גמא: במתווה הנוכחי של האוצר ובנק ישראל לא נוכל להפוך לבנק קטן
בדיון בוועדת הכלכלה נשמעה ביקורת סביב הרפורמה המרכזית של האוצר ובנק ישראל: מועמדים פוטנציאליים טוענים שהרגולציה לא מקלה מספיק, בעוד ארגונים חברתיים הזהירו מפני ניגוד עניינים אם יותר למוסדיים לשלוט בבנקים - 20 שנה אחרי רפורמת בכר
רפורמת הבנקים הקטנים – הרפורמה הפיננסית המרכזית שמקדמים משרד האוצר ובנק ישראל במטרה ליצור "מפץ תחרותי" בשוק הבנקאות – זכתה היום (ב') לביקורת נרחבת בדיון בוועדת הכלכלה. בדיון עלו הסתייגויות משני כיוונים: מצד גופים המעוניינים להפוך לבנקים קטנים, שטוענים כי הרפורמה אינה הולכת רחוק מספיק, ומנגד גורמים החוששים מניגודי עניינים אם יינתן למוסדיים היתר שליטה בבנקים.
הבשורה המרכזית במהלך היא יצירת רישיון בנקאי מדורג, שיאפשר לגופים חוץ־בנקאיים לקבל רישיון "רזה" עם רגולציה מקלה, לגייס פיקדונות – פעולה שמותרת כיום רק לבנקים – וכך להוזיל את מקורות המימון שלהם ולהתחרות על שוק האשראי. המועמדות הטבעיות להפוך לבנקים קטנים הן שלוש חברות כרטיסי האשראי – ישראכרט, מקס וכאל – וחברת האשראי החוץ־בנקאי הפניקס גמא.
היועצת המשפטית של גמא, קרן ג'ורנו פילוסוף, הבהירה בדיון כי בתנאים הנוכחיים החברה לא תוכל להצטרף למהלך: "נכון להיום, עם מפת הדרכים שבנק ישראל פירסם, אנחנו מחוץ למשחק. בנק ישראל רוצה לקדם תחרות, אך הוא עדיין עטוף בכבלי שלשלאות היציבות".
לדבריה, מגבלת החשיפה הענפית – שאוסרת על בנקים להעמיד אשראי לענף מסוים בשיעור העולה על 20% מתיק האשראי – אינה מתאימה לגופים קטנים. במקרה של גמא, כמחצית מהאשראי מופנה לענף הנדל"ן, אך מדובר בתיק קטן בהרבה מזה של הבנקים ולכן רמת הסיכון המשקי נמוכה יותר. המשמעות היא שאם המגבלה תישאר על כנה, גמא תיאלץ למכור חלק ניכר מתיק האשראי כדי להפוך לבנק.
במאי האחרון פירסם בנק ישראל מפת דרכים ראשונה, עם קווי המתאר של הרגולציה החדשה, אך בענף סבורים כי בנק ישראל לא הולך מספיק רחוק כדי להסיר חסמי כניסה רגולטורים לאותם גופים פוטנציאליים.
אל הביקורת של גמא הצטרפו גם גורמים נוספים. רועי פולקמן, יו"ר פורום מחוללי תחרות, אמר כי: "ההמלצות כפי שאושרו לא יביאו בשורה למערכת הפיננסית בישראל. אין כרגע שום ודאות רגולטורית. מפת הדרכים שבנק ישראל פירסם נוגעת ל־20% מהרגולציה הנדרשת בבנק. זה קצה הקרחון, ופתאום יגיעו דרישות נוספות. כבר חצי שנה יש דיונים עם בנק ישראל על פערים – אין תשובות ואין ודאות".
גם נשיא איגוד הפינטק הישראלי, שמואל בן־טובים, ביקר את הרפורמה:"יש מילה אחת שלא מצאתי בדו"ח: אמון. כדי להעביר פעילות לבנק, צריך אמון. בכל העולם נהוג ביטוח פיקדונות. אפשר להתחיל בקטן, עם הבנקים החדשים – זה ייתן להם פור ואולי יפתור את בעיית האמון".
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, נמרוד ספיר, ציין כי בתי ההשקעות כבר חוללו תחרות במסחר בני"ע, אך הדרישות בדו"ח לא מתאימות להם. לדבריו, בתי השקעות כבר מפוקחים על ידי שני רגולטורים, ואם יוטלו עליהם גם כל נהלי בנק ישראל קבלת רישוי מהבנקים יהיה דבר לא ריאלי ולא ישים.
סוגיה מרכזית נוספת שעלתה היא האפשרות לאפשר לגופים מוסדיים להחזיק בבנקים קטנים, כל עוד סך נכסיהם אינו עולה על 2.5% מנכסי המערכת הבנקאית – רף שעשוי לעלות בהמשך ל־5%. החשש הוא מניגודי עניינים, 20 שנה לאחר שרפורמת בכר הפרידה בין הבנקים למוסדיים.
"אנחנו רואים בזה צעד מסוכן, הליכה למשבר עם עיניים פקוחות. זה לא רק שלא יקדם תחרות, זה יפגע בתחרות. מי יממן את הסיכונים אם הם יתממשו? הציבור", אמרה נציגת לובי 99, אלה תמיר שלמה. גם נציגת התנועה לאיכות השלטון, טלילה דביר, הדגישה כי זה ביטול דה פקטו של רפורמת בכר.
בעוד שהשאלה כמה רחוק להקל את הרגולציה לבנקים קטנים היא עדיין שאלה פתוחה, נציגי בנק ישראל ומשרד האוצר הדגישו כי ישנה עבודה אינטנסיבית בנושא והבטיחו כי תהיה ודאות רגולטורית, בסוגיית שליטת המוסדיים ניכר כי הרגולטורים מוכנים לקחת את הסיכון.
נציגת אגף תקציבים באוצר עפרי אשל, אמרה בדיון: "למוסדיים יש מוניטין פיננסי, יש להם חברות בנות שמתמחות בחיתום ובמתן אשראי, יש מאגר לקוחות, ויש הרבה פרמטרים שיכולים לעזור לגוף שנמצא בקשרים עסקיים איתם לתת תחרות משמעותית במערכת הבנקאית. יש גם סיכונים, אבל ביצענו סקירה מעמיקה, שוחחנו עם עשרות גורמים, והשתכנענו שסיכוי ההתממשות של אותם סיכונים הוא מאוד מצומצם. למרות זאת, הצבנו נקודה מאוד שמרנית של 2.5%.
אשל גם הבהירה כי מתן האפשרות למוסדיים לשלוט בבנקים קטנים נקבע כחלק מהסתכלות על מצב השוק הקיים: "כבר היום למרבית המוסדיים יש גם זרוע שעוסקת באשראי, ובייחוד באשראי קמעונאי, לכן מה שצריך לבחון הוא את הדלתא שנוצרת מהרפורמה, והיא היכולת לתת אשראי אגב פיקדון. כלומר, להיות תחרותיים ולהוזיל את מקורות המימון. לכן, השאלה לגבי ניגודי עניינים פוטנציאליים והגברת ריכוזיות צריכה להיבחן אל מול אותה דלתא, וזה בדיוק מה שהוועדה עשתה".
"אנחנו מודעים לחשיפה שאנחנו לוקחים, אך יש גם עלות לאי עשיה. המשמעות של החשיפה לסיכון היא שאנחנו הרגולטורים נצטרך לעבוד יותר קשה" הוסיף ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל.
בסיום הדיון ציינו נציגי הרגולטורים כי העבודה על פרטי הרפורמה נמשכת, וכי תזכיר החוק צפוי להתפרסם להערות הציבור עד לסוף השנה.
