בנימינה-גבעת עדה נגד תוכנית ההכפלה: "מקריסה את היישוב"
הוועדה המחוזית חיפה תדון מחר בהתנגדויות לתוכנית מתאר שמציעה להגדיל משמעותית את האוכלוסייה ל-66,000 תושבים. המועצה המקומית מזהירה מפני כשל כלכלי ותשתיתי. ראש המועצה: "אני לא נימבי, אבל רוצה לגדול בצורה מבוקרת"
הוועדה המחוזית חיפה תדון בישיבתה מחר (ב') בהתנגדויות לגרסה המתוקנת של תוכנית המתאר בנימינה-גבעת עדה. התוכנית הופקדה לראשונה ב-2021, אחרי שהוגשו לה יותר מ-1,300 התנגדויות, היא תוקנה, והופקדה שוב ביולי 2025. ההתנגדות של המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה נובעת מחשש לקריסה של היישוב. "על אף פרק הזמן הרב שחלף לא התמודדה לשכת התכנון המחוזית עם משמעויות ההכפלה של כמות התושבים, לא הנחתה על בחינה מעמיקה של כלל הדיסציפלינות, בדגש על תשתיות, שטחי ציבור, שטחי תעסוקה ומסחר, שטחים פתוחים, ולא ביצעה את התיקונים הבסיסיים הנדרשים שהם פועל יוצא של גידול אוכלוסייה שכזה. על פי התוכנית, בתצורתה הנוכחית, עתידה של המועצה צופן כשל כלכלי חברתי תשתיתי מובהק".
בנימינה-גבעת עדה שוכנת בבקעת הנדיב, כ-10 ק"מ מצפון לעיר חדרה וכ-5 ק"מ מדרום לזכרון יעקב. שטחה של המועצה המקומית הינו כ-24,400 דונם והיא כוללת את היישובים בנימינה וגבעת עדה (שאוחדו בשנת 2003), מחצבת בנימינה, פארק שוני, אזור תעשייה כרמל ושטחים חקלאיים נרחבים של בקעת הנדיב. ע"פ המדד החברתי כלכלי של הלמ"ס, שמאפיין את האוכלוסייה אך לא מעיד על איתנות היישוב, היא נמצאת במקום 8 מתוך 10.
בגרסתה המקורית, תוכנית המתאר, שהיא יוזמה של מנהל התכנון, רמ"י (רשות מקרקעי ישראל) והמועצה המקומית, איפשרה הגדלה של קיבולת האוכלוסייה במועצה עד לכ-34,000 תושבים (16,000 כיום), מתוכם עד כ-25,600 תושבים בבנימינה ועד כ-8,400 תושבים בגבעת עדה. התוכנית הציעה העברה של תחנת הרכבת שכיום עוברת במרכז בנימינה לכיוון כביש 4, מול אור עקיבא, על מנת להפחית את לחץ הפיתוח על המושבה הוותיקה, ובנייה במקום של אזור תעסוקה, שיהווה מקור הכנסה.
ההתנגדות של המועצה המקומית קשורה להחלטת הולנת"ע (וועדת משנה של המועצה הארצית) מ-2021 לרבע את כמות האוכלוסייה, ל-66,000 תושבים - 19,000 יח"ד. הוועדה המקומית טוענת כי דוח החוקרת ל-1,300 ההתנגדויות מעולם לא פורסם. בנוסף, טוענים במועצה המקומית, שהתוכנית אנכרוניסטית - מאז שהופקדה ב-2021 קודמו תוכניות ענק שהופכות אותה ללא מעודכנת - כך תוכנית מסילת הרכבת (תת"ל 65א') שגורעת את כל שטח התעסוקה ליד תחנת הרכבת החדשה מול אור עקיבא, ותמ"ל 1109, שמציעה בינוי של 1,800 יח"ד, ולא 1,140 כפי שמופיע בגרסת תוכנית המתאר המוקדמת.
דו"ח בחינת המשמעות הכלכלית של התוכנית, שמוצג ע"י המועצה כנספח להתנגדות והוכן ע"י מוטי חן, קובע כי כבר עכשיו מצבה ההתחלתי של בנימינה הוא "מאתגר". מה הכוונה? שמצב האיתנות הפיננסית הוא כבר עכשיו בינוני. ההכנסה העסקית לנפש עומדת על 910 שקל ונמוכה ב-28.5% ביחס לרשויות דומות וסמוכות, כך, זכרון יעקב, טירת כרמל וקרית טבעון. שטח הארנונה העסקית נמוך ועומד על כ-5.3 מ"ר לתושב.
שטחי התעסוקה שתוכנית המתאר החדשה מציעה מגיעים לכ-1 מיליון מ"ר. אך במועצה המקומית לא אופטימיים. בפועל יש כ-100,000 מ"ר של שטחי תעסוקה, וע"פ ההערכה, צפי המימוש הריאלי, בהתייחס לכך שבנימינה מתחרה בטירת הכרמל, יוקנעם, זכרון יעקב, עתלית וקיסריה, עומד על עוד 145,000 מ"ר. כלומר, כ-24% בלבד מהתרחיש האופטימי של עורכי התוכנית.
גיל חנניה, ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה מסביר כי הישוב הוא מועצה מקומית שמתנהג כמו מועצה אזורית. בין גבעת עדה לבנימינה מפריד מסדרון אקולוגי בשטח של 20,000 דונם, שלא ניתן לבנות בו. מאחר שגבעת עדה תשמור על אופייה כמושבה-כך ע"פ תוכנית תמ"א 35, הרי שעיקר נטל הגידול יוטל על בנימינה, שתהפוך לעיר בינונית: "ב-2021, כשהתוכנית הגיעה לולנת"ע כל התכנון התהפך והחליטו שנהיה 66,000 תושבים. כרגע אנחנו בקרב בלימה. אני לא נימבי, אבל רוצה לגדול בצורה מבוקרת. התוכנית מקריסה את הישוב. אם לא נצליח לקבל שינויים מהותיים, נצטרך להמשיך בערכאות".
