הממשלה אישרה: תקציב המדינה לשנת 2026 יעמוד על 662 מיליארד שקל, הגירעון על 3.9%
אישור תקציב המדינה מגיע לאחר שהלילה סוכם כי תקציב הביטחון יעמוד על 112 מיליארד שקל. גם רפורמת החלב אושרה וכן שורת תוספות למשרדי ממשלה שונים. ההצעה תוגש לאישור הכנסת בינואר. נתניהו: "תקציב בשורה למדינת ישראל"
הממשלה אישרה בצהריים (ו') את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 שיעמוד על 662 מיליארד שקל (ללא החזר חובות). תקרת הגירעון תעמוד על 3.9% מהתוצר - גבוה ב-0.7% תוצר מתקרת הגירעון המתוכננת של שר האוצר סמוטריץ' בתחילת נובמבר, וגבוה ב-2.4% מתקרת הגירעון שנקבעה בחוק לשנת 2026.
כעת, עם אישור בממשלה התקציב צפוי להיות מנוסח בצורה של הצעות חוק לכנסת, ולהיות מונח על שולחן הכנסת במהלך ינואר 2026, הצפי לאישור התקציב הוא שלהי מרץ 2026, כאשר אם עד סוף מרץ התקציב לא יאושר, הכנסת תתפזר.
הצעת התקציב אושרה לאחר שמשרד האוצר הסכים להוסיף מיליארדי שקלים למשרדי ממשלה, לעומת ההצעה הראשונית של התקציב. בין היתר המשרד לביטחון לאומי יקבל תוספת של 4.5 מיליארד שקל, משרד השיכון - 1 מיליארד שקל ומשרד הפנים 0.44 מיליארד שקל להגדלת מענקי האיזון. כמו כן, אושרה רפורמת החלב.
112 מיליארד שקל לביטחון
למעלה משישית מהתקציב תלך לתקציב הביטחון שיעמוד על 112 מיליארד שקל. לשם השוואה - ערב המלחמה תקציב הביטחון עמד על כ-65 מיליארד שקל בשנה. מערכת הביטחון דרשה בתחילה כי התקציב יעמוד על 144 מיליארד שקל כדי לענות על הצרכים מול האיומים הנשקפים על המערכת, ומנגד במשרד האוצר נקבו בתקציב נמוך שנמוך מ-100 מיליארד שקל כדי לעמוד ביעד גירעון התחלתי של 3.2% כדי לאפשר לממשלה להיכנס לתוואי יורד של יחס החוב-תוצר אחרי שזינק כתוצאה מהמלחמה.
שר הבינוי והשיכון חיים כץ הודיע שיתמוך בתקציב לאחר שהגיע לסיכום עם האוצר גם לגבי יתר משרדיו: בריאות, תיירות, ורווחה. משרד השיכון יקבל כאמור תוספת של 1 מיליארד שקל, כשמתוכם כ-700 מיליון שקל יוקצו לקידום שיווקים, האצת תהליכי בנייה וסבסוד פיתוח בפריפריה; כ-250 מיליון שקל יוקצו לשיפוץ, תחזוקה והשמשה של דיור ציבורי, הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית והסרת חסמים.
מוקדם יותר פורסם כי במהלך ישיבת הממשלה השרים בן גביר וקרעי טענו בפני שר האוצר סמוטריץ' כי הקלות המס אינן מספיקות. למרות העובדה שהגירעון גדל יותר מהתקרה המתוכננת, הרי שחברי הממשלה דחקו בשר האוצר סמוטריץ' ואמרו לו כשהציג את "ריווח מדרגות מס ההכנסה" כי המהלך אינו מספיק. ל"כלכליסט" נודע כי השר קרעי אמר כי "זה לא מספיק, מה עם הקלות על מי שלא מרוויח ברמה הזו, זה מקל רק על מי שמשלם מסי הכנסה".
באופן לא מפתיע, לטענות של קרעי הצטרף גם השר איתמר בן גביר שאמר: "זה לא מספיק, צריך יותר הקלות מס". סמוטריץ' השיב לבן גביר כי "התמודדנו כאן עם צרכים ביטחוניים אדירים", ולמעשה רמז כי גם הורדת המסים הנוכחית לא היתה טריוויאלית מבחינת כלכלנים שמרנים פיסקלית: "חשבתי שחשוב להפחית מסים", אמר סמוטריץ', "כי זה יפחית מעמסה מהאזרחים העובדים ועל משרתי המילואים שהם נשאו בנטל המלחמה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך הישיבה טרם האישור: "בשעה טובה אנחנו באים להצביע על התקציב, אנחנו נסיים את זה גם בשעה טובה לפני השבת. אני רואה את הגישה העניינית והחיובית של השרים ושלך שר האוצר, ואנחנו בדרך להביא תקציב - תקציב בשורה למדינת ישראל. הממשלה הזאת - לכל אלה שדואגים בעניין - הממשלה הזאת תמלא את ימיה".
