יש בקשות לתיקוני שומה שהוגשו בשנת 2019 וטרם נענו. בנוסף, לא קיימת אחידות בזמני הטיפול בתיקוני שומה בין המשרדים בערים השונות. יוצא אם כך שהטיפול בבקשות תלוי במשרד מיסוי המקרקעין שאליו הנישומים משתייכים. אין להקל ראש בעניין: עיכוב בתשלום חוב צובר הפרשי הצמדה וריבית המוטלים על הנישום, אף שאין ביכולתו לשלמם. במקרה של החזר, רשות המסים נושאת בנטל של הפרשי ההצמדה והריבית שנצברים עד הטיפול בתיקון השומה.
חוק מיסוי מקרקעין קובע כי אדם החולק על השומה שנקבעה לו רשאי להשיג עליה תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה עליה. מצד שני, הרשות צריכה לתת לנישום החלטה מנומקת בעניין ההשגה בתוך שמונה חודשים מיום שמסר את הודעת ההשגה. במשרד מבקר המדינה קובעים כי "יעילות הטיפול בהשגות אינה אחידה בין משרדי מיסוי מקרקעין השונים. כמו כן אין למיסוי מקרקעין היכולת לבחון מתי החל הטיפול בתיקי השגות, כך שלא יכולה להתבצע בקרה אפקטיבית על הטיפול והשירות הניתן לנישומים בנושא זה".
מחפשים מענה? תמשיכו לחפש
ביולי 2019 הפסיקו משרד מיסוי המקרקעין לקבל קהל בצורה פרונטלית ועברו למענה טלפוני ובאמצעות מערכת מקוונת-CMR. במבקר המדינה בדקו את המענה הטלפוני במשרדי מיסוי המקרקעין ומצאו כי הוא לקוי מאוד. עוד הם קובעים כי חוסר בבקרה ממוחשבת על איכות המענה שניתן דרך מערכת קשרי הלקוחות פוגע בשירות, שכן ללא בקרה ממוחשבת לא ניתן להצביע על הליקויים הקיימים במענה ולשפר את השירות שניתן. כמו כן, מענה שאינו איכותי מספיק מוביל לפתיחת התכתבויות נוספות ופניות נוספות, דבר שמעלה את משך הזמן עד תשובה נאותה, ועלול לגרור חיובים נוספים כמו ריבית והצמדה ואף הליכי גבייה במקרים מסוימים.
נתוני העסקאות המדווחים למיסוי מקרקעין, כגון מספר נכסים לאדם ולבני משפחתו, תאריך רכישת הנכס ומכירתו והשימוש בו, משמשים את הרשות לצורך קביעת המס בהתאם להוראות חוק מיסוי מקרקעין. כמו כן, נוסחת החישוב של מדד מחירי הדירות מתבססת על נתוני דירות שנאספים על ידי הלמ"ס. צוות הביקורת של מבקר המדינה גילה ליקויים חמורים במאגר המידע של רשות המסים. כך, נמצא כי קיימות 903,858 דירות בבתים משותפים הקיימות בטאבו ולא קיימות בקובץ. כלומר, קיימים נכסים שהוסדר רישומם בטאבו אך לא מופיעים במאגר הנדל"ן המסתמך על קובץ זה. ככל הנראה קיימים נכסים נוספים שאינם רשומים במערכת, שכן לא כל נכסי המקרקעין רשומים בטאבו.
צוות הביקורת מצא גם כי קיימות 826,250 עסקאות מבין כלל 4,021,108 העסקאות המדווחות בקובץ הכרמ"ן, שבהן דווחו גוש וחלקה שלא קיימים ברשימת הגושים והחלקות המוסדרים בטאבו. כלומר, לא ניתן לקשור את מיקום הנכס למיקומו כיום, שכן הגוש והחלקה הרשומים במערכות מיסוי מקרקעין אינם קיימים עוד ברשימת הגושים והחלקות בטאבו או במפות.
במבקר המדינה בדקו את המידע המופיע באתר רשות המסים ומצאו מידע חסר ופעמים רבות, שגוי. כך לגבי שנת הקמת המבנה - נמצא כי קיימות לפחות 53,936 עסקאות בבתים משותפים בקובץ הכרמ"ן שבהן שנת הבנייה שנרשמה שגויה או לא ידועה. טעויות נמצאו גם ביחס לציון מספר הקומות, שיוך הדירה לקומה במבנה, מספר הדירות בבניין, כמות החדרים בדירה, והכתובת. נמצא גם כי בנתוני הכרמ"ן חסרים נכסים היסטוריים או כאלו שהתקבלו בירושה, שעברו אגב גירושין, שעברו איחוד וחלוקה מחדש ושנבנו באופן פרטי על קרקעות.
לסיכום סוגיית המידע החסר, מבקר המדינה ממליץ שמשרד ראש הממשלה יבצע עבודת מטה ויקבע את זהות הגוף אשר יהיה אחראי לתשתית זו. גוף זה יהיה אחראי בין היתר, לקבלת המידע, איכותו, טיובו והפצתו, וזאת בשיתוף הלמ"ס, מערך הדיגיטל הלאומי, משרד המשפטים, משרד הפנים, מינהל התכנון, רשות המסים, משרד הבינוי והשיכון, רמ"י ומפ"י (המרכז למיפוי ישראל). כמו כן מומלץ כי משרד ראש הממשלה יסדיר את מתן הסמכויות לגוף האחראי לצורך פעילות זו.
