תוכנית המגירה של משרד התחבורה לסגירת השמיים מלאה בחורים ולא יושמה בזמן
למרות הלקחים ממבצע "עם כלביא", משרד התחבורה לא השלים היערכות לשדות חלופיים, להסכמות עם מדינות שכנות או להפעלת נתיב ימי מוסדר. המכרז לספינות חילוץ פורסם באיחור, נתב"ג נפתח ונסגר במסרים סותרים, וכ-170 אלף ישראלים מצאו עצמם שוב ממתינים ללא ודאות לשוב הביתה
סגירת השמיים במבצע "שאגת הארי" היתה מהלך צפוי שחברות התעופה המקומיות נערכו אליו מבעוד מועד, אז מדוע משרד התחבורה הופתע? 4 ימים לתוך המבצע אין עדיין תוכנית מסודרת להשבת ישראלים, אין תיאום בהנחיות עם פיקוד העורף ואין נמל תעופה אחד בישראל והמדינות השכנות, שעובד בתיאום עם משרד התחבורה להפעלת טיסות חילוץ.
כשהמרחב האווירי של מדינת ישראל נסגר במהלך מבצע "עם כלביא", זה היה מהלך תקדימי שאילץ את כל מי שהושפע ממנו להתאזר בסבלנות. חברות התעופה המקומיות הוציאו את המטוסים שלהם לנמלי תעופה סמוכים ורק אחרי 5 ימים התקבלו אישורים לטייסות החילוץ שבוצעו באופן הדרגתי ואיטי מנתב"ג, כשהנתיב הימי סיפק מענה מאולתר בלבד, באמצעות כלי שיט פרטיים. רק 7 ימים לאחר תחילת המבצע, יצא שיט החילוץ הראשון באמצעות ספינה של מנו ספנות שהכילה 2,000 אנשים. למרות האתגרים הגדולים, היה נראה כי תחת הנסיבות הצליחה המדינה להשיב את מרבית הישראלים בזמן סביר.
אבל ההלם וההפתעה שאחזו בכולם במבצע "עם כלביא" הפכו מהר מאוד לנורמה החדשה, ובחודשים האחרונים, כשכולם המתינו למבצע צבאי נוסף נגד אירן, היה ברור שגם הפעם השמיים ייסגרו ושוב מאות אלפי ישראלים ימצאו את עצמם תקועים בחו"ל. כשהאזעקה נשמעה לראשונה בשבת האחרונה אזרחי מדינת ישראל הופתעו, אך למשרד התחבורה אין את אותה פריבילגיה. משרד התחבורה ידע שהשמיים צפויים להיסגר וכחברה בקבינט הביטחוני, שרת התחבורה, מירי רגב ידעה מה הצפי לתחילת המבצע ומה זה ידרוש מהמשרד שתחת אחריותה. למרות זאת, גם הפעם מצאה את עצמה מדינת ישראל בלי תוכנית מסודרת להמשך התעופה או השיט והשבתם של כ-170 אלף ישראלים שנתקעו בחו"ל.
למרות שבמבצע הקודם היה ברור שהנחתת טיסות חילוץ בנתב"ג זה מהלך מסוכן ורגיש, לא נעשתה הכנה להנחתת טיסות חילוץ בשדות תעופה אחרים, אזרחיים או צבאיים. לא סוכם מראש עם מצרים על הנחתת מטוסים בטאבה בעת חירום, מבלי לנקוב בתאריך מטעמי בטיחות, ומעבר מאובטח לגבול בישראל, ולא הוסדר מראש מפעיל להשבת ישראלים באמצעות נתיב ימי. המכרז שמשרד התחבורה הוציא דרך רספ"ן למציאת ספק כלי שיט בקיבולת של מעל 800 איש פורסם במוצ"ש, ובאיחור של חודשים. המכרז מספק רשת ביטחון כלכלית למפעיל כלי שיט שישיב ישראלים, שיטה בעלת יתרון משמעותיים, בעיקר כיוון שאוניה גדולה אחת מכילה בין 1,200 לאלפיים נוסעים, בניגוד למטוס בודד שמכיל בין 220 ל 450 מקומות. אם משרד התחבורה היה מראש מגיע להבנות עם ספק אחד או יותר, ייתכן שכבר ביום ראשון היינו רואים שיט חילוץ רחב היקף בנמל חיפה.
גם הפתיחה של נתב"ג מתנהלת באופן לא עקבי. רגע אחד פיקוד העורף מתדרך כי ניתן לפתוח את המרחב האווירי, שעה לאחר מכן רגב מבהירה כי נתב"ג ייפתח רק בשבוע הבא, והבוקר משרד התחבורה כבר בוחן אפשרות לפתוח את השדה מחר. קצב הירי של איראן אומנם אינו בשליטתה של מדינת ישראל, אך ההערכות שלה לכלל התרחישים יכולה לשנות דרמטית את כללי המשחק. אם תוכנית המגרה של משרד התחבורה היתה מהודקת יותר, עם סיכומים מוקדמים ויישום מהיר, יתכן כי המושג "טיסות חילוץ" היה נמחק מלקסיקון המלחמה של ישראל, תיירים היו יכולים לעזוב את ישראל בלי טראומה של ימים ארוכים במקלט במלון בלי מידע מהימן ואזרחים ישראלים היו יכולים לשוב בכל רגע לביתם. לאזרחי מדינת ישראל יש מספיק דאגות, מוטב היה שאת סוגיית טיסות החילוץ היו מורידים מסדר היום ופותרים מבעוד מועד.
