פרשנות
רפואה הונגרית באילת - רק כדי לתקוע אצבע בעין של האוניברסיטאות
שר החינוך יואב קיש מנצל את הרוב שהשיג במועצה להשכלה גבוהה כדי לאשר למכללות להעניק תוארי פרופסור בסיטונאות ולאוניברסיטה הונגרית לפתוח מסלול לימודי קדם־רפואה באילת. לא ברור לאילו נזקים הוא עוד יגרום בחודשים שנותרו לו בתפקיד
חצי שנה עברה מאז הניח ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) את הצעת החוק לריסוק האקדמיה על שולחן הכנסת ועד שהוא הביא אותה בשבוע שעבר לדיון בוועדת השרים לחקיקה. הוועדה החליטה לדחות את הדיון בשבועיים ואולי לא תחדש אותו כלל. אבל בינתיים קיבלה שלשום המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שתי הצעות שמחזקות מאוד את המכללות על חשבון האוניברסיטאות ומקדמות את הפרטת האקדמיה. קשה, אם כן, להימנע מהשאלה האם הצעת החוק של בוארון קודמה כדי שהאוניברסיטאות יתמקדו בה ולא בהחלטות המל"ג. אם זה אכן היה המהלך של שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש, הרי שהוא נחל הצלחה. ההחלטות שעברו לאפשר למכללות להעניק תוארי פרופסורים לעצמן ולפתוח לימודי קדם־רפואה של אוניברסיטה הונגרית באילת מוכיחות שקיש יכול היום להעביר במועצה להשכלה גבוהה מה שהוא רוצה.
שלוש שנים התבזה קיש בכישלונות חוזרים ונשנים במל"ג. הוא נכשל ב־2023 בניסיון למנות את פרופ' דודי שוורץ מהקריה האקדמית אונו לסגן יו"ר המל"ג שהוא היו"ר בפועל, וגם המועמדת הראשונה שלו לתפקיד מנכ"לית המל"ג ד"ר דניאלה חיון יחזקאלי לא עברה. אבל יכולת ההישרדות המדהימה של הממשלה הזאת איפשרה לקיש להשתלט בסופו של דבר על המועצה. הוא מינה חברים נאמנים והצליח להביא לבחירת שוורץ באיחור של שלוש שנים.
גם המועמדים שלו לתפקיד יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג פרופ' עמי מויאל ולתפקיד המנכ"לית ד"ר מאיה לוגסי בן חמו אושרו. המצב שבו כל הנהגת המל"ג מורכבת מאנשי מכללות הוא ללא ספק אצבע בעין לאוניברסיטאות. האוניברסיטאות של ישראל הן מעצמת אקדמיה עולמית. המצב שבו שר החינוך נאבק בהן הוא אבסורד מוחלט.
ממכללות לאונברסיטאות ותואר פרופסור לכל
מכניסתו לתפקיד מוביל קיש קו ברור של תמיכה בהפרטת האקדמיה. שלשום עברו שתי החלטות תקדימיות בכיוון זה. אחת מהן היתה שינוי שיטת הענקת תוארי פרופסור במכללות. המכללות הוקמו כמוסדות הכשרה מקצועית אקדמיים, בניגוד לאוניברסיטאות שהן מוסדות מחקר. למדינה אין שום עניין שהמכללות יתחרו על עוגת המשאבים המוגבלת של האוניברסיטאות, העובדה ששלוש מכללות הפכו בשנים האחרונות לאוניברסיטאות מטשטשת גם כך את הגבול.
עד עכשיו אוניברסיטאות העניקו תוארי פרופסור לאנשיהן אבל ועדה של המל"ג העניקה תוארי פרופסור לחוקרים בולטים מהמכללות. החלטה שעברה ביום שלישי, והמל"ג הגדירה כ"היסטורית", קובעת שכל שלוש מכללות, ציבוריות או פרטיות, יוכלו להתאגד ולהעניק תוארי פרופסור לאנשיהן. אם עד עכשיו תואר פרופסור ישראלי היה דבר בלתי מעורער, הרי שמעכשיו יהיו פרופסורים סוג א' וב'.
במשך עשורים המל"ג מתנגדת לפתיחת שלוחות של אוניברסיטאות זרות שילמדו רפואה בישראל, אבל ראש עיריית אילת אלי לנקרי מאוד רוצה שלוחה כזו כדי שמאות סטודנטים מהעולם יגיעו לעיר. בעיה נוספת היא שכל דקאני הפקולטות לרפואה בישראל חתמו על מכתב שלפיו בית החולים יוספטל אינו יכול להוות בסיס ללימודי רפואה בשל מחסור במחלקות ובאוכלוסייה. אילת פשוט קטנה מדי. לכן החליטה המל"ג בספטמבר החלטה מאוזנת שייפתחו באילת לימודי קדם־רפואה של שלוש שנים, כלומר לימודים תיאורטיים ולא קליניים. זאת בתקווה שבהמשך יוספטל ישודרג ויתאפשרו לימודי רפואה ממשיים בעיר. נקבע גם שתוענק עדיפות לאוניברסיטאות ישראליות.
האקדמיה הופכת לשלוחה פוליטית של הממשלה
עם זאת, ביום שלישי השבוע קיבלה המל"ג החלטה שונה לגמרי ואילת תקבל שתי מחלקות לקדם־רפואה. אוניברסיטת בן־גוריון תפתח שלוחה, שזה מצוין, וגם אוניברסיטת דברצן ההונגרית תפתח שלוחה ואולי תשתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל. במל"ג טוענים שהאוניברסיטה ההונגרית קיבלה אישור מוועדת הרישוי לבתי ספר לרפואה, בפועל לישראל עם תשע פקולטות לרפואה אין שום צורך בבית ספר זר.
חמור מכך, אם יוספטל אכן ישתדרג ויוכל לשמש בסיס ללימודים קליניים, אין שום היגיון שהשטחים הקליניים שלו יעמדו לרשות תלמידים זרים. על פי ההחלטה, היקף השלוחה של דברצן יעמוד על 30 סטודנטים למחזור אבל ברור שזו הרגל בדלת.
בניגוד לחוק לריסוק האקדמיה של בוארון שמציע לבטל את עצמאות האקדמיה ולהפוך אותה לשלוחה פוליטית של הממשלה, ההחלטות התקדימיות האלה לא ירסקו את הרמה האקדמית של ישראל. הן רק ישחקו אותה, וייצרו תקדימים להחלטות גרועות יותר. העניין הוא שלקיש ולשוורץ יש עוד כמה חודשים בתפקידיהם והשאלה היא לכמה נזקים הם עוד יגרמו.
